גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

תעודת כשרות ללא שיקולים הלכתיים - שופטים ושוטרים

על פי פסיקת בג"ץ בעניין הקונדיטוריה באשדוד, לא ירחק היום בו גויים ידרשו לעבוד כמשגיחי כשרות. תיקוני שר החינוך לחוק זכויות התלמיד מחזירים לתחום הסבירות את רמת ההתחשבות בילד הבעייתי של הכיתה.
09/07/09, 09:20
יאיר שפירא

בשבוע שעבר נרשם כאן, בדממה יחסית, פרק נוסף ביחסי דת, מדינה ובג"ץ.

תחילת הפרשה במידע שהגיע לרבנות גן יבנה כי פנינה קונפורטי, הבעלים של קונדיטוריית 'פנינה פנאי', היא יהודיה המשתייכת לכת המאמינים במשיחם של הנוצרים. הרבנות שללה מהקונדיטוריה את תעודת הכשרות. השנים עברו ועסקיה של קונפורטי התרחבו. היא פתחה קונדיטוריה נוספת באשדוד, שם קיבלה תעודת כשרות מהרבנות המקומית. קונפורטי מיהרה לפנות לרבנות גן יבנה ולבקש לחדש את תעודת הכשרות לקונדיטוריה המקומית, בין השאר בזכות תעודת הכשרות לה זכתה באשדוד. רבנות גן יבנה מיהרה לפנות לרבנות אשדוד ולהודיע לה על אמונתה של קונפורטי, וזו נותרה ללא תעודת כשרות, לא בגן יבנה ולא באשדוד. בשימוע שנערך ברבנות אשדוד הובהר לה כי משהמירה את אמונתה פחתה רמת נאמנותה בכשרות, והיא תוכל לשוב ולקבל את התעודה רק בהשגחה צמודה ובהפקדת מפתחות הקונדיטוריה בידי המשגיח.

קונפורטי עתרה לבג"ץ. עם היוודע דבר העתירה מיהרה הרבנות בגן יבנה להחזיר לה את תעודת הכשרות. רבנות אשדוד עמדה במריה, ומועצת הרבנות הראשית לישראל התכנסה וקיבלה החלטה המגבה את החלטת הרבנות באשדוד.

זו לא הפעם הראשונה ששלילת תעודת כשרות מגיעה לפתחו של בג"ץ. זו גם לא הפעם הראשונה שהרבנות משתמשת בטענת הנאמנות כדי להסביר לשופטים מדוע שללה תעודת כשרות בשל דברים שאינם קשורים דווקא לתחום המטבח.

במקרים קודמים טענה הרבנות כי מי שמתיר מופעים שאינם צנועים, למשל, נאמנותו בענייני כשרות נפגעת, ולכן היא רשאית לשלול ממנו את תעודת הכשרות. באותם מקרים דחו השופטים את טענת הרבנות, בנימוק כי הרבנות מתחכמת לשקול שיקולים שאינם קשורים לכשרות. השופטים קבעו שעל-ידי טענת חוסר נאמנות יכולה הרבנות לדרוש מבעלי העסקים כמעט כל דרישה שעולה על רוחו של רב מקומי זה או אחר.

הפעם היה המקרה שונה. בתצהיר די משעשע טענה הרבנות, בכנות מכמירת לב, שהפעם טענת הנאמנות נטענת בתום לב. לחיזוק טענתה הבהירה שהיא אינה דורשת מקונפורטי לחדול מאמונתה, אלא רק להעסיק נאמן כשרות.

לשופטים לא נותר אלא להכריע האם הלכות הנאמנות הם שיקולים שלרבנות מותר לשקול, גם כשהיא עוסקת בעניין בתום לב. וכך, בפסק של הרכב חילוני לחלוטין, יהודי בחלקו, קבעו השופטים שדיני הנאמנות אינם מעניינה של הרבנות הראשית. היא אינה רשאית לקבוע מי נאמן על כשרות המזון על פי שיקולים הלכתיים, אלא על פי שיקולים אזרחיים בלבד. מי שיושרו מוטל בספק, לא יהיה נאמן על הכשרות. לעומת זאת, אדם שאמונתו אינה אמונת ישראל למשל, ושיושרתו אינה מוטלת בספק, אינו יכול להיפסל מלהיות נאמן כשרות.

אי אפשר להמעיט בהשלכותיו של פסק הדין. קונדיטוריה כמו זו של קונפורטי נדרשת לנאמן כשרות רק בנסיבות מיוחדות, אך תחומי מזון אחרים נדרשים לנאמן כשרות דבר יום ביומו. עד כה דרשה הרבנות שיהיה זה כמובן יהודי, שומר תורה ומצוות. עד כה היו משגיחי הכשרות, לכל הפחות, שומרי כשרות בעצמם. אחרי פסיקת בג"ץ, גם מי שאינם יהודים יוכלו לדרוש הזדמנות שווה לעסוק במקצוע.

 

במעמד צד אחד

איחולי הצלחה שלוחים מכאן לשר החינוך גדעון סער, שלקול מחאותיהם של מהרסי מערכת החינוך הממלכתית החל בשינוי חקיקה מהיר של חוק זכויות התלמיד.

חוק זכויות התלמיד התקבל לפני תשע שנים ביוזמתו של השר סילבן שלום, תוך התנגדות עזה של חברי הכנסת הדתיים, ארגוני המורים וגורמים רבים במשרד החינוך. החוק, שזכה לברכות של ליברלים קיצוניים בתחום החינוך, היה מהזרזים המרכזיים להתדרדרות המהירה של מערכת החינוך בשנים האחרונות. החוק לא הותיר למעשה שום סנקציה אפקטיבית נגד תלמידים עם בעיות משמעת קשות, והפך את ההוראה לבלתי אפשרית בכיתות רבות.

אפשר ללמוד הרבה על רוח החוק ומשמעותו מתוך התיקונים שמבקש השר סער לקדם, ומתוך קול המחאה שמשמיעים אנשים כיצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, או השופטת סביונה רוטלוי, שקידמה קו רדיקאלי של טובת הילד בדיני המשפחה בישראל.

מאז שחוקק החוק, נאסר על מערכת החינוך להרחיק תלמידים לצמיתות מבית הספר ללא החלטה של ועדה בראשות מפקח מחוזי. הזמן שעובר מעת פניית בית הספר לכינוס ועדה שכזו ועד לפסיקת הוועדה אורך לא פעם חודשים ארוכים. בכל אותה תקופה בית הספר אינו רשאי להרחיק את התלמיד הבעייתי. במקרים רבים משמעות הדבר היא שנת לימודים אבודה של כל חבריו לכתה. סער מציע לאפשר במקרים קשים הרחקת ביניים עד למתן ההחלטה. הוא מבקש גם את הבקשה המדהימה הבאה: לאפשר למורה הכיתה, למנהל או למפקח להופיע בפני הוועדה. מסתבר שעד עתה, תחת עריצותו הנאורה של חוק זכויות התלמיד, רק הורי התלמיד הורשו להופיע בפני הוועדה. לא פלא אם כן כי בשנה החולפת מצאו הוועדות המחוזיות לא יותר מ-46 תלמידים הראויים להרחקה מבתי הספר. זכותם של כל שאר מופרעי ישראל עומדת להם להמשיך ולפורר את מערכת החינוך הציבורית.

 

נלחמים בפשע המאורגן

רק לפני מספר שבועות, בכנס עורכי הדין באילת, ביקר שר המשפטים, יעקב נאמן, את מערכות אכיפת החוק על אוזלת ידן בטיפול בפשע המאורגן. קשה לדעת האם רוח המפקד החדשה גרמה כבר לשינוי, אך הצטברות האירועים בגזרת משפחות הפשע של נתניה אולי מסמנת את החזרת השליטה ברחובות.

לפני שלושה שבועות נשלח ראש משפחת הפשע הנתנייתית, אסי אבוטבול, לשנים ארוכות בכלא יחד עם אחדים מחייליו הבכירים, בשל פרשות חמורות של סחיטה באיומים. אחיו פרנסואה, ששוחרר ממאסר אך לפני שנתיים וחצי, נשלח לשנתיים נוספות אל מאחורי סורג ובריח בגלל עבירת אלימות במשפחה, שבשלה הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו בעבירת אלימות אחרת. בן דודם, גם הוא פרנסואה, נשלח למאסר עולם לאחר שהורשע ברצח הנער רענן לוי, למרות ש-16 מעדי התביעה סרבו בתוקף לסכן את חייהם ולהעיד נגדו בבית המשפט.

גם משפחת הפשע המתחרה, שירזי, לא שבעה נחת. בשבוע שעבר הוארך עד תום ההליכים מעצרו של שי שירזי, בנו של ריקו שירזי, הנחשב ליריבה המר של משפחת אבוטבול במאבקי השליטה על רחובות נתניה. שירזי הבן חשוד בהריגתו של בעל בית קזינו בנתניה שלא נענה לדרישתו לשלם דמי חסות למשפחה עבור הפעלת בית ההימורים. מורכבותו של התיק מבטיחה כי שי שירזי ייעדר מהנוף הנתנייתי לכל הפחות למשך חודשים רבים.