גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מכיפה שחורה לכומתה ירוקה - תרבות ופנאי (ספר)

הצעירים החרדים שהחליטו להתגייס במסגרת הנח"ל החרדי נאלצו להתמודד עם מהמורות לא פשוטות. 'חרדים לגורלם' מביא את סיפורם מכלי ראשון
11/06/09, 11:00
עפרה לקס

חרדים לגורלם/ דוד זולדן, הוצאת 'ידיעות אחרונות', כריכה רכה, 211 עמ'

 

בשבוע שבו מתחוללות הפגנות אלימות בירושלים ובג"ץ מותח ביקורת נוקבת על 'חוק טל', נדמה ש'חרדים לגורלם' מוצא את עצמו כמתאים ביותר לקריאה.  

הספר של דוד זולדן, בן המחזור הראשון של גדוד הנח"ל החרדי, מחזיק חומרים חשובים, ומעלותיו יתוארו בהמשך, אבל דווקא בגלל סגולותיו חבל שהוא לא עבר עריכה ספרותית. לא ברור מי עומד מאחורי ההחלטה להפקיר את העמודים ליצירתו של הכותב בלבד, אבל התוצאה מזיקה לספר:  הכרונולוגיה לא מסודרת, העניינים אינם מקובצים לפי נושאים, וכתוצאה מכך המידע המפורט בספר איננו פרוש כמשנה סדורה. מאמציו של מי שינסה ללקט עובדות מסודרות מתוך הספר, צפויים לעלות בתוהו.

על אף האמור, ספרו של זולדן מספק יותר מחרך הצצה אל עולם קרוב אך עלום לרובנו: העולם החרדי. הספר אמנם נכתב מנקודת מבט של אדם שהחליט לשחות נגד זרם הכיפות השחורות, ולהחליף את מה שהוא מכנה פעמים רבות בספר "מדים חרדיים" במדי זית. לכן, על אף שהוא משייך עצמו עדיין לעולם הזה, ויש בו הכלה וקבלה שלו מצד אחד, הרי שיש לו גם עין ביקורתית על המתחולל בו, ואת דבריו יש לראות בהקשר הזה.

'חרדים לגורלם' יחשוף אתכם לתהליך שזולדן עצמו עבר עד אשר החליט להתגייס לצבא, לשיטות ענישה והלשנה (!) בישיבות הקדושות נגד מי שפועל בניגוד לכללים. בספר תוכלו לגלות את האינטרס הלאומי- חברתי של קציני צה"ל ובראשם יהודה דובדבני, שפעלו ללא לאות להקמת הנח"ל החרדי, ובניגוד לכל הציפיות גם הצליחו, לפחות מקומית. הספר מתעכב על האומץ שנדרש מרבנים לתמוך וללוות את היחידה, ומספר על רבנים שבירכו בקול את המארגנים אבל מאידך הבטיחו גידופים פומביים. הספר גם מתאר את המאבק של העולם החרדי בתופעת הנח"ל החרדי, הן מצד הנימוקים הרציניים שבו (פגיעה בתורה, קלקול הילדים) והן מן הצד הפוליטי שבו. הספר גם מלמד שלא רק שוטרים יכולים לחטוף אבנים מהשוליים האלימים של הציבור החרדי, אלא גם בחורים מגודלי פיאות וזקנים, לובשי מדי צה"ל ואפילו רבנים וראשי ישיבות. זולדן מיטיב לתאר את בדידותם של החיילים המתגייסים, שבני משפחתם לא מלווים אותם לבקו"ם בעין אחת דומעת מגאווה והשנייה מדאגה, והם מתלבטים האם לחזור הביתה עם מדים, או לפשוט אותם עוד קודם. הוא כותב על חברים שבני משפחתם או קרוביהם הדירו רגליהם אפילו מחתונתם, מחשש של 'מה יגידו'. הספר מתאר גם את פערי המנטליות בין מפקדים שלא מבינים בפני מי הם עמדו ("אני האלוקים שלכם") לחיילים שבורחים בדרך לפעילות מבצעית כדי להתפלל ערבית. לקינוח תוכלו להתקנא בהישגי הפלוגה (שהיום היא כמעט גדוד) בענייני הקפדה על הלכה, ולהיאנח עד כמה רחוק צה"ל מלהתחשב באופן דומה בחיילי ישיבות ההסדר.

השפע קיים, ואפילו מנוסח יפה, ובשל כל אלה נראה שהוצאת 'ידיעות' יכולה היתה לעשות מאמץ גדול יותר כדי להנגיש את האוצר הבלום הזה לקוראיו הפוטנציאלים.

ofralax@gmail.com