בשבע 349:סמנטיקה גורלית

משחקי מילים מתוחכמים של ספינולוגים שכנעו את הציבור הישראלי לתמוך בהקמת מדינה פלשתינית

מאיר אינדור , י' בתמוז תשס"ט

גורמים בינלאומיים ומכוני מחקר ישראליים הצליחו סוף סוף לכופף את ידה של ממשלת ישראל ואת דעת הקהל של הציבור הישראלי, ויכולים כעת לטעון בצדק שרוב הציבור הישראלי מעוניין בהסדר קבע עם הפלשתינים, במסגרתו תוקמנה שתי מדינות לשני עמים.

אבל הדרך לכך מדאיגה מאוד.

הנה שני סיפורים שמדגימים כיצד משנים את עמדתו של הציבור לגבי מהלך שנתפש כמהווה סיכון לישראל, וריכוכו לקראת השגת האופק החדש. הציבור בישראל מצוי כבר שנים בתוך סחרחרות של מתקפות תעמולה חיצוניות. שני הסיפורים העדכניים הם תזכורת לא מרעננת לכך.

ד"ר יהודה בן מאיר מ'המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב', הנתמך ע"י קרן אירופאית, עודד את נתניהו, יומיים לפני נאום בר אילן, בפרסמו דברים מתוך מחקר דעת קהל (מה זה שייך ל"בטחון לאומי"?):

1. "לממשלה תהיה תמיכה רחבה באם תחליט לנקוט בפעולה ממשית לפינוי המאחזים, לאחר שמוצו ניסיונות ההידברות עם המתנחלים".

2. "לממשלה תהיה תמיכה אם תחליט על הקפאת הבנייה בהתנחלויות כחלק מהבנה רחבה עם ארצות הברית".

ועכשיו למכה הניצחת של בן מאיר, שמספר על מסקנת המחקר: "במסגרת הסדר קבע, תומכים 53% אחוז בהקמת מדינה פלשתינית, לעומת 64% התומכים בפתרון של שתי מדינות לשני עמים".

כיצד זה שאותו הפיתרון בדיוק זוכה לאחוזי תמיכה שונים? מה סוד הקסם?

התשובה לכך נעוצה בשימוש המוטה שעושים במילה פלשתין. יהודה בן מאיר בעצמו "מסביר" בלשונו "המדעית": "הסיבה להבדלים נעוצה בכך שהמושג 'מדינה פלשתינית' עדיין מרתיע חלקים רבים בציבור הישראלי, בעוד פתרון של 'שתי מדינות לשני עמים' מקובל על רוב ברור בציבור כפתרון הריאלי היחיד".

אתם מבינים, יקיריי, הכול תלוי בעזרת השם. תורידו את השם המפורש והכול יסתדר.

החלו בכך לקראת הבחירות, היועצים האסטרטגיים של מועמדת קדימה לראשות הממשלה, ציפי לבני, שהשמיטו מהסדרי הקבע את המילה 'פלשתין' והציעו את הפיתרון 'שתי מדינות לשני עמים'. מדובר באותם יועצים שהריצו את תכנית "ההתנתקות" ואחר כך "ההתכנסות". הפיתרון אותו מציעה לבני זהה לחלוטין לפיתרון המדינה הפלשתינית, אולם מצלצל טוב יותר בעיני אחוז גדול יותר בקרב הציבור הישראלי, פשוט משום שלא מוזכרת בו המילה פלשתין המרתיעה חלקים נרחבים של הציבור הישראלי.

אף בנאום נתניהו יש שימוש נבון בסמנטיקה - שימוש במונח מדינה (פלשתינית) מפורזת. אולם איך תהיה מפורזת כאשר הסוסים כבר ברחו מהאורוות? שהרי כבר כעת יש לרשות הפלשתינית נשק שהם קיבלו ברשות ממשלות ישראל, הן במסגרת הסכמי אוסלו והן במסגרת מחוות. לפיכך, כבר מראשיתה לא תהיה המדינה הפלשתינית מפורזת, וכפי שראינו ברצועת עזה, המשמשת כדגם מיקרו קוסמי למדינה הפלשתינית, לא תוכל ישראל למנוע הברחות נשק והקמת מיליציות צבאיות בתחומי המדינה הפלשתינית שעתידה לקום, ולא יהיה באפשרותה להיכנס לתוכה בניסיון למגר את הטרור נגד ישראל.

הוא אשר אמרו קדמונינו "החיים והמוות ניתנו ביד הלשון", והלשון היום נמצאת בידיהם של כל הפרסומאים והיועצים האסטרטגיים, ורק לא בידי הציבור.