בשבע 343: מדרום נפתחה הרעה

14 שנים הנהיגה יסכה ליבוביץ' את פרקליטות מחוז דרום ביד רמה. פרישתה לאחרונה, קשורה מן הסתם גם לתפקודה המפוקפק של סגניתה ובת טיפוחיה, חנה מגד, אשר הועמדה לדין משמעתי ופרשה משירות המדינה.

יאיר שפירא , כ"ז באייר תשס"ט

אם היה ספק עד כמה יש צורך דחוף בהקמת גוף לחקירת פרקליטים מפרקליטות המדינה, הרי שבאה הסאגה האחרונה בפרקליטות מחוז דרום והוכיחה את נחיצות היוזמה ההולכת ומתגבשת להקמת גוף כזה.

בשבוע החולף התפטרה מתפקידה עו"ד יסכה ליבוביץ', פרקליטת מחוז דרום מזה 14 שנה. בהודעה לתקשורת טענה אומנם הפרקליטה כי מדובר בפרישה מתוך תחושת מיצוי אחרי קדנציה ארוכה, אך העיתוי רחוק מלהיות מקרי. ליבוביץ', בתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ, הנהיגה את פרקליטות מחוז דרום ביד רמה, בסגנון בוטה ובקו פוליטי ברור. בהנהגתה התעללה הפרקליטות במתנגדי ההתנתקות, עמדה בעוז לצדם של ערביי דרום הר חברון בתקריות מול המתיישבים היהודים באזור, וניסתה להאשים ברצח את החוואי שי דרומי שירה למוות בבדואי שניסה עם שותפים לבזוז את החווה. פרשת דרומי הוציאה את פרקליטות המחוז כשהיא חבולה, לאחר שהציבור והכנסת הביעו בקול צלול את דעתם על הפרשה במחאה ציבורית רחבה ובחקיקת חוק הנושא את שמו של דרומי. אך את ממלכתה של ליבוביץ הפילה דווקא הפרקליטה המקורבת אליה - סגניתה עו"ד חנה מגד.

הסתבכותה הראשונה של מגד היתה בפרשת פריניאן. כזכור, ערב מלחמת המפרץ השנייה נגנבו ממחסני פיקוד העורף בדרום אלפי סוללות למסכות אב"כ. הצעה נדיבה לסייע בהחזר הרכוש היקר והאסטרטגי הגיעה ממשפחת הפשע פריניאן. המשפחה, שקשריה החמים עם פיקוד מחוז הדרום במשטרה נחשפו בוועדת חקירה מיוחדת בראשותו של השופט בדימוס ורדי זיילר, הצמידה לעסקה תג מחיר צנוע של 600 אלף שקלים.

המשטרה העבירה את ההצעה לחברת הביטוח שביטחה את הסוללות, תוך שהיא טוענת שפרקליטות מחוז דרום אישרה את ביצוע העסקה. חברת הביטוח העלתה את האפשרות שהמשטרה תעצור את אנשי משפחת פריניאן ותוציא מהם את המידע הפלילי שברשותם חינם אין כסף, אך נענתה בשלילה.

ועדת זיילר, שעסקה בפרשה זו במסגרת חקירותיה, תהתה מי הוא זה שאישר בפרקליטות את הוצאתה לפועל של העסקה המפוקפקת. אנשי המשטרה טענו בתוקף כי האישור ניתן טלפונית מסגנית פרקליטת המחוז, עו"ד מגד. אך באופן מוזר, כל תיעוד בכתובים על נתינת אישור שכזה ע"י מגד לא נמצא.

בהופעתה בפני הוועדה טענה מגד כי אינה יכולה לאשר או להכחיש את טענת המשטרה, כיוון שאינה זוכרת האם נתנה אישור כזה אם לאו. במכתבי הזהרה ששלחה ועדת זיילר לחלק מנחקריה העיר השופט זיילר כי אין זה מתקבל על הדעת שפרקליטה לא זוכרת אירוע דרמטי שכזה. בעקבות מכתב ההזהרה שכרה מגד את שירותיו של עו"ד אלי ביתן, שהודיע לוועדה שמגד חוזרת בה מעדותה ועתה היא זוכרת היטב כי מעולם לא הוציאה אישור שכזה. ועדת זיילר קפצה כמוצאת שלל רב אל הגרסה השנייה. אחרי הכול, הברנז'ה המשפטית לא נלהבת להיטפל אל אחת מבכירות פרקליטיה, מה גם שהיא אשתו של שופט מחוזי. "הטלנו ספק בנכונות גרסתה של עו"ד חנה מגד. לא נתברר לנו עד עתה מה הניע אותה לדבוק בה, ואיננו סבורים שיש צורך לעסוק בניחושים והשערות בעניין זה. די שנאמר שלאור המציאות הבלתי אפשרית המקופלת בגרסה הראשונה, לא היה לנו קושי לקבל את דברי ההבהרה של עו"ד מגד".

אך טיוחו של זיילר לא הציל את מגד מהקלון. עברה גוררת עברה, ובמחוז דרום עברה השמועה כי בעוד עו"ד ביתן מייצג את מגד ומגן עליה בוועדה, בוחשת מגד לטובתו בתיקים שבטיפולו הקשורים למחוז שעליו היא חולשת.

מידע מהסוג הזה חושף כל אדם, אפילו ראש ממשלה, לחקירה פלילית, אך לא את ביתן - שהפך בינתיים לשופט מחוזי, ובוודאי שלא פרקליטה בכירה כמגד. במקרים כאלה מקימים בפרקליטות ועדת בדיקה.

הבדיקה כנגד מגד העלתה כי לפחות בשני מקרים היא פעלה לטובת לקוחותיו של ביתן. ביתן ייצג נהג שנמלט מביקורת משטרתית כשהוא מסכן את הנהגים האחרים בנהיגה פרועה. מגד סייעה לביתן להשיג ללקוחו עסקת טיעון מוצלחת במיוחד. מכתב האישום הוסר הסעיף החמור והעיקרי של סיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה, שהעונש המקסימלי עליו הוא עשרים שנות מאסר. במקרה אחר דאגה מגד לסדר עבור ביתן הסכמה של הפרקליטות לקיים דיון דחוף באישור יציאה מהארץ של אסיר בשחרור מוקדם.

מגד הועמדה לדין משמעתי ופרשה משירות המדינה. פטרוניתה הגדולה, יסכה ליבוביץ', הודיעה לפרקליט המדינה ולפרקליטים מתחתיה כי היא עומדת לפרוש בקרוב.

 

כוחנות גוררת כוחנות

את מחיר התערבותו של בג"ץ בפסקי הדין של בתי הדין הרבניים אשר פסלו את גיוריו של הרב חיים דרוקמן, גבו השופטים כבר למחרת היום. שופטי בג"ץ קבעו כי המדינה תממן את בתי הדין לגיור של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית. 

למען הסר ספק, אין בכתוב כדי למחות על הגשת העתירה נגד פסקי הדין השערורייתיים של האגף הליטאי-ירושלמי בבתי הדין הרבניים. לא את כבודו של הרב דרוקמן ביקשו העותרים, אלא את עלבונם של הגרים שעליו הוזהרנו יותר מעל עלבונו של כל אדם.

הדברים נכתבו כדי להבהיר כי הכוחנות המשפטית ההולכת ומסתמנת בבתי הדין הרבניים, תיענה כמעט תמיד בכוחנות משפטית של בית המשפט העליון. והציבור ייצא נפגע גם מזו וגם מזו.

 

עברייני ביבים

קראתי בעיון את נימוקי גזר דינם של שלושת הערבים שהציתו את משרדי ישיבת 'רוח צפונית', והרהורים נוגים תקפוני.

נזכיר כי כשבועיים לאחר מהומות יום כיפור בעכו, הוצתו משרדי ישיבת ההסדר בעיר בראשותו של הרב יוסי שטרן. רשויות האכיפה נרתמו במהירות למציאת האשמים. שלושה צעירים ערבים נתפסו, הודו ונשלחו לכלא.

אלא שתסקירי המבחן מספרים כי שלושת המציתים אינם אלא אנשים משולי החברה, והפשע הלאומני בוצע על פי אותו מנגנון נפשי איתו מבצעים עבריינים קטנים כל פשע אחר. האחד נרקומן עתיר תיקי רכוש ואלימות. השני שודד בגרוש ממשפחה הרוסה. השלישי חולה נפש צעיר ומפוחד.

כמה שמר הרב שטרן על כבודם של חניכיו כשהורה להם שלא לנקום את פועלם של שלושה עברייני ביבים. כמה צריך להיזהר שלא לדהור אחרי קומץ עלובי נפש.