בשבע 341: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , י"ג באייר תשס"ט

לא תעמוד על דם רעך?!/ נדב לוי, גבעת שמואל

בעקבות מקרה הטביעה של יסמין פיינגולד, אלופת החתירה של מדינת ישראל, ניתן בכלי תקשורת רבים ביטוי גדול לביקורת כלפי עוברי האורח שראו את הטביעה ולא באו לעזרה.

עם כל הכבוד לחשיבות הצלתה של יסמין ובריאותה, אין לדרוש מעוברי האורח לסכן את עצמם בכניסה למי הירקון המזוהמים, כדי להציל בחורה שהכניסה את עצמה למצב מסוכן ומורכב שכזה.

סבתה של יסמין התראיינה ואמרה: "אני לא מבינה מה הם חשבו לעצמם. אני מתקשה להבין מאיפה מגיעים אנשים כאלה". אז דעי לך, סבתא יקרה, שלקפוץ למים מזוהמים הידועים בתור גורמי מחלות קשות, זה כלל לא קל.

איני קובל על ההצלה, להפך! אני רואה בה גבורה גדולה והקרבה אישית בלתי רגילה, ומעריך מאוד את הצדיק שקפץ למים בחירוף נפש. אך לדעתי, לא ראוי ולא מתאים לדרוש דבר כזה.

 

לאן נעלם המגן דוד/ יחיאל זהבי, רחובות

המגן דוד הוא סמל של עם ישראל, עם בעל אמונה, ארץ ודגל.

מדוע איפוא נמחק סמל זה מהניידת הרפואית שאמורה ללוות את האפיפיור בעת ביקורו בארץ? לי זה מעלה אסוציאציות של  הרדיפות של היהודים בידי הנוצרים, לאורך השנים. במקום למחוק את הסמל היה עלינו להבליטו כדי להוכיח לעולם כולו שאין אנו מתרפסים, אלא עם חופשי ובעל גאווה לאומית.

 

לא לעזור לטייקונים/ דב פרומן, ירושלים

הטייקונים עשו את הונם על חשבון אזרחי מדינת ישראל, קיבלו הלוואות של מיליונים מהבנקים כשהם ידעו שאין להלוואות האלה כיסוי וקנו רכוש שמהווה הון רק עבורם. על סמך זה-פיזרו "מניות" שניתנו כ"עירבון" לבנקים. עכשיו כשערך הרכוש ירד הם פונים לממשלה שתכסה את ירידת הערך בכסף שלנו – המיסים.

על-כן אסור שהממשלה תעזור להם ע"י קניית המניות "הקונצרניות". הכלכלה במדינה לא תיוושע מכספי הטייקונים אלה אינם כספים שמפעילים את המשק, אלא רק כספים שמגדילים את הונם "המת". מה שיכול להניע את המשק הוא הגדלת הקצבאות למגזרי האוכלוסייה השונים (זקנים, נכים, יוצאי שואה וכו'), כי אלה קונים בכספם מצרכי יסוד, מה שמפעיל את גלגלי המשק (מסחר, תעשייה, תחבורה).

 

ציונות ללא ציניות/ אהד שגב, יבנה

אנשי גוש אמונים, ציבור המתנחלים, והציבור הדתי לאומי ברובו משתמשים במושג "ציונות" כדי לבטא את אהבת הארץ, המדינה ובעיקר את רעיון "ארץ ישראל השלמה". ואילו אנשי השמאל, "ממשיכי הוגי הציונות החילונים", משתמשים במושג זה כדי לתאר ערכי אומה מודרנית (כפי שהוגדר במערב) המושתתת על הדמוקרטיה, על הסעד ועל ערכים נוספים כמו קוסמופוליטיות,ליברליזם, הומניזם ועוד.

לצערנו הרב, רעיון "ארץ ישראל השלמה" לא היה אחד המרכיבים של התפישה הציונית, אלא רק שעשוע של דמיון בעיני חלק מהוגי הדעות שרוחם כמהה לחזור לימי אבותינו. אבל מבחינה תודעתית, המטרה היתה ברורה: "הכרת אומות העולם במדינה יהודית קטנה", גם אם על חצי ארץ, וגם אם חלילה וחס על פיסת אדמה ביבשת אחרת, כדוגמת אוגנדה (המפורסמת) וארגנטינה (הפחות מפורסמת).

ברגע שתודעת "ארץ ישראל השלמה" איננה חלק מהמחשבה הציונית הקלאסית, ובנוסף, עמוד המחשבה המרכזי הוא הכרה ולגיטימיות מן האומות, תוצאת משוואה זו היא "נסיגה ושלום". במילים אחרות: לאום בלי יהדות, יהודים בלי תרבות יהודית, וכמובן גירוש יהודים ממקומות מהותיים והיסטוריים שמבטאים יותר מכל את לב היהדות.

כדי לצאת מן המשבר שבו נמצא תהליך שיבת ציון, עלינו בתור ציבור אמוני להשתמש בתפישה אחרת, הרבה יותר מבוררת ומשוכללת עפ"י תורתנו הקדושה בהחייאת התרבות הישראלית המקורית כקומה נוספת על זו הציונית-תודעה אמונית. רק כך כל הקונפליקטים ייפתרו.

 

יוזמה  מבורכת/ ציפי  לידר,ירושלים

  הסקר המצביע על שיעור גבוה מקרב בני הנוער, שלעולם לא ביקר בירושלים, מדאיג ביותר. ראוי לשבח אפוא את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על היוזמה החיובית שגיבש, בשיתוף עם משרד החינוך, לסיור כל תלמיד בירושלים. לירושלים כידוע מעמד ייחודי כעיר מקודשת וכבירת ישראל והתפוצות.

  השאלה היא היכן היו ממשלות ישראל עד כה, ואיך לא חשבו על זה קודם. דומני כי ביקור תלמידים בבירה הוא חובה ומעבר לכל מגמה פוליטית.