בשבע 344: נתניהו בעקבות אולמרט ושרון

במאחזים, בחוגי ההתיישבות ובאגף הימני בליכוד ובכנסת מתקשים להבין איך אהוד ברק מתנפל על המאחזים כאילו לא היה כאן מהפך שלטוני, ועוד יותר מתקשים להבין את הגיבוי שנותן לו נתניהו

חגית רוטנברג , ד' בסיון תשס"ט

ביום ראשון הבא תעלה מיכל שוהם לפקוד את קברו של אחיה, גלעד זר הי"ד. התאריך יהיה יום השנה להירצחו של גלעד בפיגוע ירי על משמרתו כקצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון. למרבה האירוניה, באותו יום יחול גם תאריך היעד שהחל ממנו יוכלו דחפורי המינהל האזרחי לעלות על ביתה של מיכל ברמת גלעד - המאחז הקרוי על שמו של אחיה.

בראשית השבוע נתלו צווי תיחום (הריסה) על בתי עשר המשפחות המתגוררות ברמת גלעד, סמוך לקרני שומרון. הצווים הם בגדר חידוש של צווי התיחום הישנים שנתלו במקום לפני כחמש שנים, כאשר עמד איום הריסה קודם על בתי המאחז. רמת גלעד נמצאת ברשימת 26 המאחזים שהוקמו לאחר מארס 2001. על פי הכרזותיהם של שר הביטחון וראש הממשלה השבוע ייעקרו המאחזים הללו בשבועות הקרובים, בהסכמה או בכוח.

 

 פשוט להיות שם

"אצלנו לא יהיו חיבוקים, פשרות או כל עניין מהסוג הזה. נילחם כמו שלביאה מגינה על גוריה, כמו שאדם נלחם על ביתו", מבטיחה שוהם בלהט האופייני של בני משפחת זר. היא מתארת את רמת גלעד "יישוב פורח, עם המון ילדים ושיעור שמתקיים מדי בוקר בבית הכנסת". בפעם הקודמת הוסר איום ההריסה בשל צירופי נסיבות שונים, אבל לסיבוב הנוכחי מתכוננים ברמת גלעד באותה נחישות: "זה לא זמן לשבת בבית ולצקצק בלשון", מתריעה שוהם. "צריך להבין שלדעת הקהל יש היום משקל עצום יותר מתמיד, כאשר כל מה שקורה בממשלה בין ימין לשמאל נמצא על כרעי תרנגולת".

תושבי רמת גלעד יפתחו במאבק פוליטי ומשפטי, אבל ברור להם שהגעת המונים לשטח המאחז היא בעלת משקל מכריע: "צריך פה תנועת אנשים רצינית. אולי נקים פה עיר אוהלים לנוער. יש מה לעשות. כל אחד צריך להגיע למאחז הקרוב לליבו או למקום מגוריו ופשוט להיות שם".

צווי תיחום מחודשים נתלו השבוע בתשעה מאחזים, בהם גבעת אסף, גבעת הרא"ה, מצפה לכיש (נגוהות מערב), מצפה יצהר, מעלה רחבעם ועוד. בהדרגה אמורים הצווים להגיע אל כלל 26 המאחזים המועמדים להריסה בזמן הקרוב. ברשימה נמצאים גם מאחזים ותיקים המונים מספר רב של משפחות ומבנים כמו מגרון, נופי נחמיה וקידה.

הצהרת הכוונות של ראש הממשלה ושר הביטחון השבוע בדבר הצורך לטפל בסוגיית המאחזים על מנת "לשמור על החוק", באה לידי ביטוי מעשי בשטח כבר בסוף השבוע שעבר. ביום חמישי עלו הדחפורים על שבעת בתי העץ במאחז מעוז אסתר, סמוך לכוכב השחר, והרסו את בתיהן של שש המשפחות שהתגוררו במקום, כולל מבנה בית הכנסת. תנועת 'נאמני א"י' ו'נוער למען א"י' מיהרו להקים בנייה מחודשת במקום, אך תגובתם לא תסתכם בכך. ביום חמישי הבא מתוכננת עלייה גדולה של מאות תושבים למעוז אסתר ובניית מבנים נוספים, על מנת להצהיר על הזדהות עם האחיזה במקום ועם המאחזים בכלל.

בישיבה לילית שהתקיימה בחברון בראשית השבוע, החליטו שני הארגונים על אסטרטגיה משלהם למאבק בהחלטה הממשלתית להרס המאחזים: "אנחנו לא נחכה עד שנתניהו וברק יבואו לפנות אותנו" אומרת דניאלה וייס, ממנהיגות הארגון, "אנחנו ניזום. מלבד הבנייה במעוז אסתר, שעומד היום כמעוז כקדמי של המאבק במאחזים, אנחנו מתכוונים להקים נקודות יישוב חדשות". התכנון הוא להרחיב בתוך היישובים הקיימים, אך גם לפרוץ החוצה להקמת יישובים חדשים. "לא נסתפק בהפשרת ההקפאה, להציל בית פה ומבנה שם. אנחנו ניזום עליות חדשות, נבנה בא"י כולה. על המנדט הזה הרי בחרנו בימין", אומרת וייס.

 

הרב ליאור: אסור לתת יד

גם בוועדי המתיישבים שומרון ובנימין נערכים למאבק בשטח להצלת המאחזים. יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, אומר כי המתיישבים מקיימים אמנם פעילות פוליטית ענפה על מנת להעביר את רוע הגזירה, הן בנושא המאחזים והן בתחום הקפאת הבנייה, אולם "זה לא מספיק. הח"כים לא יתעוררו אם לא יראו בשטח שזה מציק לנו". ככל הנראה יקימו ועדי המתיישבים צוותי פעילות בשלושה מישורים: פוליטי - כאמור; משפטי - התמודדות משפטית עם הסוגיה; ציבורי - בשבוע הבא מתוכננת עצרת גדולה באזור בנימין שעניינה מחאה והתרעה, והכוונה היא לשתף בעצרת ח"כים ושרים. "אנחנו רוצים להביא אלפים לעצרת הזו, על מנת לשדר שלא נשב בשקט מול הסכנה", אומר קצובר.

מישור התנגדות אחר שיכול לעכב את הליכי הפינוי במאחזים הוא סירוב - הן צבאי והן אזרחי - ליטול חלק במעשה. יו"ר ועד רבני יש"ע, הרב דב ליאור, משיב חד משמעית לשאלה כיצד על אדם, חייל או אזרח, לנהוג כאשר יתבקש להשתתף בפעילות של פינוי והרס מאחז: "אסור לתת יד לדבר הזה, זה ברור. לא לתת יד למה שנקרא פינוי יהודים מא"י, זה נגד תורתנו הקדושה".

גם בעלי תפקיד אזרחי, כמו נהג משאית או מנוף, אסור להם להשתתף?

"כל דבר שמסייע להרס ההתיישבות הוא עבירה נגד תורתנו הקדושה".

בממשלה טוענים שהמאחזים הללו הם דבר שמנוגד לחוק.

"גם הספר הלבן היה חוקי. זו פשוט רשעות - לא לתת לעם היהודי לגור בא"י. זו זכותנו הלאומית וההיסטורית. הרי באף מדינה בעולם לא יעלה על הדעת שיהודי לא יוכל לגור במקום מסוים. זה היה רק ב'תחום המושב' שהיה פעם ברוסיה. לא ייתכן שערבי יכול לגור בכל מקום בארץ, ויהודי לא יכול לקנות בית בחברון. החוק הוא רק תירוץ. ברור שיש פה בעיה פוליטית - הגויים לוחצים, והם נכנעים".

בהקשר זה נזכיר כי לאחרונה פורסם מקרה של חייל שסירב פקודה כאשר נשלח למשימת פינוי. החייל, תלמיד ישיבת הסדר ובן ההתיישבות, נשלח במסגרת תפקידו בחיל תובלה לסייע בפינוי קודם במאחז מעוז אסתר. לאחר שהודיע למפקדו כי אינו מוכן להשתתף במשימה כזו, נשפט תוך זמן קצר לימי מחבוש, אותם ריצה בכלא צבאי.

 

תגובות קשות בליכוד

ביום שני השבוע כינס ראש הממשלה את חבריו בליכוד לישיבת סיעה, בה דיווח להם על תוצאות הפסגה בארה"ב בשבוע שעבר, ובתוך כך ביקש מהם גיבוי להחלטתו לעקור מאחזים בשל הלחצים האמריקניים, על מנת למקד מאמצים מול האיום האיראני. נתניהו נתקל בתגובות קשות מצד חבריו לסיעה, ח"כים ושרים, אשר התנגדו למדיניות העקירה שאותה מקדם אהוד ברק לביצוע כבר בימיה הראשונים של הממשלה. השר גלעד ארדן קרא "להשליך את דו"ח המאחזים של טליה ששון לפח האשפה של ההיסטוריה", והשר אדלשטיין הודיע כי "אם תימשך הדינמיקה העכשווית של ברק, לא אוכל לשתוק יותר". בראשית השבוע הביע גם שר החוץ, אביגדור ליברמן, את התנגדותו להחלטות ברק ונתניהו בנושא המאחזים, וקרא לפתור את הסוגיה רק במסגרת הסדר כולל. ביום שני בערב התגבשה הסכמה בין נתניהו לברק באשר למסר שיועבר לאמריקנים על ידי ברק בפגישתו בשבוע הבא עם בכירים בממשל האמריקני. על פי הסיכום, תוריד ישראל בשבועות הקרובים את 26 המאחזים שברשימה, תמורת הסכמה של האמריקנים לבנייה בגושי ההתיישבות הקיימים.

כאמור, בליכוד קיימת חזית רחבה של ח"כים ושרים המזוהים עם מפעל ההתיישבות ותומכיו ומתנגדים נחרצות לעקירת המאחזים ולהמשך מדיניות ההקפאה ביו"ש. "מה שצורם לי", אמר ל'בשבע' בתחילת השבוע  שר ההסברה, יולי אדלשטיין, "זה שבזמן שאנחנו מקיימים דיונים בישיבות ממשלה נמשכת ההקפאה המוחלטת בבנייה, ושר הביטחון נוקט צעדים שאינם על דעת הממשלה ולא מביאים כבוד לממשלה. משחקי 'חתול ועכבר' עם המתנחלים - לא בשביל זה נבחרנו. שר הביטחון מנסה בפעילותו העצמאית לבדוק גבולות, מה מותר ומה אסור. אנחנו כממשלת ליכוד צריכים לעמוד על המשמר". אדלשטיין מספר עוד כי בישיבת פורום שרי הליכוד היה קונצנזוס מקיר לקיר "שהדברים האלו לא מביאים כבוד לאף אחד. ברוח זו התבטאו שרים כמו בגין, סער וארדן". אדלשטיין מקפיד להגן על ראש הממשלה, ואומר כי נתניהו מבקש רק "לעשות סדר ולא להיכנע לאי קיום החוקים. הוא לא אמר שום דבר שלא אמר לפני הבחירות. אגב, הדבר הזה צריך להתבצע משני צדי הקו הירוק, גם ביחס לערבים. אם מקיימים את החוק - אז ללא אפליה".

דרישתו זו של אדלשטיין, לה שותפים גם חברים אחרים בקואליציה, עומדת בסתירה למציאות הקיימת כיום, אשר מנציחה את האפליה בין יהודים לערבים בכל הנוגע לאכיפת חוקי הבנייה. כזכור, לפני מספר שבועות חשף כתב 'מעריב', רועי שרון, דו"ח פנימי של המינהל האזרחי ביו"ש, ממנו עולה בבירור כי המינהל אכף את חוקי הבנייה על היהודים בתחום שיפוטו באחוזים גבוהים פי כמה מאשר על האוכלוסייה הערבית, שזכתה לטיפול דליל הרבה יותר.

השר אדלשטיין, כיצד לדעתך יש לטפל בסוגיית המאחזים?

"צריך לערוך בדיקה יסודית. צריך הפרדה ברורה בין בית ביישוב, חצר שחסר בה איזה צ'ופצ'יק, לבין שני חבר'ה עם קרשים. צריך לקבוע כללים ברורים ולבוא בדברים עם ראשי המתיישבים. מה שנשתכנע מהם שהוא אכן מקום כשר - צריך לראות מה חסר ולהכשיר אותו. מי שסתם יושבים באיזה מקום - צריך להיפרד מהם אחר כבוד. בכל מקרה, לא בטוח שמי שצריך להגיע לחבר'ה האלה הוא שר הביטחון, אלא אנשים כמוני וחבריי לסיעה, שיגיעו לדבר איתם בנחת על כוס קפה".

 

 ישי: לא לפרק אף מאחז

בישיבת הממשלה השבועית הביע שר נוסף את מורת רוחו מהאכיפה הסלקטיבית של החוק על יהודי יו"ש. "אם הולכים למדיניות של אכיפה, צריך אכיפה שוויונית" אמר יו"ר ש"ס, השר אלי ישי. עוד אמר ישי בישיבה כי "התעלמות מריבוי טבעי של התושבים באזור משמעותה גירוש, ואני לא אתן את ידי לגירוש שני". ישי חיזק את ידי נתניהו על עמידתו בארה"ב, אולם הדגיש את עמדתו הגורסת שלא להיכנע ללחצי האמריקנים, והוסיף כי הוא מעדיף "לוותר על החיזוקים והנשיקות של האמריקנים ולשמור על הנכסים שלנו".

מאוחר יותר אמר השר ישי ל'בשבע' כי הוא סבור שיש לאכוף את נושא הפרות הבנייה גם על ערביי ישראל והפלשתינים במידה זהה לנהוג כלפי יהודים ביו"ש.

מה מדיניות המפלגה שלך ביחס לסוגיית המאחזים?

"לא לפרק אפילו מאחז אחד".

כיצד תנהגו בתוך הממשלה בנושא זה?

"במידה ויהיה מאבק, נעמוד בראש המאבק בחזית הפוליטית".

מי שכבר נקט בצעד מעשי ראשון בסוגיית המאחזים הוא ח"כ יריב לוין (ליכוד). ח"כ לוין מוביל קו ימני תקיף בקרב חברי סיעתו, ועם היוודע דבר החלטתו של נתניהו ביום ראשון, הוא פנה לשר המשפטים על מנת שימנה צוות בלתי תלוי אשר "יחבר דו"ח חדש, רציני וענייני בנושא המאחזים, מתוך נקודת מוצא של רצון להסדיר את קיום היישובים ולא מתוך רצון לחבל במפעל ההתיישבות ולגרום לישראל נזק בינלאומי".

לוין, משפטן במקצועו, פוסל מכל וכל את דו"ח המאחזים של טליה ששון, עליו מסתמכים ראש הממשלה ושר הביטחון בקביעה מהו מאחז בלתי חוקי אותו יש לעקור. "כל סוגיית המאחזים היא המצאה של טליה ששון. זהו דו"ח מוטה פוליטית על ידי אישה שהתגלתה כאשת שמאל קיצוני, חברת מר"צ. הדו"ח נסמך כביכול על טענות משפטיות, אבל בעצם זהו השמאל שהפסיד במאבק על דעת הקהל ומנסה להעביר את השיח למישור המשפטי. רוב הבעיות שם ניתנות לפתרון על ידי חתימה של שר הביטחון. מרבית המאחזים נמצאים על אדמות מדינה או אדמות יהודיות, רובם הוקמו ומומנו על ידי גורמי הממסד".

לוין מוסיף עוד כי "כל הפרדה בין היישובים הללו לאחרים היא מלאכותית. צריך התייחסות כוללת, פתרון כולל לכך שניתן לפתח יישובים, ואז מתוך כך למצוא פתרונות למקרים בהם יש בעיות חוקיות. הניסיון לבודד את היישובים הללו, לא לחתום על תב"ע ואז לומר שזה לא חוקי - זה צעד פוליטי ולא משפטי".

האם יש התארגנות בתוך הליכוד למאבק להצלת המאחזים?

"לליכוד יש מצע ברור, דרך של תמיכה בהתיישבות בכל א"י. על זה נבחרנו. אני מאמין שרוב הח"כים והשרים שלנו שותפים לזה, וסבור שגם ראש הממשלה עצמו עושה כל מאמץ על מנת לשמור על היישובים. אנחנו נגבה אותו היכן שזה ייעשה, וודאי שניאבק על כך שהליכוד ימשיך בדרכו בכל מקום שיש חשש לסטייה ממנה".

 

לא בשלב האיומים

ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי), אף הוא חבר קואליציה, לא מבין בכלל כיצד השתרבב נושא עקירת המאחזים אל ראש סדר יומה של הממשלה הנוכחית: "עקירת מאחזים לא אמורה להיות הדגל של הממשלה הזו. לעקור מאחזים זו אובססיה של השמאל והעבודה, זה מה שנשאר להם מאידיאולוגיית השלום הגדולה". אורבך סבור שנושא המאחזים בכלל נופח מעבר לפרופורציות המתאימות, שכן "הסוגיה הרצינית שעומדת על הפרק היא גורלה של ההתיישבות כולה. המאחזים הפכו לסמל של תגרה".  

מה מדיניות מפלגת הבית היהודי בנוגע לפתרון סוגיית המאחזים?

"תגיעו להסכמים עם מועצת יש"ע מה יוזז ומה יישאר. אנחנו סומכים על ההסכמים עם מועצת יש"ע, שמכירה את הצרכים והאפשרויות הריאליות".

פרישה מהממשלה היא תסריט אפשרי במסגרת המאבק להצלת המאחזים?

"כרגע אנחנו לא בשלב האיומים. כל צד מביע את עמדותיו בכנסת, יש פעילות משותפת של ח"כים מכל הסיעות הימניות".

באגף הימני של האופוזיציה, מפלגת האיחוד הלאומי, מקווים לקיים ישיבה משותפת בין הצדדים, בה יוצגו שוב הפתרונות שכבר הועלו בעבר על מנת להסדיר את מעמדם של המאחזים ולהוריד את הסוגיה מסדר היום. "ההצהרות ששמענו השבוע הן מיותרות ומזיקות", אומר ח"כ אורי אריאל, "נתניהו יודע שאפשר לפתור את כל בעיות המאחזים. הפתרונות הוצגו בפניו לא פעם, כמו גם בפני ברק, שעושה מעשים מגונים בהתיישבות".

ח"כ אריאל מפקפק במניעיו של שר הביטחון, ואומר כי מדיניותו נובעת מאינטרסים פוליטיים גרידא: "ברק רוצה לבדל את עצמו מנתניהו, להראות שהוא ממפלגה אחרת. הוא לא אומר את האמת לציבור, וזה מוכח בעיקר על ידי העובדה שהוא לא מאשר בינתיים את המשך פיתוח ההתיישבות. אם היה אומר שבמקום מסוים זה לא חוקי אבל במקום אחר אפשר לבנות - זה בסדר, אבל הוא לא נוהג כך, וזה מלמד שאצלו הכול פוליטיקה במובן הכי זול. לכן כל ההתנהלות הזו חייבת להיפסק לאלתר. התיישבות היא לא נושא שכל אחד יכול להשתמש בו כדי לרצות את חברו".

 

ברק הפר את התחייבותו

אל ישיבת סיעת הליכוד, שהתקיימה כאמור ביום שני, ביקשו גם כמה ראשי מועצות ביש"ע להצטרף ולהביע את עמדותיהם בנושאים שעל הפרק. אחד מהם היה ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין. תפקידו היה להעלות את נושא המאחזים, וגולדשטיין הכין שיעורי בית והגיש לח"כים דו"ח מפורט הממחיש להם מה בעצם עומד לדיון. "הרבה אנשים מדברים על מאחזים ולא מבינים מה זה, חושבים שזה חמישה קרוונים", הסביר גולדשטיין ל'בשבע' את מטרת הדו"ח. "הבאתי שם מספרים שמתייחסים למאחזים בדו"ח טליה ששון, לפיהם בכל אותם מאחזים יחד ישנו מספר תושבים כמעט זהה למספרם של התושבים שגורשו מגוש קטיף. מדובר בקרוב ל-1,600 משפחות, 500 בתי קבע. עשיתי גם הערכה מבוססת, לפיה הושקעו במאחזים כספים של אנשים פרטיים בשווי של 300 מיליון שקלים. צריך לדעת את הנתונים הללו".

עוד מציין הדו"ח את תמיכתן של ממשלות ישראל בחלק מאותם מאחזים: "בברוכין היתה החלטת ממשלה להקים את המקום ולפתח אותו. 100 בתים נבנו שם על ידי משרד השיכון, וכיום מתגוררים שם כ-500 תושבים. גם המקום הזה מיועד לפינוי". גולדשטיין מזכיר עוד כי בהסכם המאחזים שהושג עם ברק ב-99', סוכם כי תמורת פינוים של חלק מהמאחזים יוכשרו אחרים. בפועל, אומר גולדשטיין, מועצת יש"ע עמדה בחלקה בהסכם, בעוד ברק הפר את התחייבותו ולא אישר את אותם מאחזים עליהם סוכם שיוכשרו. "כלומר, חלק מהמאחזים היו אמורים כבר להיות מאושרים, אילו היה ברק ממלא את חלקו בהסכם, ואחרים ניתן לאשר. אנחנו גם מוכנים להידברות".

בתחום שיפוטו של גולדשטיין, גוש עציון, מתרחשת בימים אלו סאגה נוספת בפרשת המאחזים: ביתה של משפחת ביבי במאחז נתיב האבות, סמוך ליישוב אלעזר, עומד בסכנת הריסה. עתירה שהגישו ארגוני שמאל נידונה בבג"ץ, ותשובת המדינה היתה כי הבית ייהרס עד חודש אוגוסט הקרוב. גולדשטיין אומר כי יסוד כל העניין בטעות: "הטעו את פיקוד מרכז. אמרו להם שזה על אדמה פלשתינית, וזה לא נכון. אמרו להם שזה מאחז חדש, וזה לא נכון. הבית נמצא בשטח המאחז הקיים, שלא אמור להתפנות כרגע. אלא שכעת משרד הביטחון לא מוכן להודות בטעותו בפני בג"ץ. הוא מעדיף להיכנס למלחמה מול כל התושבים ולהרוס בית של אדם רק כדי לא להודות בטעות". גולדשטיין העלה גם את המקרה הזה בישיבת סיעת הליכוד על מנת להמחיש כיצד משרד הביטחון יכול היה למצוא פתרון לבעיה, ומשום מה לא עשה זאת. "ננסה לעבוד בעניין הזה בתחום הפוליטי, מול הליכוד ושר הביטחון", מבטיח גולדשטיין.  

 

המבחן של נתניהו

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, עוסק בימים אלו בפעילות קדחתנית בשדה הפוליטי. הוא מקיים פגישות כמעט על בסיס יומי עם שרים וח"כים, על מנת ליצור חזית פוליטית שתפעל לפיתוח הבנייה ביו"ש ותמנע את הריסתה. דיין מתוסכל מתפקודה של הממשלה החדשה עד כה, ומסדרי העדיפויות שקבעה לעצמה: "לא מתקבל על הדעת שממשלת נתניהו, שעוד לא אישרה בניית בית אחד, לא סללה קילומטר כביש אחד ולא נטעה עץ אחד, מתחילה את הקדנציה שלה בהשמעת קולות מלחמה של הריסת יישובים. זאת כאשר מרכיבות אותה מפלגות שקיבלו מנדט ברור על מצע של פיתוח ההתיישבות ביו"ש. המפלגות תואמות 'שלום עכשיו' קיבלו שלושה מנדטים בבחירות, ואסור שהמדיניות שלהן היא זו שתתבצע. זה מבחנו הגדול של נתניהו, האם הוא יתכופף בפני מסע הלחצים של השמאל".

מועצת יש"ע התנתה את הידברותה בנושא המאחזים בהחלטה ממשלתית להפסיק את הקפאת הבנייה ביישובים. עוד הצהירה המועצה כי במידה ויתבצע פינוי כוחני במאחזים, הרי שההשלכות החמורות מכך יחולו על ראשה של הממשלה. דיין ממשיך לנסות ולהגיע להישגים במישור הפוליטי, אך מבטיח כי אם המאמצים לא יצלחו "ללא ספק יהיה מאבק בלתי מתפשר".