בשבע 344: עוד ישמע

האלבום החדש של יזהר שאבי משלב בהצלחה רוק חסידי, מוסיקה אלטרנטיבית וצלילי העוד, ומוכיח שגל המוסיקה היהודית ממשיך לצבור תאוצה

אמציה האיתן , ד' בסיון תשס"ט

אינפ': לב טהור,  יזהר שאבי

 

תסלחו לי שאני כזה אינטרסנט, אבל אחד הדברים היפים בתופעת החזרה בתשובה הוא האוסף המרהיב של יוצרים ואמנים, שהיו בולטים כבר בעברם, וחברו אל הציבור הדתי, עם כל עוצמתם והידע התרבותי שרכשו עם השנים. לפני שנים לא רבות זה היה מחזה נדיר, והיום זה הפך לגל נהדר, ששוטף בקצב את העולם התרבותי שלנו. גל של יוצרים שלא מגיעים עם רגשי נחיתות, אלא להיפך. כאלה שלא חוששים להיות שונים, משונים, ובעיקר מקוריים. וזה בדיוק מה שהעולם התרבותי זקוק כדי להתרענן ולחדש.

הדבר הראשון שבולט באלבום 'לב טהור' של יזהר שאבי זה הרמה המוסיקלית הגבוהה. הביצועים הווירטואוזים, ההרמוניות, הסאונד הנקי, הקצב המדויק – ממש עוול לשמוע אותו ברמקולים של המחשב.

שאבי הוא שם מוכר בקרב אנשי המוסיקה כבר תקופה ארוכה. הוא ליווה בגיטרה את מאיר אריאל המנוח, ואכן, הוא לא שוכח להזכיר אותו בתודות שבסוף הדיסק. מאז התמחה גם בעוד (לא חסרה פה מילה, אשכנזים שכמותכם, עוד זה כלי נגינה), ואפילו הופיע עם יאיר דלאל, המומחה הגדול של העוד.

עם הכישרון שלו אי אפשר להתווכח. העיבודים המוסיקליים בדיסק הם שלו, וגם חלק גדול מהלחנים. אפשר ממש לדמיין את השעות הרבות של ההקלטות, בהן הוא מקפיד על כל צליל שיישב במקומו, ועל המיקסים, שיכולים להוציא אדם מהיישוב מדעתו. אבל התוצאה אכן ראויה לכל אוזן.

לפני מספר שנים חייו של מבקר המוסיקה היו הרבה יותר פשוטים. שומעים, מגדירים ז'אנר, מסווגים במקום ובמגזר המתאים, והביקורת מוכנה. היום זה הפך למסע מייסר של ניסיונות הגדרה על פני לילות ארוכים של התחבטות (אפשר לשלוח מכתבי השתתפות בצער למייל המצ"ב).

שאבי מנגן מוסיקה יהודית אלטרנטיבית, מבצע רוק חסידי קלאסי, והוא בכלל משמיע סגנון מזרחי אותנטי. איך כל זה מתחבר לדיסק אחד? עובדה. לצד 'לב טהור' היחסית קלאסי, תוכלו לשמוע את 'יגדל אלוקים חי' ו'רפא צירי', המוכרים היטב לציבור עדות המזרח. בין לבין – ביצוע אינסטרומנטלי נהדר של 'איילת אהבים' בעוד (שלא סתם זכה בערבית לכינוי - "מלכ אל-אלאת" – מלך הכלים), ואפילו שיר זיכרון שקט, 'כ"ו באב'.

אחד השירים שיותר דיברו אלי הוא 'דור המדבר'. המילים של שאבי מצטרפות אל הלחן שלו, והביצוע העוצמתי הופך אותו לשיר האולטימטיבי של הגאולה הממשמשת ובאה. "רוח ערב מנשבת על פני דור המדבר, ארבעים שנה בדרך עוד מעט כבר מאוחר", שאבי זורק אותנו אל ארבעים השנים שעברו בני ישראל בדרך לארץ המובטחת, ומשליך משם אל זמננו אנו, "מתקבצים בלב אחד, אחרונה כמו ראשונה, בוא משה תהיה רבנו, הכל כבר מתוקן". איזה יופי של מקוריות מחשבתית וכתיבה יצירתית - "בוא משה תהיה רבנו", פשוט מבריק.

אישית, אני לא אוהב שירים עם הרבה מילים. טקסט שנועד לספר, לא תמיד מתאים לשירה מוסיקלית, ולכן על שיר שלוש, 'זכות התנאים', אני משתדל לדלג בזמן ההשמעה. שאבי מזכיר שמות רבים של תנאים, ומבקש שזכותם תגן עלינו. אני מצטרף לתפילה, אבל פחות לשירה.

אי אפשר להיפרד בלי להזכיר את השליטה המדהימה של שאבי בגיטרה, ואת הווירטואוזיות של אייל יחיאלי בחצוצרה. האזנה ערבה.

seret@etrog.tv