בשבע 351: מיקרוסקופ

ע. גרסיאל, ח. לוז, י. מידד , כ"ד בתמוז תשס"ט

 

משפט שדה לשופט/ עדי גרסיאל

הצד השווה במתקפה שנערכת בשבועות האחרונים על הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אביחי רונצקי – בהובלת עיתון 'הארץ' - ועל השופט המחוזי משה דרורי אינו מסתיים בכך ששניהם חובשי כיפות. הקושי העיקרי של שני המותקפים הוא בהיותם חלק ממערכת היררכית סגורה שאינה מאפשרת לחבריה להגיב שלא באמצעות הדובר. וזה, אולי במצוות אלה שמעליו, לא ממהר לאפשר להם להתגונן כראוי.

כתוצאה מכך נפגעה תדמיתו של הרב רונצקי והוא הצטייר, לפחות בעיני חלקים בציבור כ"קנאי חשוך"; גם השופט דרורי יתקשה מאוד לנקות את תדמיתו בעקבות הביקורת שספג על פסק דינו שלא הרשיע את האברך שדרס את הקופאית ממוצא אתיופי. העיסוק בנושא יצא מכל פרופורציה כשזכה לככב בכותרות ראשיות בעיתונים השבוע ואף פתח את מהדורת החדשות של ערוץ 2(!).

כתב המשפט שלנו, יאיר שפירא, סיפר פעם בטורו 'שופטים ושוטרים' על שופט שהתקשר אליו ב'טעות', במקום לאחד הדוברים של משרד המשפטים. ומכיוון שהם כבר שוחחו, נתן השופט לכתב שיחת רקע מעניינת. לאחר מכן, כששפירא בדק את מספרו של אותו דובר, התברר שאין שום קשר בין שני הטלפונים. ואולי זה המסר הלא-חינוכי שצריכים שני האישים שהזכרנו להפנים: במקרים קיצוניים של מתקפות אישיות, אי אפשר לסמוך על הגנת המערכת, שלרוב יש לה אינטרסים משלה. מי שלא רוצה שעניינו יידון במעמד צד אחד בתקשורת, צריך למצוא את הדרך להגיע אליה.   

 

המכנה המשותף של 2 ו-10/ חני לוז

אם ערוץ 10 ייסגר הפעם באמת - הפגיעה תהא באזרחים, בדמוקרטיה, לא רק במקבלי המשכורות בערוץ. כך מטיפה לנו המגישה אושרת קוטלר-בנגל, וכך הקולגות שלה וחבריה בבראנז'ה. נשמעות טענות כאילו המצב בו יש רק חברת חדשות אחת מסחרית ורשות שידור גוססת יפגע בדמוקרטיה. האומנם? האם ערוץ 10 היווה מקור לפלורליזם ולשיפור מגוון הדעות?

לקראת צאת השבת משודרת התוכנית 'שבת' בהגשתה של קוטלר-בנגל. השבוע היא פתחה את פינת הדעה בתמונות של יהודים בשואה, ובהצגת מקרה טראגי של ילדים יהודים שמנסים לעבור את הגבול מגרמניה הנאצית לשוויצריה. החייל השוויצרי שומר על החוק ומחליט לירות והם נאלצים לחזור לגרמניה. "את החייל השוויצרי הלבישו במדי צה"ל וזה מה שקורה כבר שנתיים בגבול ישראל", אומרת מרת קוטלר-בנגל.

מה עוד קיבלנו מגברת דמוקרטיה? לפני כחודש שלח תדמי"ת תלונה על שפע ביטויים מיליטנטיים ושליליים נגד "נוער המאחזים", ללא עיגון רציני בחומר שהוצג בכתבה. דעותיהם, כנראה, לא נעמו לאוזניה הדמוקרטיות. באותה מהדורה, אגב, שידרה קוטלר תחקיר על האלימות הפושה בבתי ספר יסודיים, בעקבות אלימות ופגיעה קשה בילדות. שלא כמו בסיפוריה על 'מתנחלים', כאן אין תיוג לאותה קבוצת אוכלוסייה שבניה מבצעים פשעים קשים בגיל כל כך צעיר. לפני כחצי שנה, כשבג"ץ קיבל את עתירתם של איתמר בן גביר וברוך מרזל לצעוד באום אל פאחם, קוטלר ביקרה חריפות את הצעד הדמוקרטי של בג"ץ.

קוטלר לא היחידה. לא שכחנו את אור הלר, הכתב שסיקר את המתנחלים מטעם חדשות 10, שאת תיעבו מההתנחלויות והמתנחלים הוא אפילו לא ניסה להסתיר. רביב דרוקר ועופר שלח אמנם אירחו לפני כחודש וחצי את ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) ביום צילומים עם כתבה שנעה על גבולות עדינים בין הערכה ללעג, אך באותה מהדורה עצמה שילבו כתבה על חטיבת 'כפיר' המשרתת ביו"ש, שמאמצת כמעט לחלוטין את הנרטיב של ארגוני השמאל הקיצוני.

מה שקיבלנו בערוץ 10 הוא במה נוספת למקבלי משכורות מאותו מגזר. לא מגוון, אלא יותר מאותו דבר. לא פלורליזם ולא דמוקרטיה, אלא שכפול כמעט גנטי של הקיים, תוך השארת אותם חשוכי תקשורת מחוץ למסך ומחוץ לשיח הקונצנזוסיאלי.

 

כלב השמירה תפס פיקוד/ ישראל מידד

על פי ידיעה שהתפרסמה השבוע, השר הממונה על הרשות לשידור ציבורי, תקף את ראשיה והאשים אותם שהם מגלים "מנהיגות טועה" ושהם איבדו את אמונם של רבים מהעובדים הבכירים.  בראיון שנערך ערב פרסום הדו"ח השנתי, ביקר השר קשות את התייחסות ראשי הרשות לשימוש בכספי האגרה ואת הכוונה לחלוק אותה עם גופי שידור אחרים.

השר, עיתונאי לשעבר, סיפר לעיתון כי "ישנם רבים בתוך הרשות אשר מרגישים שאין הנגנה מובילה למעלה וזה מטריד אותי.  יש תחושה של יאוש בקרבם". פרשנים ידעו לספר שקיימת ביקורת קשה על גובה המשכורות של המנכ"ל ובכירים אחרים, במיוחד לאור כמה כישלונות בשנה האחרונה כולל דיווח מוטה, חוסר איזון ואי-דיוק בכתבות מרכזיות.

למי שטרם הבין, מדובר בשר לתרבות באנגליה, בן בראדשאו, שיצא נגד הבי.בי.סי.

האם ביקורת קטלנית כזו תושמע מפי פוליטיקאי אשר יודע ש'זמן האוויר' שלו ייגמר ברגע שמנהל חטיבת החדשות של הרשות יקרא את הדברים?  האם העיתונים האחרים יסקרו את דברי השר באהדה כלשהי או שהוא ימצא את עצמו עקוד בעמוד הקלון, מול כיתת יורים של מלים?

 כולנו יודעים את התשובה: במדינת ישראל התקשורת מנהלת חלק גדול מהעניינים ואוי לו לפוליטיקאי אשר יעז לצאת יותר מדי בחריפות נגדה. ולא מדובר רק בפוליטיקאים: ביום ששי האחרון קראנו את דבריה של השופטת ברכה אופיר-תום, אשר שלחה את השר אברהם הירשזון לכלא, שאולי גם היא הושפעה מן העיתונות: "אין ספק שהייתה כאן תקשורת קשה מאוד. זה העולם שלנו, מה אנחנו יכולים לעשות?".

 

חדשות בחדשות/ עדי גרסיאל

מנכ"ל חברת הרכב אוויס, יואב הורוביץ, הוא המועמד המוביל לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה – כך פרסם דה-מרקר. הורוביץ היה בעבר ראש המטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא אמור להחליף את נורית דאבוש שמסיימת את תקופת כהונתה.

אתר ערוץ 7 דיווח כי בית משפט השלום בי-ם קיבל השבוע את תביעת הדיבה של שמחה בניטה, ממובילות מאבק הנכים נגד עיתון 'כל העיר' מרשת שוקן. בית המשפט קבע שכתבה משמיצה שפרסם העיתון נגד בניטה, התבססה ברובה על שמועות לא מבוססות ולפיכך יש בה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.

העיתונאי והשחמטאי שאול הון הלך השבוע לעולמו. הון, 88 במותו, פרש באופן סופי מעיתונו 'מעריב' רק בשנה שעברה. הון הגיע לעיתון בעקבות ד"ר עזריאל קרליבך, מייסד מעריב, לפני 56 שנה. כך דיווח אתר אנרג'י