בשבע 340: פוקחים עין על הבנקים

המשבר הפיננסי העולמי זימן אפשרות לבנק ישראל להתערב בהחלטות ניהוליות ובמינויים בכירים בהנהלת בנק הפועלים.

יאיר שפירא , ז' באייר תשס"ט

מן המפורסמות כי כל משבר הוא הזדמנות. המשבר הפיננסי העולמי, שהצית את המיתון הכלכלי כמעט בכל מדינות העולם, יצר הזדמנות נדירה לרשויות ולציבור לדרוש בדק בית יסודי במוסדות הפיננסיים השולטים בחיינו הכלכליים - הבנקים. בישראל אומנם לא נדרשה הממשלה להציל את הבנקים מקריסה כלכלית, אך נראה שפקידיה מבינים את גודל השעה ואת יכולתם להציל אותנו משיכרון הכוח של הבנקים, ואולי אפילו להציל את הבנקים מידי עצמם.

שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, פרצה אל תודעת הציבור במשבר הכלכלי הקודם בראשית העשור, כאשר ניסתה להגן על החלטת הנהלת הבנק לפטר כ-600 עובדים. אריסון, בתו של איש העסקים המנוח תד אריסון שרכש את השליטה בבנק, הצטיירה עד אז כיורשת עשירה ושקטה שהניחה את עסקיה לבעלי מקצוע והקדישה את עצמה לפילנתרופיה ולחינוך ברוח 'העידן החדש'. הדיסוננס שבין מסריה הרוחניים של הריסון ובין הגנתה על שבירת מטה לחמם של מאות משפחות בישראל כדי להאדיר את רווחי הבנק, שהיו אדירים גם כך, היה בלתי נסבל. התקשורת והציבור הגיבו בהתאם, ואריסון הפכה למטרת ניגוח קבועה, משל ושנינה לאדוניה הכלכליים של ישראל הקפיטליסטית. אך מעבר למחיר התדמיתי, איש לא העז להתערב במהלכיהם של אריסון ואנשיה. איתנותם היתרה של הבנקים מבטיחה, כך הוסבר, את חוסנה הכלכלי של המדינה. מניחה לאזרח הקטן לישון במנוחה.

המשבר הכלכלי הנוכחי מצא את אריסון ואת הבנק העומד בראשונה בעמדה שונה לחלוטין. מקורבותיה של אריסון מתחומי הרוחניות, חלקן ללא כל הכשרה עסקית, מוקמו בעמדות השפעה על הבנק הגדול המדינה. יו"ר הבנק הוותיק התפטר זה מכבר. המנכ"ל הוותיק התפטר לאחרונה, ובמקומו מונה בחטף מנכ"ל חדש. הבנק הסתבך במשבר הסאב-פריים בארה"ב והפסיד מיליארדים. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל התערב והכריח את מנהלי הבנק להיפטר במהירות מתיק השקעות כושל, ולולי עשה כך היה הבנק מפסיד מיליארדים נוספים. עוד מיליארדים היו יורדים לטמיון לולא התערב בנק ישראל ומנע מבנק הפועלים לרכוש בנקים במדינות ברית המועצות לשעבר ערב המשבר הכלכלי. הפסדים של מיליארדים לבנק ישראלי המנוהל באופן מעורר דאגה עלולים להשפיע קשות על יציבותו. ומה יהא על חוסנה הכלכלי של המדינה? ומה יהא על מנוחתו של האזרח?

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, ומנהלו סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הפשילו הפעם שרוולים. בצעד שאין לזלזל באומץ הלב הנדרש לו, הם מנסים לעשות סדר באחד הגופים החזקים ביותר במדינת ישראל. הם דורשים הנהלה מקצועית וחדשה. הם דורשים את ראשם של מקורביה של אריסון. לפני שנה היה קשה לדמיין צעד שכזה כנגד בנק גדול.

 

על חשבון האזרח

אך לא רק בנק ישראל אזר כגבר חלציו אל מול אדירי הממון. גם הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, הדהימה השבוע את הבנקים כשהוציאה בקביעה רשמית את הידוע לכל: הבנקים הגדולים בישראל מתאמים ביניהם את שיעורי העמלות, כדי למנוע כל תחרות אמיתית ביניהם על כיסו וליבו של האזרח.

בראשית השנה האזרחית, עם תום חקירה ארוכה בנושא, הציעה הממונה לבנקים לסגור את העניין בצו שישית עליהם קנס מוסכם של 290 מליון שקלים, ובזה תיסגר הפרשה. אם לא יגיעו להסכמה, איימה קן, היא תפרסם 'קביעה אזרחית'  מטעמה ובה תצהיר כי חקירתה העלתה שהבנקים מתאמים ביניהם עמלות ברבע המאה האחרונה. קביעה שכזו, יודעת קן וידעו הבנקים, היא ראיה מנצחת בתביעות ייצוגיות שיוגשו בידי הציבור. אם קביעתה של קן נכונה, הרי שהבנקים עוולו באזרחי ישראל במיליארדים, והתביעות, כך ידעו כולם, יהיו בהתאם. ובכל זאת סירבו הבנקים להסכם הנדיב. בשחצנותם כי רבה היו בטוחים שם כי קן לא תעז לממש את איומה ללא משא ומתן ארוך, בו יוכלו הבנקים להגיע להסדר צנוע יותר ולקנח את חרפתם בכמה מיליונים בודדים. מסרים ברוח זו הועברו לרשות להגבלים עסקיים.

אלא שקן הפתיעה. "הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות, ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי-הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות בבית המשפט", כתבה בהודעה הרשמית שהוציאה השבועה. בקביעתה מתארת קן מנגנון משוכלל של תיאום העמלות בין הבנקים תוך טשטוש עלותן מהלקוחות. על פי קן, מסמכי התעריפים שפורסמו על ידי הבנקים היו מסובכים ומעורפלים בכוונה, עד כי אי אפשר היה לקבוע מה התעריף שיגבה הבנק בפועל מלקוחותיו. היחידים שידעו כמה יגבה בנק פלוני עבור ביצוע פעולה מסוימת היו דווקא הבנקים המתחרים. קן מתארת מערכת של יידוע הדדי שתרמה לתיאום העמלות.

שעות לאחר פרסום קביעתה של הממונה הוגשה תביעה ייצוגית על סך מיליארד דולר כנגד חמשת הבנקים הגדולים. התובעים שמרו לעצמם את הזכות להגדיל את היקף התביעה. אפשר להניח שלא תהיה זו התביעה הייצוגית היחידה שתוגש בפרשה. נותר רק לקוות כי גם בתי המשפט יהיו נחושים מספיק לגבות מהבנקים את חובם לחברה. כי משבר הוא הזדמנות, והזדמנות לא כדאי להחמיץ.

 

רגילים ולא רגילים

גל תועה משיח הזכויות שהתפתח במשפט הישראלי בחסות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, הגיע עד אבסורד והתנפץ באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי, חנה בן עמי.

הזכות להורות, למשל, אילצה את המדינה בחודש שעבר בצו בג"ץ לפתוח מיידית מרכז הפריה לחולות איידס. הזכות לכבוד אילצה את המדינה בשנים האחרונות לממן את שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות.

אלא שהיו שלא הסתפקו בעול התקציבי שכפה בג"ץ על המדינה בנושא. תביעה של כ-2.5 מיליון שקלים הוגשה נגד מדינת ישראל ע"י קבוצת הורים שילדיה שולבו במסגרת רגילה במצוות בג"ץ. בין השאר טענו ההורים כי מלבד זכותם של ילדיהם ללימוד עם ילדים רגילים, עומדת להם הזכות גם לקבל יום חינוך ארוך, כנהוג במוסדות לחינוך מיוחד מהם הם העבירו את ילדיהם. יום הלימודים הקצר במוסדות הלימוד הרגילים אילץ אותם לממן מסגרת לילדיהם לשעות אחר הצהריים. את החזר ההוצאה הם תבעו מהמדינה. השופטת בן עמי דחתה את התביעה.