בשבע 344: חידה בשק

אסתי רמתי , ד' בסיון תשס"ט

"שער האריות!" קראנו אביטל ואני יחד. " הצנחנים נכנסו דרכו " הוספתי "...ושחררו את הכותל, כמובן" קטעה אותי אביטל "למדנו על זה בבית הספר."

"נו, אני שמח לראות שמלמדים אתכם קצת היסטוריה" חייך מר ישראלי. "זה באמת היה ארוע מרגש ביותר, לראות את הכותל אחרי תשע עשרה שנה, ועוד בתור חייל בצבא הגנה לישראל..."

ברגע זה עצר לידינו גי'פ צבאי, וחייל עם כומתה מנומרת הוציא את ראשו מהחלון.

"סליחה, אתה מר ישראלי? " הוא שאל את מיודעינו.

"אכן כן, ומי אתה, אם אפשר לדעת?"

"אי אפשר לדעת, מצטער!" חייך החייל חיוך גדול "זה סוד צבאי. נתבקשתי למסור לכם את שני השקים האלה." והוא התכופף לרגע, ואחר כך הופיע שוב ובידו שני שקים קטנים. "אתם אמורים להשתמש בהם כדי לדעת לאן להמשיך."

מר ישראלי לקח מידיו את השקים והציץ לתוכם. "כל מה שאני רואה כאן זה ערמה של חפצים!" הוא אמר לחייל "איך הם יכולים לעזור לנו?"

החייל משך בכתפיו. "אין לי מושג" הוא אמר "אבל באמת שכחתי לומר לכם את הסיסמא . הסיסמא היא  'מכנה משותף'. אולי זה יעזור לכם...טוב, להתראות! אני צריך לחזור לבסיס." והוא נסע לדרכו.

"הי, זה היה חייל  מגדוד 'נצח יהודה'!" אמרתי לפתע "אחיו של נתי, החבר שלי, משרת שם, ויש להם את אותו הסמל!"

"טוב, לפחות משהו אנחנו יודעים עליו..." אמר ישראלי "אבל כרגע זה לא במיוחד עוזר לנו. אני מציע שנבדוק מה יש בשקים, אחרת נצטרך להשאר בשער האריות עד להודעה חדשה."

"יש על אחד השקים פתק" שמה לב אביטל "אולי זה הוראות?"

ואכן, הפתק ציין שאסור לערבב את תוכן שני השקים, וחזר על הסיסמא 'מכנה משותף'. חפשנו פינה שקטה, ושפכנו את תוכן השקים על ספסל, כל שק בערמה נפרדת.

באחת הערמות היה ציור של פרצוף, תצלום של איש מקבץ נדבות, צבע שחור, צבע לבן, ומפה של תל-אביב שעליה מסומנת כיכר רבין. בערמה השניה היה ספר, דגם של הכנסת, וציור של שני ילדים עם אבעבועות רוח שוכבים במיטה. חוץ מזה היתה גם סתם אות "א" גזורה, ופתק שעליו היה כתוב "משפט סיני קדום אומר שאם אין לך מה לומר, אמור משפט סיני קדום".

הבטנו בדממה בערמות החפצים. "נו, יש למישהו רעיון?" אמר לבסוף מר ישראלי "כי לי אין..."

"נראה לי שלחפצים בכל ערמה אמור להיות מכנה משותף" אמרתי בקול מהורהר.

"טוב, זה ברור, זאת הרי היתה הסיסמא!" השיבה אביטל "השאלה מה הוא...בעצם, נראה לי שאני יודעת! רק שניה...איך זה מסתדר עם הסינים העתיקים? אה, הבנתי! אין לזה בכלל שום קשר לסינים! " והיא התחילה לצחוק. "בעצם, גם רבין לא ממש קשור..."

מר ישראלי ואני הבטנו זה בזה. "לא יכול להיות שכבר גילית" אמרתי לה "אני לא מאמין לך."

"אל תאמין" היא אמרה בחיוך "עוד רגע אני אגלה לכם, אם לא תגלו לבד. אני אפילו מוכנה לתת לכם עוד רמז: המקום שאנחנו צריכים להגיע אליו קשור לשתי נשים מהתנ"ך, שתיהן מתחילות באות ר', ואחת קשורה לחג השבועות. תחשבו קצת, אני בטוחה שתגלו צ'יק צ'ק...!"

     

(שאלה לילדים: מהו המקום, ומה הקשר לחפצים ולשתי הנשים התנ"כיות?)