בשבע 347: האסימון מתחיל ליפול

בעקבות מאבק משפטי עיקש של ארגוני ימין, המדינה מתחילה להתנגד לתכתיבי ארגוני השמאל בעניין הריסת בנייה יהודית בלתי חוקית. שפיטה לפי החוק בכפוף לשיקולי נוחות של בית המשפט.

יאיר שפירא , כ"ו בסיון תשס"ט

 

לא תמיד נהיר ההבדל בין התמדה לעקשנות. אפשר אולי לומר כי עקשנות היא התמדה שאין שכרה בצידה, וכי התמדה אינה אלא עקשנות שהצליחה.

כבר תקופה ארוכה אני עומד משתומם אל מול פעילים בימין, יחידים וקבוצות, שמגישים עתירות לאכיפת צווי הריסה על ערביי יהודה, שומרון וירושלים. איש 'מולדת' אריה קינג, תנועת 'רגבים' למען אדמות הלאום ואחרים עותרים פעם אחר פעם נגד המנהל האזרחי ונגד עיריית ירושלים, בדרישה שהרשויות הללו יאכפו את חוקי התכנון על ערביי הארץ.

העתירות בנויות כ'עתירות מראה' לאלו שהגישו ארגונים פרו-פלשתינים, במיוחד 'שלום עכשיו', נגד בנייה לא חוקית בהתיישבות היהודית ביו"ש. העתירות של פעילי הימין מפורטות, מדויקות, לא פעם עושות את עבודתן של הרשויות ומספקות פרטים מדויקים אודות בעלי הנכס שנבנה שלא כחוק, אך תמיד נענות באותה תשובה בדיוק, המתקבלת על דעת בית המשפט. הרשויות טוענות כי הן מבצעות אכיפה בהתאם למשאביהן ולסדר עדיפויות מסוים, וכל עוד הן עוסקות באכיפה כלשהי על ערביי יו"ש וירושלים - אל לו לבית המשפט, וקל וחומר לעותרים ציבוריים, לדרוש להקדים אכיפה על אתר זה או אחר.

וכך העותרים עותרים, המשיבים משיבים, והשופטים משיבים את פני העותרים ריקם. ובכל זאת חוזרים העותרים ופונים לבית המשפט שוב ושוב. "פעולותינו מכוונות יותר אל הרשות המבצעת מאשר אל בית המשפט", אמר פעיל בתנועה לשמירת אדמות הלאום. "מדובר בארגונים ממשלתיים שכבר שנים נמצאים תחת מכבש לחצים תקשורתי ומשפטי של תנועות השמאל. הלחץ עושה את שלו, ואנחנו צריכים לעמת אותם עם העובדות שוב ושוב, כדי שבסוף ייפול האסימון שאי אפשר לאכוף את חוקי הבנייה ביו"ש רק על יהודים". 

לאחרונה נראה היה שלפחות במנהל האזרחי ובמחלקת הבג"צים בפרקליטות האסימון החל ליפול. בהודעת עדכון שנמסרה בשבוע שעבר לתשובת המדינה בעתירה של 'שלום עכשיו', הודיעו הרשויות לבג"ץ כי מה שהיה מקובל על השופטים כאשר היה מדובר בערבים אמור להיות מקובל עליהם גם כשמדובר ביהודים. העתירה דרשה להרוס מבנים ביישובים חרשה וגבעת היובל שבבנימין. צו על תנאי כבר הוצא, כאשר הפרקליטות שלחה לבית המשפט הודעה מפתיעה. הפרקליטות מצטטת את התשובה שנתנה לעתירות שהוגשו נגד בנייה ערבית לא חוקית, בהן קיבל בית המשפט את טיעוניה כי אין להתערב בסדר האכיפה ובקצב שלה.

בשנים האחרונות היו אלו ארגוני השמאל שבעזרת בית המשפט ניהלו את הריסת המבנים ביישובים יהודיים שונים ביו"ש. בשבוע שעבר הודיעה המדינה שלא עוד.

נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש אמנם הקשתה על נציגי המדינה בדיון קושיות שאותן היא לא נוהגת להעלות כאשר מדובר בבנייה ערבית, כמו למשל מדוע לא מקצים לאכיפה משאבים גדולים יותר, או איך זה שמבנים בלתי חוקיים עומדים על תילם שנים רבות. אך בארגוני הימין מקווים שבקרוב ייפול האסימון גם אצלה.

 

נאמן נגד עורכי הדין

בשבוע שעבר הצטרפה לשכת עורכי הדין למאבקם של סנגורי הנשיא לשעבר, משה קצב. עורכי הדין עתרו לבג"ץ נגד הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר סירב לשחרר אותם מייצוגו של קצב, שמשפטו עתיד להתקיים ברצף יום אחר יום. לשכת עורכי הדין, שהצטרפה לעתירה, טוענת כי חיובם של עורכי הדין להשתעבד לתיק אחד ויחיד במשך תקופה שתימשך שבועות ארוכים לכל הפחות, מאלצת את הסנגורים להזניח לקוחות אחרים שלהם - עבירה אתית שעליה עומדים לדין בפני בית הדין המשמעתי בלשכה.

שר המשפטים יעקב נאמן הגיב השבוע לדברים בהופעתו בפני ועדת החוקה של הכנסת. השר התייצב לצד השופטים, ושלח עקיצה אל ציבור עורכי הדין בכלל ואל סנגורי קצב בפרט. השר טען כי אם עורכי הדין יתחייבו לפחות לקוחות, הם לא יתקשו לייצג נאשם במשפט פלילי שדיוניו נמשכים ברצף, כמצוות החוק. יש שפע של עורכי דין כדי לעמוד בדרישות החוק, עקץ השר, והזכיר את אלפיים עורכי הדין החדשים שהוסמכו רק השבוע.

קל להקל ראש בפרנסתם של עורכי הדין הפרטיים. קל עוד יותר לגלגל עיניים ולדבר על החובה החוקית לנהל משפט ברצף. העובדה המצערת היא שבמשך עשרות שנים החוק, הצודק כשלעצמו, לא קוים, וזכויות הנאשמים הופרו ברגל גסה דווקא ע"י המערכת המשפטית. רק שאז הבעיות הארגוניות והתקציביות היו של המערכת עצמה, לא של עורכי הדין.

 

צריך בדיקה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, ממשיכה להתעלל ברשויות ההגירה של משרד הפנים כאשר אלו מתעללים במבקשי רישיונות ישיבה. הפעם היא עקבה בדקדקנות אחר המסמכים שדנו בבקשתו של אזרח ישראל להעניק אשרת שהייה לאשתו, אזרחית הפיליפינים.

בני הזוג המציאו למשרד תצהירים וראיות על טיב היחסים ביניהם. במסמכי המשרד נאמר כי על אף שהמסמכים הומצאו כולם, הבקשה מעוררת חשד ויש לבדוק את העניין בבדיקה בשטח.

בדיקה שכזו לא נעשתה, ולמרות זאת הבקשה נדחתה. הזוג הגיש ערעור. שוב נאמר כי יש לאמת בבדיקה את טענות הזוג. בדיקה שכזו שוב לא נעשתה, והערעור נדחה גם הוא.

השופטת, שנאבקת בשרירותיות של רשויות ההגירה, הורתה למשרד להעניק לאישה אשרת שהייה בארץ, והעניקה לה גם ארבעים אלף שקל הוצאות משפט.

 

ותודה לח"כים לשעבר

בשבוע שעבר נבחרו שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. נציג הקואליציה ח"כ דודו רותם ברוב גדול, ונציג האופוזיציה ח"כ אורי אריאל על חודו של קול.

שני חובשי הכיפה הסרוגה הרגיעו את התקשורת הגועשת. דודו רותם הבטיח כי הכיפה על ראשו של מועמד לא תשחק תפקיד. אורי אריאל דיבר על ציבור העולים מרוסיה המודר מתפקידי שיפוט. עד כאן מצוין - וכי אפשר לומר אחרת?

ראוי רק להעלות על נס את פועלם בוועדה של שני חברי כנסת לשעבר - בני אלון ושאול יהלום. שניהם כיהנו גם סביב שולחן ממשלת ישראל ומילאו תפקידים שונים, אך קשה לחשוב על תרומה גדולה יותר מזו שהרימו במשך קדנציה פנטסטית בוועדה למינוי שופטים.

שני שליחי הציבור הללו השכילו ליצור מכפלות כוח לשליחותם, שרישומן יהיה ניכר לשנים ארוכות. קידום המשפט העברי, משפט צדק ללוחמים על שלמות הארץ, וגם סתם רוח של צדק ויושר מנשבים בזכותם באולמות משפט רבים ברחבי הארץ.