בשבע 351: לנצח ולא רק לשחק

כשביבי מאכזב, גם לברוך מרזל ברור שהתשובה נמצאת אצל 'מנהיגות יהודית'

משה פייגלין , כ"ד בתמוז תשס"ט

המלחמה שניהל נגדי נתניהו הובילה בבחירות האחרונות לתבוסת הליכוד מול קדימה. למרות זאת, המליצה 'האיחוד הלאומי', מפלגתו של ברוך מרזל, לנשיא פרס על בנימין נתניהו כמועמדה להרכבת הממשלה. רק בזכות המלצות אלה של מפלגות הימין, נתניהו הוא כיום ראש הממשלה. עכשיו כשנתניהו מפנה עורף למפלגתו, מטיל מרזל את משימת הפלתו לא על חבריו – אלא כמובן עליי.

כלומר נתניהו הפסיד בגללי, ניצל בזכות מרזל (וחבריו), שמחליט כעת להאשים אותי במחדלי נתניהו ולהטיל עליי את משימת הפלתו...

החדשות הטובות הן, שבלי משים מאשר מרזל כי המוצא היחיד ממעגל הקסמים בו נתון הימין נמצא אצל 'מנהיגות יהודית', שבתוך הליכוד.

ברוך מרזל הוא יהודי יקר שאהב מאוד את טעמה המתוק של מחאת 'זו ארצנו' ומבקש מאיתנו להטעימו שוב מאותו הטעם. אלא שאנו זוכרים היטב שבעקבות המחאה ההיא עלה נתניהו לשלטון והמשיך בדרך אוסלו באמצעות קולות הימין. את המשחק הזה אנו לא משחקים יותר. אבל אליבא דמרזל, המטרה אינה תוצאת המשחק אלא עצם ההשתתפות.

אם נשאל את עצמנו במה הועיל ברוך מרזל להתיישבות עם כל משחקי אום-אל-פאחם שלו, נמצא עצמנו נבוכים. אלא שמטרת מרזל וחבריו היא עצם ההשתתפות במשחק. על ניצחון מזמן הפסיקו לחלום שם. עצבנת שופט, ח"כ או עיתונאי, השגת את מטרתך. עכשיו אתה יכול לחזור לבית השלום או לבתי היהודים בשוק החברוני, בידיעה שאתה את שלך עשית.

זו בהחלט זכותם של מרזל וחבריו לפעול על פי דרכם, ואודה כי גם על שפתיי מעלות לעיתים פעולותיהם המקוריות חיוך של נחת. הבעיה מתחילה כשהם מתעקשים להציב ל'מנהיגות יהודית' את אותן מטרות שהציבו לעצמם.

מגוחך לטעון שמי שעוד לא הגיע לפסגת האוורסט – נכשל, בעוד זה שכלל לא מעז להתחיל לטפס, הצליח.

מטרתנו אינה מחאה -  לא חוץ פרלמנטרית ולא פנים פרלמנטרית. יותר איננו נלחמים בשמאל בכדי להעלות את הביבי התורן לשלטון. מטרתנו היא הנהגה אמונית למדינת ישראל. רק לאור ההתקדמות אל המטרה הזו נבחנת הצלחתנו. האם מאז שקמה 'מנהיגות יהודית' הוטמע הרעיון? נדלק הניצוץ במעגלים הולכים ומתרחבים? האם הציבור האמוני והכללי התוודע לסוג שונה של התמודדות על הנהגת המחנה הלאומי והמדינה?

ומן העבר השני: מי טורד את מנוחתו של נתניהו? פייגלין -  שכלל אינו ח"כ אבל יש לו מוקד כוח בתוך הליכוד, או ברוך מרזל וכל ח"כי האיחוד גם יחד? ברוך מרזל יודע את התשובה, לכן הוא מטיל את האחריות להתמודדות עם נתניהו עליי ולא על עצמו ומפלגתו.

מאז ש"עצרנו את הנסיגה בסיני", אנו ממשיכים בדיוק באותה דרך. כיום אנו "עוצרים את הנסיגה" בגוש קטיף, "עוצרים את הנסיגה" במאחזים ולאחרונה אנו "עוצרים את הנסיגה" גם בעפרה ובהתיישבות הוותיקה. הציבור הבורח מאחריותו להנהיג, מוצא עצמו מנהל ללא הרף מלחמת מאסף.

חשיבות ההתיישבות והמאבק אינם מוטלים בספק. גם שובבותם של מרזל וחבריו תורמת את תרומתה. אבל קודם שאנו רצים אל כל אלה, על כולנו למלא את טופס ההצטרפות לליכוד, לא רק בכדי שנוכל להיאבק מאבק משמעותי על הארץ והמדינה, אלא בכדי שנוכל לבסוף גם להנהיג אותה.