בשבע 340: לא בשמים

ההוגה דניאל שליט מוציא ספר ראשון בטרילוגיה שמנסה למצוא תשובות בתוך המציאות הפוסט-מודרנית המבולבלת. אל הפתרון הוא מגיע דווקא דרך מדעי הטבע

טלי וישנה , ז' באייר תשס"ט

ארץ ושמים: פרקי טבע: מדעי הטבע ודמות האדם, דניאל שליט, הוצאת בית עלים, 2009

 

דניאל שליט, מוסיקולוג, מלחין ופילוסוף, הוא ללא ספק איש רב פעלים. ספרו 'פרקי טבע: מדעי הטבע ודמות האדם' הוא הראשון מתוך הטרילוגיה 'ארץ ושמים', והוא ספרו החמישי שיצא עד כה. הספר ממשיך לתאר גם את תפישת עולמו, העוסקת בעיקר בפוסט מודרניות ובמערכות הגומלין שבין רוח האדם בכלל והאדם היהודי בפרט, לבין העולם הפוסט-מודרני הכללי.

אז במה עוסק הספר? בהכל בעצם: בעולם הפיזי, המדעי, המדוד, בעולם הרוח ו"מותר האדם", ובמערכת היחסים בין שני העולמות האלה – העולם החומרי ורוח האדם. הוא בא לתת מענה לאדם המבולבל של ימינו, שצריך לבחור בין עולם מדעי קר ונטול שאר רוח לבין עולם רוחני פוסט-מודרני שמטרתו לעקור הכל מן היסוד; לתאר כל פיסת מציאות כנרטיב בלבד, ולא להותיר שום אמת על כנה; עולם שבו במקום לתור אחר תשובות, הבחירה היא להאמין שאין כל תשובה. אין אמת, אין צדק, אין מציאות.

בדומה לתפישתו של ריה"ל בספר הכוזרי, מחלק שליט את העולם לדרגות – דומם, צומח, חי, אדם. העובדה שהספרים הבאים בטרילוגיה יעסקו בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה היהודית, מצביעה על כך שגם ההפרדה הברורה בין יהודי ללא יהודי מאומצת על ידי שליט. לא ניתן לתאר את עולם הצומח במונחיו של עולם הדומם, ולא את עולם החי במונחיו של עולם הצומח. ובדומה, מדגיש שליט, לא ניתן לתאר את האדם – את רוח האדם – במונחים של עולם החי. האדם הוא יצירה שונה, לא רק סכום חלקיו הביולוגיים, אלא למעלה מזה.

קל מאוד להסכים לרבות מהצהרותיו של שליט. אכן, העולם הפוסט מודרני הוא מבולבל וחסר תפישה קוהורנטית. הוא אינו מציע שום חלופה הגונה לאמיתות שהוא בא לעקור. התוצאה היא נהייה המונית וחסרת היגיון אחר אמונות ניו-אייג'יות, בליל של תפישות טריוויאליות או חסרות בסיס בנוגע לגלגולי נשמות, עולם שמעבר לעולם, אנרגיות מרפאות וישויות רוחניות. כל אלה נאספות על ידי האדם בן-זמננו ללא כל ביקורת אמיתית, וכמענה מבולבל לייאוש שמציעה התרבות המודרנית ולקור והריחוק שמציע העולם המדעי.

שליט אינו כופר באפשרות של קיום עולם רוחני נשגב. טענתו כלפי האדם בן דורנו היא בחוסר היכולת לברור את התבן מן המוץ, ובאיסוף האקלקטי של אמונות דווקא בעידן שבו חונכנו על ברכי הרציונליות והביקורתיות. שליט, בניגוד לכך, עורך לעצמו חיפוש מסודר ומושכל, שאותו הוא מתכוון להציג בטרילוגיה, שהספר העוסק במדעי הטבע עומד בראשה. בהיותו בן לתרבות היהודית, הוא מעיד על עצמו (בראיון שערכה עמו שרית ילוב במגזין 'מראה'): "אני כשלעצמי נוטה להסתמך על התודעה היהודית שיש לה גם צד התגלותי (הנבואה), גם צד משפטי-רציונלי (חז"ל), גם צד מיסטי (הקבלה), גם צד פסיכולוגי עמוק (החסידות), המאזנים זה את זה, וגם פרקטיקה של בירור בין ראוי ללא-ראוי".

ולמרות כל זה, הספר מותיר משהו מהטעם של "תפסת מרובה לא תפסת". פילוסופיה שחובקת בתוכה את כל העולם – הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והזואולוגיה, הפסיכולוגיה וההיסטוריה, היא קצת יותר מדי. התוצאה היא לעתים תזזיתית ושטחית, גם כאשר מדובר בספר עב-כרס.