בשבע 344: עו"ד ועו"ד ועו"ד

לשכת עורכי הדין מנסה לעמוד בפרץ מול אינפלציית עורכי הדין בישראל. למרות היחס הסלחני העקרוני לעבירות ביטוי, בפרקליטות עושים שימוש מוגזם באישום של העלבת עובד ציבור.

יאיר שפירא , ד' בסיון תשס"ט

לשכת עורכי הדין כמרקחה. שנות כהונתו של יו"ר הלשכה הקודם, שלמה כהן, התאפיינו בפוליטיקה פנימית ערה, סוערת וחסרת משמעות. לא מעט מהסערות בכוסות התה על שולחנות מועצת הלשכה והנהלתה נבעו מקו פוליטי בוטה שהנהיג כהן. החלטות הלשכה והודעותיה הציבו אותה לא פעם מעט שמאלה ממפלגות השמאל הציוניות. כהן פרש לפני שלוש שנים ותחתיו נבחר מקורבו, עו"ד יורי גיא-רון.  במערכת הבחירות הבטיח גיא-רון כי הלשכה בהנהגתו תתרחק מפוליטיקה. למרות שעדיין ניכר כי הלשכה אינה נמנית על נאמני ארץ ישראל, אי אפשר לומר שגיא-רון לא עמד בדיבורו. לזכותו של היו"ר החדש יש לזקוף גם אווירה חברית יותר בתוך הלשכה פנימה, ואת אווירת העשייה הנמרצת האופפת את מוסדות הלשכה השונים. באופן מסורתי גוברת העשייה בימים אלו שטרם הכנס השנתי של עורכי הדין באילת.

גיא-רון קידם בלשכה במשך שנים את פרויקט 'שכר מצווה', שבמסגרתו הוענקו שירותים משפטיים חינם למעוטי יכולת. במערכת הבחירות האחרונה גבר על יריביו תחת הדגל החברתי. בפועל, גיא-רון מתרכז בעיקר בניסיונות לשמר את מעמדם, ובעיקר את שכרם, של עורכי הדין.  זה אומנם עיקר תפקידו, אך האינטרסים של הציבור הרחב לא תמיד תואמים את אלו של עורכי הדין. למרות שלפחות על פי נתוני הלשכה, ציבור עורכי הדין והציבור הרחב הולכים והופכים לאותו ציבור בדיוק. על פי נתוני הלשכה, רק במחזור ההסמכה הנוכחי יש 1900 מועמדים להיכנס אל שערי המקצוע המבוקש. על פי ממוצע של כ-70 אחוז הצולחים את מבחני הלשכה, הרי שממש בקרוב יתווספו למעלה מ-1300 עורכי דין אל 40,469 עורכי הדין הפועלים היום בישראל. שיא מרשים של עו"ד אחד ל-183  תושבים - זקנים נשים וטף. אחד מכל 70 מהמועסקים ודורשי העבודה במשק. רופאים, לשם השוואה, יש פחות מאחד ל-300 תושבים, ועם השנים מספרם ביחס לתושבי המדינה רק הולך ופוחת. מספר עורכי הדין כמעט והכפיל את עצמו מאז ראשית העשור, וכמעט ריבע את עצמו בעשרים השנים האחרונות. בערים הגדולות מספר עורכי הדין הפעילים לכל תושב המתגורר בהם הוא מדהים ממש: אחד ל-97 ברעננה, ואחד ל-35 תושבים בתל אביב. ואם לא די לעורכי הדין במתחריהם מבית, הרי שבחוק ההסדרים החדש אותו הגיש משרד האוצר לאישורה של הכנסת, מוצע כי עורכי דין ממדינות זרות יוכלו לפעול בישראל.

מול השטף הגואה ניצבת לשכת עורכי הדין, המנסה לעצור את הפיכת המקצוע היוקרתי לשעבר למקצוע עממי, פשוטו כמשמעו. אחרי שבלשכה הבינו כי פתיחת השוק לבוגרי המכללות היתה צעד בלתי הפיך, והכשרת סטודנטים בלימודי משפטים תישאר פתוחה כמעט לכל דורש, החלו בחודש האחרון בניסיונות להעביר חקיקה שתקשה את ההסמכה המקצועית שלאחר הלימודים. תחת הכותרת של "התוכנית למניעת הידרדרות המקצוע" ינסו בלשכה לבלום מצטרפים למקצוע ע"י הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, העלאת רמת הבחינות ופיצולן.  אפילו חולמים שם על דרישה מוקדמת של תואר שני במשפטים כתנאי מקדים לקבלת רישיון עריכת דין. יוזמה יצירתית יותר הנרקמת בימים אלו בלשכה, היא הענקת תואר מומחה בתחומי משפט שונים לעורכי דין ותיקים שיעמדו בדרישות סף גבוהות במיוחד. עורכי דין בעלי ותק של עשר שנים ויותר במקצוע שעסקו לפחות חמש שנים בתחום מסוים, יוכלו לבקש לעמוד לבחינה כדי להיחשב למומחים. כך גם אם השוק ימשיך ויוצף, יוכלו עורכי דין מוכשרים וותיקים לשמור על מעמד מקצועי מכובד.

כאמור, גיא-רון מנסה להגן על פרנסת עמיתיו, אך מה עם שירותים משפטיים למעוטי יכולת? לכאורה גם בנושא זה הלשכה בראשותו לא טומנת ידה בצלחת. הצעת חוק לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, שהונחה על שולחן הכנסת ביוזמת הלשכה וכונתה על ידה כמהפך, מחייבת את הלשכה לדאוג ששירותים כאלה יסופקו. אלא שעיון בהצעת החוק מבהיר כי כל מה שנעשה הוא העברת הסעיף של נתינת סעד משפטי למעוטי יכולת מפרק הפעולות שרשאית הלשכה לעשות לפרק תפקידי הלשכה. החוק נשאר עמום באשר להיקף הסיוע שתיתן הלשכה ומי זכאי לו, כך שגיא-רון, למרות החוק שיזם, יכול להשאיר את פרויקט הסיוע במתכונתו הנוכחית.

 

פרשנות פתלתלה

פרק נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של העמדתם לדין של בני משפחת זר נחתם אתמול בזיכויו של אורן זר מעבירה של העלבת עובד ציבור.

היועץ המשפטי לממשלה נוהג להצהיר כי הוא מעדיף לצמצם הגשת כתבי אישום שמקורם בהבעת דעה. אך נראה כי בכל הנוגע להעלבת עובדי ציבור, סעיף אנכרוניסטי ובעייתי, כתבי האישום ניתנים ביד נדיבה.  שופטת בית משפט השלום בירושלים, חגית מק קלמנוביץ, התפעלה מהמהלך המחשבתי המפותל שאיפשר לפרקליטות להגיש כתב אישום שכזה במקרה של אורן זר.

בימי ההתנתקות הגיע זר סמוך למערת המכפלה, פנה אל שני שוטרים ממכריו, החווה במועל יד וקרא 'הייל שרון'. מחוות מחאה, לא מתוחכמת במיוחד, אותה נהג זר, כפי שהוכיח בבית המשפט, גם כלפי ידידים ובני משפחה באותה התקופה.

הפרקליטות האשימה אותו בהעלבת השוטרים, שהרי אם ראש הממשלה דאז הושווה לאותו צורר, הרי שהשוטרים יכולים לראות את עצמם כאילו דימה אותם זר לשוטרי המשטר הנאצי.

השופטת מק-קלמנוביץ קבעה כי זר לא התכוון להעליב את השוטרים, וכי פרשנות הפרקליטות פתלתלה מכדי להחזיק כתב אישום.

 

מצוות הקורבנות

במשך השנים למדתי כי במקרים רבים, בין פעילי ציבור מוצלחים לבין דון קישוטים המתרסקים שוב ושוב לא מבדילה אלא התלהמות קטנה בסופו של משפט, או עוד נימוק דמיוני או דרישה שלא במקומה שהשתרבבו למכתב מכובד. לפעמים נראה כי מדובר ממש ביצר הרס עצמי, כזה המשתחרר שלא בטובת בעליו ברגע האחרון כדי לסכל מהלך יפה.

כזו היתה הרגשתי לגבי תביעה של מספר ארגונים המקדישים עצמם לשימור תודעת הר הבית והמקדש ופורום המשפטנים למען ארץ ישראל. התביעה, שהוגשה אל בית המשפט המחוזי בירושלים, דרשה פיצוי ותיקון עוולה ממספר גופים ממשלתיים ומשרתי ציבור. בין השאר נדרש בית המשפט להימנע מאפליית היהודים לרעה במתן זכות הגישה להר הבית, לאפשר תפילת יהודים בעת הביקור בהר, ולא להפריע למבקרים היהודים לקיים את מצוות הקורבנות.