חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

רצח משמאל לימין - תרבות ופנאי (ספר)

חגי סגל יוצא לברר מי רצח את דודו, ידידיה, וחושף תוך כדי את ההתעמרות השיטתית של אנשי ההגנה באצ"ל שנמשכת במובנים רבים עד היום. ולמרות הכל הוא מצליח לשמור על מסר אופטימי
14/05/09, 14:52
עפרה לקס

 

אינפ': רק לא מלחמת אחים/ חגי סגל, מקור ראשון ושילה ברכץ, כריכה רכה, 319 ע'.

את צעדיי הראשונים בתחום התקשורת עשיתי בחניכתו של חגי סגל, אז עורך ומגיש את יומן הצהריים של ערוץ 7. מאז עברו מספר שנים וגיליונות רבים של 'בשבע' ו'מקור ראשון' הודפסו, אבל גילוי נאות היא חובה שאין להשתמט מממנה.

 'רק לא מלחמת אחים' הוא ספר גדוש ומלא, וצר הטור הזה מלהקיף את כל תוכנו או תכונותיו. לכן אולי כדאי להתחיל מהמסקנה: הספר מומלץ מאוד. בין דפיו נחבא לא רק סיפור משפחתי-אישי, שזור בסבא ואבא, ו'אני' הכותב של סגל, אלא גם סיפור ההתיישבות בשכונת 'אחוזה' של חיפה, ומערכת היחסים של האצ"ל ו'ההגנה' בשנות טרום המדינה, וגם אחריה: הטיוחים, המשפטים, אלטלנה ועוד. היריעה נמתחת עד ההתנתקות ועמונה. עבור מעריצי ההגנה, ואלה שעדיין ניזונים מהתדמית אצ"ל - בריונים, הגנה - עדינים, טמונה בספר סכנת ניפוץ מיתוסים אמיתית.

כמעט מילדות התעניין סגל ברצח המושתק של דודו, איש האצ"ל, ידידיה סגל, שנחטף על ידי ההגנה, עונה ונמצא מת ליד הכפר טירה. כשההגנה טוענת שתעה בדרכו אותה הכיר היטב, ונרצח על ידי ערבים. הוא ליקט מידע טיפין טיפין, לא בחל בנבירה בארכיונים של ספרים ועיתונים, בגביית עדויות גם מפיהם של 'הרעים', ובעבודה שיטתית ומקיפה. סגל אמנם איננו הראשון שחקר את הפרשייה הזאת, אך הוא הגיע למקורות שטרם נחשפו, ולצידו עומד גם היתרון של ההקשר המשפחתי וההיסטורי.

'רק לא' מעלה לא פעם אחת את שאלת הפיוס ואפשרות המחילה על חטאי העבר למוסדות היישוב ולהגנה. והם היו גדולים מנשוא.    

סגל פותח את הספר בתיאור חייו של סבו, יוסף, אופטימי נצחי שלא נתן לעובדות לבלבל את אמונתו בגאולת ישראל המשמשת ובאה. חייו היו קשים, מתובלים באסונות אישיים ובקשיים פיזיים. אבל אפילו התעמרות מוסדות היישוב בו, ורצח בנו, אהוב נפשו, לא הפכו אותו לאדם מר. מהעין הטובה הזאת לבדה, יש הרבה לדלות.

תוך כדי תיאור חיי הסב, הולכת ונבנית שכונת אחוזה והארץ כולה. בני המשפחה מתחילים לגדול ולהתחלק להגנה ולאצ"ל. סגל מתאר בהרחבה את ה'סזון', את הבריונות, המרדפים והאכזריות הבלתי ניתנת לעיכול של אנשי ההגנה, בעיקר בחיפה. הוא מספר על ידידיה: דוד צנום וצנוע, שככל הנראה נרצח על ידי ההגנה. אנשי האצ"ל מבקשים לנקום, אך משפחת הנרצח מבקשת-דורשת 'רק לא מלחמת אחים' וכך מונעת שפיכות דמים נוספת. סגל ממשיך גם לשנים שאחרי: לאי ההכרה בהרוגי ה'פורשים' ובהוצאת בני המשפחה מחוץ לקונצנזוס. הספר מסתיים בפטירתם של גיבוריו: הסב, הסבתא ואביו של סגל, שלום, בעקבותיו התגייס האח הצעיר לאצ"ל.

הספר אמנם עמוס בפרטים אך הוא נכתב הוא כמו טור אישי של סגל, ומכיוון שכך הוא כתוב בצורה שנונה, כשחוט של ציניות שזור בין שורותיו. לסגל שפה עשירה של אחד שמכיר את העברית וגם אוהב את מכמניה. ובכולם ניכרים כאב האובדן, העלבון והתחושה כי הצדק מעולם לא נעשה.

 

ofralax@gmail.com