בשבע 351: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , כ"ד בתמוז תשס"ט

עניין של תפישה/ ציפי  לידר, ירושלים

  הדרישה לפיטוריו של פרופ' שמואל גליק מהנהלת מכללת 'ליפשיץ' בירושלים, לאחר שנודע כי האיש מלמד במכון 'שכטר', היתה  צודקת.

  יש לזכור כי מנהל מוסד חינוכי – ובמיוחד מכללה פדגוגית, האמורה להעמיד מורים שיעצבו את פני דור המחר – אינו רק מרצה באוניברסיטה, שתפקידו להקנות ידע בלבד. המנהל הוא דמות חינוכית, שאמור בראש ובראשונה להתוות את הקו החינוכי של המוסד שבראשו הוא עומד.

  אין ספק, כי העובדה שפרופ' גליק מלמד במכון לא אורתודוקסי לא רק מצביעה על השקפותיו האישיות, אלא עלולה לחלחל בקרב התלמידים, שיושפעו מתפישות או מנטיות רפורמיות. זאת בשעה שמכללת ליפשיץ היא סמינר דתי מובהק.

   חבל מאוד שגורמים בציונות הדתית מנסים להפוך את סוגיית הפיטורים למחלוקת פוליטית בין הזרם החרד"לי לזרם המודרני בתנועה, ולטעון כי מדובר בכניעה לרבנים.

 

אחוזת שריד/ חיים יואבי רבינוביץ, תל אביב

השערורייה הגדולה במתן פרס ספיר ל'אחוזת דג'אני' אינה הקשר המשפחתי של יוסי שריד לעורכת הספר. אפילו לא העלמת עובדה זאת, בהצהרה 'לא מדויקת' שנתן שריד בכתב, אלא עצם העמדתו של פוליטיקאי שנוי במחלוקת בראש הוועדה. הרי ברור הקשר הפוליטי בין השקפותיו של שריד להשקפותיו הפוליטיות של המחבר אלון חילו.

 זאת ועוד, השערורייה הגדולה הינה בהרכב ועדת הפרס, שכולל אנשים שחלקם בשמאל הסהרורי, וחלקם בשמאל ההזוי. אין שם אף נציג של המחנה הלאומי, אין כמובן אף נציג דתי, אפילו למרכז הפוליטי הישראלי, אין שם ייצוג כלל.

אז מה הפלא שהזוכה בפרס הינו ספר אנטי ציוני מרושע וכוזב. מעניין, איך מרצ שבבחירות לכנסת בקושי עוברת את אחוז החסימה, מצליחה למנות 100% מחברי ועדת הפרס; ואילו המחנה הלאומי, לא מצליח להשחיל אפילו נציג אחד לחבר השופטים.

המחנה הלאומי אמנם יושב בממשלה, אבל השמאל הסהרורי נמצא בשלטון בחינוך, בתרבות, בתקשורת ובמערכת המשפט.

 

ההפקרות חוגגת/ משה בודק, חיפה

בעיתונות פורסם כי מזכירתו של אהוד אולמרט, שולה זקן, מואשמת בציתות לשיחותיו של ראש הממשלה לשעבר. להגנתה טענה כי הציתות בוצע לפי הוראותיו של אולמרט עצמו. אולמרט מכחיש.

נניח שאולמרט אכן נתן לה הוראה כזאת. כיצד מתיר רה"מ מכהן

למזכירתו לצותת לשיחותיו שרבות מהן סודיות וחסויות? הרי ישנם

נושאים שהשתיקה יפה להם ואפילו המזכירה הנאמנה ביותר עלולה

להכשל בפליטת פה וכדומה. ומה שיותר חמור הוא שזקן הורתה גם לפקידות במשרד לצותת, ולהעלות חלק מאותן שיחות על הכתב.

לדעתי, זהו חטאה הגדול ביותר של זקן. כיצד מעיזה היא

להורות לפקידות שאין איש יודע את מידת נאמנותן לצותת לשיחות

סודיות של ראש הממשלה? האומנם אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה?

 

החוצפה של 'שלום עכשיו'/ פרופ' אברהם מלינסקי-טוורסקי, אנטוורפן

קראנו באמצעי התקשורת כי יריב אופנהיימר פנה לרשויות החקיקה והאכיפה בישראל לצאת כנגד המתנחלים ביד רמה ולהפעיל אמצעים רבי היקף כנגדם. במילים אחרות: לעקור אותם מן השורש – ויהי המחיר אשר יהי.

האמתלה: 'פרחחים' אלה מעסיקים את כוחות הביטחון הנאלצים להפנות כלפיהם משאבים ואמצעים המסיחים את רמת הביטחון במקומות אחרים.

ד'יזראלי אמר כי יש שלושה סוגים של שקר: שקר סתם, שקר נתעב, וסטטיסטיקה... טענתו של מזכיר 'שלום עכשיו' היא גם שקר נתעב וגם סטטיסטיקה מעוותת. כי כוחות הביטחון הוטרדו הרבה יותר על ידי הפגנות אלימות של 'שלום עכשיו' עם ידידיהם הפלסטיניים נגד גדר הביטחון, נגד החלטות המדינה ובסתירה לאינטרסים של ביטחון המדינה ואזרחיה.

"שלום עכשיו" מלשינים על אזרחי המדינה בפני גורמים עוינים. ומי בכלל מממן את הארגון העוין הזה שאין כדוגמתו בשום עם אחר?

אנו תובעים מאת פרקליט המדינה לפתוח בחקירה יסודית נגד הארגון הזה.

ואני שואל את עצמי מדוע לא שמענו אפילו מילת גינוי אחד מטעם 'שלום עכשיו' נגד המחבלים והטרוריסטים בזמן שהנפגעים היו "רק" יהודים?

 

צימוקים לשבת/ משה טאו, רחובות

קולות שימחה במשרד החינוך עם פרסום 'הישגי' תלמידי י"ב.

תהודת בגרות.

 

מורים יורשו לסלק תלמידים מפריעים מהכיתה.

צא ולמד.