בשבע 344: לעצור את מסע ההרס

לחץ פוליטי ומאבק בשטח, זו הדרך לעצור את ההתנפלות הפוליטית על המאחזים באיצטלה של אכיפת החוק



עמנואל שילה , ד' בסיון תשס"ט

 

1.  הסאגה הממושכת ומורטת העצבים של המאחזים הבלתי מוסדרים ביהודה ושומרון מקפלת בתוכה גילויים חמורים ביותר של צביעות, בוגדנות, השחתת ההליך הדמוקרטי, רדיפה שלטונית ותעמולת שקר צינית. מעל לכל אלה נעשה כאן שימוש מסוכן ומושחת, פוליטי וגזעני, בסמכויותיה של מערכת אכיפת החוק. העובדה שדווקא עם כינונה של ממשלת נתניהו מתגבש איום להרוס באחת 26 מאחזים היא מצד אחד אכזבה מרה ומקוממת, ומצד שני הוכחה נוספת לכך שרק הליכוד יכול להרוס בגדול. אם אכן תצלח המזימה הזאת, רבים יגיעו למסקנה כי ממשלת שמאל שמולה עומדת אופוזיציה ימנית חזקה עדיפה מממשלת ליכוד שמושכת שמאלה לקול תשואות האופוזיציה.

 

2.      תזכורת לצעירים שבינינו: מי שנתן את האות לתנופה הגדולה של הקמת המאחזים היה אריאל שרון, בעת כהונתו כשר החוץ בממשלת נתניהו. בנאום שנשא בשובו מוועידת וואי, שרון קבע כי בעתיד יישארו בידי ישראל רק אותן נקודות שבהן תהיה נוכחות יהודית. והוא קרא למתנחלים למהר ולעשות מעשה: "שכל אחד ירוץ עכשיו לתפוש את הגבעות" - אלו, פחות או יותר, היו מילותיו. והמתנחלים, כדרכם, נענו לקריאה. עשרות מאחזים הוקמו - בידיעה, בהסכמה ובשיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים וצבאיים בכירים. זו היתה מדיניות הממשלה החוקית והנבחרת, אשר העמידה גם משאבים כספיים לצורך הגשמתה. מפאת דחיפותה של המשימה הלאומית לא ניתן היה להמתין עד להנפקתם של כל האישורים הפורמאליים. אבל היה ברור שכאשר מדובר במדיניות ממשלתית שמתבצעת בסיוע גורמי השלטון - גם האישור הפורמאלי לא יאחר לבוא.

 

3.  המציאות המתעתעת היתה שונה. ממשלת נתניהו נפלה בעקבות הסכמי וואי, ולאחר תבוסת נתניהו בבחירות הפך אריאל שרון ליו"ר האופוזיציה. כמה שנים מאוחר יותר, כשהוא כבר ראש הממשלה, שרון עבר מהפך אידיאולוגי מתמיה והחליט לסגת חד-צדדית מעזה ומצפון השומרון. המתיישבים התנגדו כמובן בכל מאודם לתוכניות החורבן של ידידם ושותפם לשעבר. מרגע זה הם הפכו ליריב מר, ומיטב תרגיליו המרושעים של שרון הופנו כלפיהם. האיש ששלח את המתנחלים ליישב את הגבעות, שלח כעת בעקבותיהם את טליה ששון, שתרשום להם דו"ח.

 

4. הבחירה בששון לא היתה מקרית. במשרד המשפטים לא חסרים פרקליטים שיודעים את מלאכתם, אבל שרון בחר דווקא באחת  שכבר פרשה משירות המדינה ופתחה משרד עורכי דין פרטי. אלא שטליה ששון, עוד לפני שהצטרפה רשמית למרצ, השאירה מאחוריה במשרד המשפט מורשת ענפה של רדיפת מתנחלים ואכיפת חוק מפלה ודרקונית כלפיהם. בהפקידו בידיה את הגדרת המאחזים ומקימיהם כפורעי חוק, שרון ידע שטליה ששון לא תאכזב אותו.

והיא אכן לא אכזבה. הפרקליטה הפוליטית הוציאה מתחת ידה דו"ח מופרך, מעוות ומקומם. במקום שימליץ להסדיר את מעמדן החוקי של נקודות התיישבות שהוקמו בעידוד רשויות השלטון, משמש דו"ח ששון כתוכנת הפעלה רבתי של פעולות הרס וחורבן מתוך מניעים פוליטיים-אידיאולוגיים. בנייה הערבית בלתי חוקית של בתי קבע משגשגת כמעט באין מפריע על הגבעות שמסביב למאחזים ה'בלתי חוקיים' כמו גם מצדו השני של הקו הירוק. ועדה בראשות שופט ממליצה להלבין אלפים רבים של מבני אבן שהוקמו ללא רישיון בידי בדואים בנגב. אבל מה שמאיים על שלטון החוק בישראל הם כמה מאות קרוואנים ומבנים מאולתרים, שמרביתם הוקמו בתוך שטח מתאר מאושר של יישובים קיימים.

 

5.   מלבד קריאתו של אריאל שרון, הדחף המרכזי לפריחתה של תופעת המאחזים נוצר כתוצאה מההגבלות הדרקוניות שהטילו ממשלות ישראל על פיתוח ההתיישבות. העריצות השלטונית שמונעת כמעט לחלוטין בנייה מורשית במרבית יישובי יהודה ושומרון, מביאה בהכרח להתפתחותה של בנייה בלתי מורשית. ברוב המקרים אין שום בעיה חוקית לאשר את הבנייה, מלבד החלטתו הפוליטית של שר הביטחון לעכב את חתימתו. וכאשר הכול אסור, הכול מותר.

רובם המוחלט של המתיישבים, כולל יושבי המאחזים, רחוקים מלהיות מאושרים מהמצב הזה. את שאיפתם לבנות לעצמם בית קבע שאינו עומד תחת איום של החרבה מיידית הם נאלצים לדחות שוב ושוב. אכן, פה ושם הם מרשים לעצמם להוסיף חדר מאולתר לקרוואן שבו הם מתגוררים עם משפחתם המתרחבת. ההתקוממות הזאת מול עוול שלטוני זועק לשמיים היא בלתי נמנעת, גם כשהעוול הזה מתכסה באצטלה מזויפת של שלטון החוק. במהלך השנים, באדיבותם של צבועי שלטון החוק, מתפתח זרם קטן של אנרכיסטים, שהמרידה ברשויות השלטון החילוני הפכה אצלם לעניין אידיאולוגי שמסב להם עונג רוחני. התקשורת חוגגת סביב הזרם הזה, מכנה אותו 'נערי הגבעות' למרות שמדובר בצעירים בעלי משפחות, ומנסה לצבוע את כל יושבי המאחזים בצבע האידיאולוגי שלו. מדובר במיעוט גם בין יושבי המאחזים, אך העריצות השלטונית המתמשכת מעצימה אותו.

 

6.   אהוד ברק אומר שאין קשר ישיר בין נושא המאחזים לאיום האיראני. הרס המאחזים, לדבריו, הוא עניין עקרוני של אכיפת החוק. כמה צביעות וציניות יש בטענה הזאת כשהיא נשמעת מפיו של מי שחמק בקושי ממשפט פלילי בפרשת העמותות. אביר שלטון החוק החדש הוא האיש שמבקר המדינה קבע שלצורך בחירתו לראשות הממשלה בוצעה פעילות ענפה של רמיסת החוק ברגל גסה וקניית שלטון בכסף. כמה צביעות יש בהאשמת הזולת בבנייה בלתי חוקית כאשר הדבר היחיד שמונע את הגדרתה כחוקית הוא הסירוב שלך לחתום על האישור, לאחר שכל הגורמים המקצועיים כבר חתמו עליו. אין סכנה גדולה יותר לשלטון החוק מאשר הפיכתו לכלי דיכוי סלקטיבי ומפלה בידיה של חבורה צינית שפועלת ממניעים פוליטיים. כמו שאמר בצדק השר ארדן, את דו"ח טליה ששון צריך לזרוק אל פח האשפה של ההיסטוריה. כאשר יהיה ברור שהגישה הבסיסית כלפי ההתיישבות והמאחזים היא חיובית והוגנת, אפשר יהיה לפתור די בקלות את כל הבעיות החוקיות.

 

7. מה שצריך לעשות עכשיו זה להפעיל לחץ על בנימין נתניהו - בכנסת ובממשלה, וגם בשטח. נתניהו מבקש להעניק לאובמה את המאחזים כשעיר לעזאזל, מכיוון שבעיניו זה נראה הפתרון הקל למשוואת הלחצים הכבדים שעומדת מולו. צריך להוכיח לו שמחיר ההתנפלות הזאת, הפוליטי והציבורי, יהיה כבד משהוא משער.

כעת נחשפה בבירור הסיבה שבגללה הושאר האיחוד הלאומי מחוץ לקואליציה. נתניהו ידע כנראה לאן פניו מועדות, וביקש למנוע זעזועים בקואליציה מייד לאחר הקמתה. על אנשי ש"ס, הבית היהודי והאגף הימני בליכוד מוטל כעת להוכיח לו שגם הפגנת המחויבות שלהם כלפי ההתיישבות לא היתה רק תעמולת בחירות.