גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - דעות

בעקבות נאום אובמה – האם ממשלת ישראל יכולה לעמוד מול לחצי הממשל האמריקני?
11/06/09, 11:00
אנשים שהמערכת בחרה

 

דחיית הלחצים העלתה את מעמדה של ישראל/ יורם אטינגר- מומחה ליחסי ישראל–ארה"ב

בהחלט, כמו שמוכיחות 61 שנות קיומה של מדינת ישראל, ובהן ציוני דרך מרכזיים שהתרחשו מפני שישראל הדפה ודחתה לחץ ברוטלי אמריקני.

ב-48' הכריז בן גוריון על הקמת המדינה גם נוכח אמברגו צבאי אמריקאי ואיום בסנקציות כלכליות. אחר כך המשיך בן גוריון במלחמת העצמאות על אף האולטימטום האמריקאי להפסיק את כיבוש הנגב, לבנאם את ירושלים ולקלוט את הפליטים הפלשתינים. בכך זכה בן גוריון לתהילת עולם וגרם להערכת ארה"ב את ישראל ככוח אסטרטגי.

ב-67' הנשיא האמריקני ג'ונסון הפעיל לחץ קשה על אשכול שלא יפתח במלחמת מנע נגד חגורת החנק המצרית-סורית-ירדנית. המסר היה 'אם תפעיל לבד – תפעל לבד'. אשכול פעל, והקפיץ את מעמדה של ישראל בעולם בכמה כיתות.

ב-81' הפציץ בגין את הכור האטומי על אף האיום האמריקני ועוד איומים מארצות אירופה והאו"ם באמברגו צבאי. אמירה ה'לא' של בגין לא רק הצילה את ישראל, אלא גררה שינוי במעמדה של ישראל בעולם כולו.

זאת ועוד: שגיאה להניח שהשותפות האמריקנית-ישראלית מתבססת על הסכסוך הישראלי-ערבי. הקשר המיוחד נע על ציר של ערכים, אינטרסים ואיומים אזוריים משותפים הקשורים אך במעט, אם בכלל, לסכסוך הערבי-ישראלי. וכמו כל שותפים למשפחה, לחברה וכדומה, גם השותפות הזו חייבת להתנהל עם אי הסכמות על הנושאים הפחות חשובים כל עוד על הנושאים החשובים באמת יש הסכמה.

כמו כן, חשוב לזכור שסדר היום של אובמה לא מתחיל בסכסוך באזור שלנו. אובמה נבחר כדי לפתור בעיות של כלכלה קורסת, חמש מאות מיליון מובטלים מדי חודש, מערכת בריאות מתנדנדת והדבר מחייב את תשומת לבו. הזירה הבין-לאומית דורשת את תשומת לבו אל מול האיום הגרעיני מאיראן ומצפון קוריאה, השתלטות הטאליבן על פקיסטאן, אימפריאליזם רוסי ועוד. הרבה יותר מגורל מיגרון או חלוקתה של ירושלים.

 

להפסיק להיגרר ולהתחיל להוביל- הרב בני אלון

השאלה איננה אם ממשלת ישראל יכולה לעמוד בלחץ. בוודאי שהיא יכולה. השאלה היא מדוע ישראל מגיעה למצב כזה. לא צריך לרוץ להאשים את האמריקנים: ראשי ממשלות ישראל בשנים האחרונות, בהם שרון וגם נתניהו, פעלו מול האמריקנים בדרך שהביאה אותנו לסוג של מבוי סתום, ועכשיו אנו משלמים את המחיר.

ארצות הברית לא המציאה את חזון שתי המדינות כשם שהיא לא המציאה את ההתנתקות. ירושלים אחראית לכל זה לא פחות מוושינגטון, וירושלים היא שצריכה עכשיו לשנות את צורת ההתנהלות ולעבור סוף סוף מהיגררות ליוזמה, ומעניית 'אמן' אחרי נוסחאות מסוכנות להובלה מדינית יצירתית.

הכול יודעים שחזון שתי המדינות אינו מוליך לשום מקום, שהקמת מדינה פלשתינית לא תהיה רק אסון להתיישבות ולאחיזתנו בארץ ישראל, אלא לעצם הקיום שלנו וגם למדינות כמו מצרים, ירדן וערב הסעודית, המנסות להקים חזית מול הציר האיראני וקיבלו כעת כתף קרה מאובמה בעניין הזה.

ישראל צריכה לנצל את העימות כדי להציג אלטרנטיבה אמיתית. לא לעשות משחקי התחמקות מול ארצות הברית, אלא להציג חזון אחר, המושתת על פתרון הומניטרי ולא פוליטי של בעיית הפליטים - הבעיה המזינה את השנאה ואת הסכסוך - ועל המרת הפרטנר הפלשתיני, שהכול מודים שאינו פרטנר, בפרטנר ירדני.

ישראל צריכה להפסיק לגמגם ולהתחיל לממש את ריבונותה ביהודה ובשומרון: ראשית על היישובים היהודיים ואחר כך על כל השטח, תוך הידברות עם ירדן והגעה להסדר על מעמד התושבים הערבים.

 

להפסיק לראות את עצמינו כחגבים/ ח"כ ציפי חוטובלי- הליכוד

נאום אובמה לא הותיר מקום לספק - בין וושינגטון לירושלים שורר כרגע אי הסכמה מהותי בנושא הפתרון המדיני וסוגיית ההתיישבות. אלא שבעוד שגורמי שמאל זורעי פחד מנסים לייצר תחושה של קרע היסטורי בין ישראל לארה"ב, שלשיטתם מסוכן למדינה יותר מאשר מסירת יהודה ושומרון לידי אויב וחלוקת ירושלים, ההיסטוריה הפוליטית של ישראל רצופה במקרים רבים של מחלוקת בין האינטרס הישראלי ובין האינטרס האמריקאי. ייתכן ומדינת ישראל כלל לא היתה קמה אם היינו מחכים לאישורים מוושינגטון, מאחר ובאותה העת שדוד בן גוריון החליט על הכרזת המדינה, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל חשב כי לא בשלה העת, וכי על ישראל להסכים לקבל משטר נאמנות של האו"ם. תקיפת הכור הגרעיני בעיראק נעשתה ללא תיאום אמריקאי, ותחת גינוי כבד לאחר הפעולה, שכלל סנקציות כלכליות כעיכוב משלוח מטוסיF-16 .

תשובתו של בגין לשגריר ארה"ב בישראל ראויה להיאמר גם היום: "מסור, אדוני השגריר, לשולחיך, כי אם עליי לבחור בין הגנה על חייהם של אזרחי ישראל לבין כניעה לאיומים בסנקציות, אבחר תמיד באפשרות הראשונה, יהיה אשר יהיה". רק עשור אחרי תקיפת הכור בעיראק, הבינו האמריקאים במלחמת המפרץ את הראייה ארוכת הטווח של ישראל.

דווקא היום, כאשר אנו חזקים יותר מבעבר, וברור לכולם כי המדיניות האמריקאית סופה כישלון ואובדן חיי אדם, ממשלת ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית לבצע תפנית במסר המדיני שהיא שולחת לעולם, מתוך עמידה על זכותנו על הארץ, ברוח פרשת 'שלח', שרואה את החטא בעיקר בדימוי העצמי הנמוך של המרגלים, שמפחדים להילחם על הארץ ורואים עצמם כחגבים. עכשיו העת להוריד את סף הלחץ והפחד הציבורי מפני עימות אפשרי מול ארה"ב, ולומר בקול צלול שעם ישראל בחר ממשלה חדשה שאינה מאמינה בפתרון חלוקת הארץ, אלא בזכותנו על הארץ, ובזכותו של כל יהודי לבנות את ביתו בכל חלקי יהודה ושומרון וירושלים.