בשבע 349:צמיחה בחופש הגדול

להיערך לחופש ללא ירידה רוחנית. חשיבות הקימה בבוקר בשעה סבירה. לקבוע שעות בכל יום ללימוד תורה בדברים קלים הקרובים אל הלב. לימוד תורה לבנות בחופש. לימוד משותף של הורים וילדיהם.

הרב אליעזר מלמד , י' בתמוז תשס"ט

החופש הגדול

כמדי שנה מגיע החופש הגדול, ועמו החששות והמתחים. בנוסף לכך שהחופש ארוך מדי ויש לפעול לקיצורו - על ההורים להיערך לקראתו, כדי שיעבור בטוב ולא יהפוך לזמן של התפרקות וירידה רוחנית. לשם כך כדאי מאוד לדבר עם הילדים ולסכם איתם את סדרי הזמנים ואת התוכניות השונות שלהם, ואח"כ להקפיד על קיום הסיכומים.

סדרי זמנים

ראש לכל, חשוב להקפיד על סדרי זמנים. שהקימה תהיה בשעות הבוקר, לכל המאוחר בשעה שמונה, והשינה בלילה תהיה כפי שמקובל כל השנה או שעה אחת מאוחר יותר. שורש הבעיות מתחיל בשיבוש סדרי השינה. כשנער הולך לישון בשתיים בלילה וקם בשעה עשר, הוא למעשה חי ללא השגחה והדרכה של הורים. הוריו אינם שומעים בערב מה עשה ועם מי הסתובב, ובבוקר אינם יודעים מה הוא מתכוון לעשות.

יש אומרים שעיקר הבעיה בקימה המאוחרת היא שמפסידים את קריאת שמע בזמנה, ולכן אם יתעוררו בשמונה למשך שלוש דקות ויקראו את שמע כבר לא תהיה בעיה. אולם זמן קריאת שמע ותפילה אינו הבעיה - זה הפתרון. אשרינו שיש לנו מצווה לקרוא קריאת שמע בזמנה ולהתפלל בזמן, ובזכות זה גם מי שקשה לו להקפיד על הזמנים זוכה לסדר את חייו כראוי, ולקום לכל המאוחר למניין של שמונה.

למלא את החופש בתוכן לימודי

וצריך לקבוע גם בחופש סדרים ללימוד תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, וכל יהודי, בין זקן ובין נער, בין בזמן הלימודים ובין בחופש, חייב ללמוד תורה בכל יום. ויש לסכם יחד באיזה ספרים ילמדו ומה יספיקו.

החופש הוא זמן שמתאים במיוחד ללימוד דברים קלים שקרובים אל הלב, שבמסגרת הלימודים אין מגיעים אליהם. וכן אפשר להקדיש זמן לחזרות על נושאים מוכרים. בכל אופן, הלימוד צריך להיות בספרים קלים ומובנים, כדי שהילדים והנערים, לפי רמתם, יוכלו להרגיש ביטחון בלימודם ובהבנתם, ויחושו סיפוק בלימודם.

כדאי שחלק מהלימוד יקיימו לבד, וחלק עם חברותא בן גילם. וטוב שההורים יסייעו לילדיהם לקבוע חברותא, בנים עם בנים ובנות עם בנות. את הקטנים כדאי להמריץ בפרסים של קטנים, ואת הגדולים לעודד בדברים של גדולים. אם יש בבית ילדים בגילאים שונים, אפשר לבקש מהגדולים ללמוד עם הקטנים, וכך להוסיף עוד שעות של לימוד.

נערים שכבר יודעים ללמוד משנה וגמרא, צריך לעודד אותם להקיף יותר, שילמדו בחופש סדר משנה, או לפחות חצי סדר, וכן מסכת גמרא. ואם עדיין לא הגיעו לרמה כזו, צריך למצוא עבורם תוכנית מאתגרת ומעניינת, כדי שימשיכו להתקדם בלימוד.

לימוד תורה לבנות

גם בנות צריכות ללמוד כיום הרבה תורה, כדי שתוכלנה להדריך את חייהן בדרך התורה. וכל מה שמספיקים ללמוד כיום בבתי הספר ובתיכונים אינו מספיק עדיין כדי לדעת כראוי את יסודות ההלכה, האמונה והמוסר. אלא שהבנות אינן חייבות ללמוד מספר שעות כמו הבנים. וכמדומה שאפשר לראות זאת בפועל, איך שהבנים נצרכים לשעות רבות יותר של לימוד כדי לרסן את עצמם ולכוון את חייהם, ואילו לבנות די בלימוד של שעה אחת או שתיים ביום כדי ליישר את חייהן. וכמובן, כל המרבה הרי זה משובח.

לימוד עם הילדים

עצה טובה נוספת, לקבוע לימוד עם הילדים. לעיתים הורים מתלוננים שהם נופלים מהרגליים מרוב עבודה בחופש. הילדים מתישים אותם, מפצירים בהם למצוא להם תעסוקה, מתלוננים שמשעמם להם. וכמה שההורים מנסים לשלח אותם לעיסוקיהם, הילדים חוזרים ומנדנדים.  

במקום זאת עדיף לקבוע עם הילדים לימוד רציני, וכשישתעממו - להציע להם להמשיך וללמוד עוד ביחד... הלימוד המשותף יהפוך את החופש לתקופה פוריה ונעימה, והקשר עם הילדים יתבסס על יסוד חיובי ומרומם. ומתוך כך גם התביעות המוסריות שההורים תובעים מהם יהיו מובנות ומוסכמות.

שאר תכני החופש

אחרי שזמן לימוד התורה מסודר, אפשר לתכנן פעילויות נוספות שיעשירו את עולמם של הילדים: קריאת ספרים, חוגים, טיולים, משחקי חברה וכדומה. ובזה אין צורך להאריך, כי העיקר הוא שלימוד התורה יעמוד במקומו המרכזי והראוי, ומתוך כך שאר הפעילויות יקבלו תוכן ערכי.

עבודה בחופש

ככלל, טוב שהילדים והנערים קובעים לעצמם עבודה בחופש. העבודה מחנכת אותם לאחריות אישית ולעיסוק ביישובו של עולם. על ידה הם ילמדו להכיר את עצמם, להכיר את יכולתם, ואולי תסייע להם העבודה בבחירת דרכם בעתיד.

בעבר, נערים בני 12 היו יוצאים לסייע בפרנסת המשפחה, בעבודה עם הוריהם או כעוזרים לבעלי מקצוע אחרים. אין סיבה שבני גילם כיום לא יעבדו קצת בחופשים. אולם גם אלה שעובדים צריכים להקפיד על קביעת עיתים לתורה.

השעות הקשות של הלילה

ונחזור להקפדה על הזמנים. יכול אדם לתמוה, וכי מה אכפת שיקומו הילדים מאוחר? אבל צריך לדעת שכל הבעיות מתחילות מכך שהולכים לישון מאוחר מדי. בשעות הללו, שההורים כבר ישנים ואין כמעט מבוגרים ברחובות, מתחילים לעשות את כל השטויות. זה הזמן שמתחילים להתעסק עם סמים. נער שקם בבוקר לתפילה ואוכל ארוחת בוקר וקובע עיתים לתורה, לא מתחיל פתאום לעשן סמים בין תפילת שחרית לארוחת בוקר, או בין קביעות עיתים לתורה לעיסוק בתחביב אחר. הנפילה לדברים מכוערים, לרקימת חברויות שליליות ולעישון סמים מתחילה בשעות הקטנות של הלילה, כשנערים משועממים שקמו מאוחר לא מצליחים להירדם. הם מסתובבים עם חברים בחוסר מעש, שותים וזוללים, צוחקים משטויות ומחפשים ריגושים.

וכפי שמובא במסכת אבות (ג, ד): "רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו". והסבירו המפרשים שזמן הלילה מיועד לשינה או ללימוד לשקדנים. ומי שניעור בזמן הלילה לבטלה, הרי שהוא מועד לפורענות ומתחייב בנפשו.

הנזכרים מאוחר

יש הורים שנזכרים לשים גבולות לילדיהם כשהנער כבר התפרק לגמרי והתרגל לעשות ככל העולה על רוחו. אז הם פתאום מכריזים שינעלו את הדלת בשעה שתים עשרה, ואם הנער לא יחזור, לא יתנו לו להיכנס. וכשהוא יבוא בשתיים לפנות בוקר ויראה שהדלת נעולה, ילך לדרכו וייפול יותר. זה בדיוק כמו שומר הסוסים שנזכר לסגור את דלת האורווה לאחר שכל הסוסים ברחו. דווקא אז צריך להשאיר את הדלת פתוחה, כדי שאולי יהיה איזה סוס שירצה לחזור. את הדלת צריכים לסגור כשהסוסים עדיין בפנים.

את הסדרים הנכונים צריכים לקבוע מגיל צעיר, ולהקפיד עליהם תמיד. לקבוע שעה לשינה, ולקבוע שעה שבה צריכים לחזור הביתה. לא להסכים שיסתובבו סתם בשעות מאוחרות, וגם בשעות הסבירות לשאול תמיד אל מי הם הולכים ולאן.

אין להירתע מלבקר קשר חברתי עם חברים שאינם מתאימים. לא לחינם אמר רבי יהושע שהדרך הישרה לאדם היא לבחור חבר טוב ולהתרחק מחבר רע (אבות ב, ט). ואנו מתפללים בכל יום שה' יצילנו "מיצר רע, מחבר רע, משכן רע ומשטן המשחית".

לשוחח עם הילדים

יחד עם ההקפדה על הגבולות, צריכים להיזהר שלא להתעמת על דברים שוליים כמו טעם מוזיקלי או סגנון בגדים. על צניעות צריך להתעקש, אבל לא על צבעים ואופנה. ואם המוזיקה המודרנית מדי מפריעה לכם ויוצרת אווירה לא נעימה בבית, מותר לדרוש מהם להאזין למוזיקה באוזניות.

ועוד דבר חשוב - לשוחח עם הילדים על החיים ומשמעותם. לשתף אותם, לפי הבנתם וגילם, במטרות שהצבתם לעצמכם בלימוד תורה, בקיום מצוות, בעבודה, כדי שיבינו שהגבולות שאתם מציבים להם לא נועדו להרע להם, אלא לעשותם שותפים לחיים מלאי תוכן אמיתי, ששווה להשקיע ולהתאמץ למענם.

כיצד להתמודד עם הילדים

שאלה ששואלים הורים לנערים ונערות מתבגרים: מה לעשות כשהם לא חוזרים בשעה שסוכמה?

ככלל, הורים נוטים לפחד יותר מדי מילדיהם המתבגרים. רוב הילדים מעדיפים שההורים יקבעו להם גבולות, ובאין גבולות הם מתפרקים. לכן הורים שעומדים על המשמר ומוכנים להיאבק על כך, כמעט תמיד מצליחים לקבוע גבולות.

ואוסיף עצה רצינית עם הומור. אם הנער (או הנערה) לא חזר בזמן שסוכם, ומדובר בתופעה חוזרת, אזי כדאי להתיישב ליד הטלפון ולהתקשר לכל ההורים של החברים שלו. לא כדאי לדלג על אף אחד. את כולם לשאול, אולי הם יודעים איפה הוא? לספר שהוא לא חזר בשעה שקבעו, לתנות בפניהם את החששות שמא הוא וחבריו מתדרדרים. ואם השעה כבר מאוחרת ואי אפשר להתקשר אליהם, תתקשרו למחרת. ותרבו עימהם בדברים ולא תמעטו. בנוסף לכך, כדאי שתצאו החוצה לחפש אחריו. אם יש לחבריו 'זולה', תיכנסו לחפש אותו שם באמצע הלילה. אל תתביישו להסתכל ולרחרח בכל פינה, וכמובן אם הוא שם - אל תלכו בלי שהוא ילך עמכם.

אם תעשו כך בעקביות, מסתבר שחברים רעים כבר לא יהיו לו. החברים הרעים יאשימו את הבן שלכם שהוריו הם עלוקות, והם עושים להם 'פדיחות' ומתקשרים להורים שלהם ומדאיגים אותם, ובגללם גם ההורים שלהם מתחילים לשבת להם על הזנב. ועדיף שמי שיש לו הורים מגעילים כאלה לא יבא, כדי שלא יתחילו לשאול עליהם יותר מדי שאלות... אתם את שלכם כבר הרווחתם, וקרוב לוודאי שתוך זמן לא ארוך גם בנכם יעריך אתכם יותר. הוא יבין שאכפת לכם ממנו, וזה שווה לו הרבה יותר.