בשבע 349:מיקרוסקופ

ע. גרסיאל,י. מידד, ח. לוז , י' בתמוז תשס"ט

עוטפים דגים וזורקים לים/ עדי גרסיאל

נאומו מלפני כשבוע של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, חולל סערה. "אהרן ברק: יהודים רוצים לזרוק את הערבים לים", זעקה (ובצדק) כותרת גדולה בעמ' 6 של ידיעות אחרונות ביום שישי שעבר. גם הארץ ומעריב השתמשו בציטטה זו, גם אם במיקום ובגודל שוליים יותר. נוסח דומה שודר גם בכמה מכלי התקשורת האלקטרונית.

אלא שבאמצע השבוע התברר כי ברק לא השתמש בביטוי "לזרוק את הערבים לים". מקטע מצולם של הנאום ששודר בתוכנית 'פוליטיקה', וכפי שפורסם גם בנוסח המתורגם של נאומו (מהשפה האנגלית) ביום שלישי ב'הארץ', עולה כי מה שברק אמר הוא שהיהודים רוצים "לגרש את הערבים", או כפי שניסח זאת באנגלית " throwing them out".

ההבדל בין שתי הגרסאות הוא יותר מפיקנטריה. לזרוק לים פירושו המעשי הוא להמית בטביעה ולא 'סתם' לגרש. זו כנראה הסיבה שמקורבי ברק טרחו במהלך השבוע לסתור את הפרסומים ולפרסם את הנוסח המדויק של הנאום.

אז איך נוצר הנוסח השגוי שהובא בכל כלי התקשורת? יחצ"ן האירוע, אביחי בן חיים, העביר לעיתונאים קומוניקט ובו המשפט "לזרוק את הערבים לים", שהכתבים, שחלקם לא שמעו את הנאום, מיהרו לצטט. ככל הנראה השימוש שעשה ברק במילה האנגלית throw, שמשמעותו העיקרית היא לזרוק, הוא שגרם לציטוט השגוי. אגב, בחלק מאתרי האינטרנט (למשל בynet-), הופיעה הציטטה השגויה בכותרת הידיעה, אולם בגוף הטקסט נכתב "לגרש את הערבים". במקרה זה, מי שאשם הוא ככל הנראה העורכים באתר, שראו את הכותרת העסיסית אצל המתחרים ומיהרו להוסיף אותה.  

בן חיים מסר בתגובה כי "ביררתי עם מספר אנשים שהיו בנאום והם ציינו כל אחד בנפרד שהוא אמר 'לזרוק לים'. עם זאת, אם קיים צילום של משהו אחר - לא אוכל להתווכח עם זה".

מסקנה: גם כאשר כמה כלי תקשורת מפרסמים ידיעה זהה, אין זה אומר בהכרח שהיא נכונה. לפעמים כולם מסתמכים על אותו מקור שגוי (במקרה זה, הודעת יחצ"ן...). במקרים אחרים הם פשוט מסתמכים אחד על השני.

כעת רק נותר לתהות האם היו כלי התקשורת טורחים לתקן את הציטוט השגוי אם היה מדובר, נניח, בח"כ מיכאל בן ארי.

 

מועצת החכמים בלילה/ ישראל מידד

האם השם ברנרד גולדברג מוכר לכם? גולדברג התחיל את עבודתו העיתונאית ב- 1972, ועד 1996 עבד ככתב, מפיק ומגיש מטעם חברת החדשות של סי.בי.אס. הוא זכה בעשרה פרסי אמי בתחום התקשורת ובעבור עבודתו בחברת הי.בי.או. לשם עבר לאחר שנים רבות בסי. בי. אס. הסיבה לעזיבתו היתה חסימת התקדמותו המקצועית, לאחר שפירסם ב-1996 מאמר ביקורת חריף על ההטיה השמאלנית בתקשורת, ובמיוחד אצל חבריו לעבודה.

ב- 2001 הוא הוציא לאור את הספר החשוב ביותר של איש תקשורת על ההטיה הליברלית של תקשורת ההמונים, האלקטרונית והמודפסת, בארה"ב. מאז פרסם עוד שלושה ספרים בנושא.

התזה של גולדברג די פשוטה: אנשי התקשורת אינם מסוגלים לחשוב על עצמם כשייכים לצד מסוים של המפה הפוליטית. הם רק יודעים לזהות את הצד האחר: הימין, הדתי וכו'. בעיני עצמם הם תמיד באמצע. הם המיינסטרים. הוא מצטט כתב האומר: "אין עיתונאים שמאלנים. יש רק הטובים מול הקיצונים". לכן אין גם צורך באיזון, כי אין איזון בין הטוב לבין האחר. גולדברג קובע כי אנשי התקשורת הולכים בתלם בעקבות התקשורת האליטיסטית. שם זה הניו-יורק טיימס, כאן זה הארץ'.

נזכרתי בגולדברג בעקבות התגובה הלאקונית של ראשי ערוץ 10 לדו"ח של 'לדעת', שעקב במשך כשנה אחרי 43 תוכניות של 'מועצת החכמים'. הדו"ח מעלה שקיימת הטיה ברורה לטובת אנשי שמאל, גברים וחילונים. הימין קיבל בתקופה הנבדקת ייצוג של פחות מ-16 אחוז, לרוב על-ידי אישה בודדת. השמאל, לעומת זאת, זכה לייצוג על ידי ששת המשתתפים הנותרים בחבר המתדיינים, שברוב המקרים היו כולם גברים. מעל ל-63 אחוז מהעיתונאים בתוכנית הגיעו מעיתונים המזוהים עם מחנה השמאל, בפרט מ'הארץ'.

ומה היתה התגובה מחדשות 10?  "קיבלנו את המחקר רק הבוקר ואנחנו עדיין לומדים אותו". האם לא הספיקה להם שנה שלמה כדי להבין מה יוצא מתחת ידיהם?  ואולי, כפי שתיאר ידידנו גולדברג, הם פשוט אינם מסוגלים לזהות את הכשל האתי של עצמם?

 

 עו"ד מאותו דבר/ חני לוז

במאמר נוקב ואמיץ מנתח כתב 'מעריב' בדימוס, מנחם רהט, את האמת הקשה על התנהלות מדינת ישראל: הבחירות לא ממש משנות. דווקא לאחר ניצחון הימין, עסוקה התקשורת במלוא עוצמתה בשירות האינטרסים הפוליטיים של השמאל.

רהט התייחס לקדימון של הערוץ הראשון, הערוץ הממלכתי הממומן על ידי האגרה הנגבית מאזרחי המדינה, לקראת תוכנית משפטית חדשה. שניים יהיו מגישיה: עורכי הדין אלדד יניב וחיליק גוטמן. שניהם, כמה מפתיע, מזוהים לא רק עם השמאל אלא ישירות עם מפלגת העבודה. יניב היה יועץ בכיר של אהוד ברק ויועץ משפטי של מפלגת העבודה. גוטמן היה יועץ משפטי של סיעת העבודה בכנסת. האם במדינה בה מספרם היחסי של עורכי הדין הוא הגבוה בעולם, קשה למצוא פרשנים משפטיים שאינם מזוהים באופן כל כך בוטה עם מחנה השמאל ומפלגת האם שלו? בפורום המשפטי למען ארץ ישראל, למשל, רשומים מאות עורכי הדין ומשפטנים. מנהלי המדיה ברשות השידור מוזמנים לשמוע הצעות על פרשנים שהמשקפיים שלהם נוטות לכיוון אחר, מרענן יותר. הייעוץ חינם.

תגובת דוברות רשות השידור לשאלותיי על הזיהוי הפוליטי של המגישים: "טרם התקבלה החלטה סופית לגבי התכנית".

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

הטלוויזיה החינוכית תשיק בשבוע הבא אתר אינטרנט חדש. באתר ניתן יהיה לצפות בתכניות העבר וההווה של התחנה וכן בשידור חי של 'ערב חדש'.

אתרי האינטרנט של זכייניות הטלוויזיה הפכו להיות ה’מים הגנובים’ שלהן, באמצעותו הן מצליחות לעקוף את הרגולטור ולשדר פעמים רבות תכנים שלא תמיד עומדים בקנה מידה עם התקנות הנדרשות", כך אמרה השבוע נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, בכנס בנושא ריאליטי ואינטרנט (אתר 'אייס').

משרד האוצר הודיע השבוע כי אין בכוונתו להאריך את תקופת המו"מ עם עובדי רשות השידור על הסכמי ההעסקה בחודשיים נוספים, בשל הקשחת עמדות מצד ועדי העובדים ברשות. משמעות ההודעה היא שהסכמי הפרישה שנחתמו עם עובדי רשות השידור לפני כשלושה חודשים יתבטלו למעשה.