בשבע 351: שער לעולם החזנות

ששי קשת מכניס לאווירת הימים הנוראים בדיסק שכולל קטעי חזנות ושירה יהודית מסורתית שמרעידים את מיתרי הנוסטלגיה

אמציה האיתן , כ"ד בתמוז תשס"ט

אפשר לקרוא לזה טרנד, אפשר להתייחס לזה כאל אופנה חולפת, ניתן גם להבחין פה בניצניה של מהפכה. הניסוח תלוי בנקודת המבט שלכם, ברמת הציניות הנושבת מכם ובטעם המוסיקלי. על דבר אחד אי אפשר להתווכח – ישנו גל גדול של אלבומים המשמיעים מוסיקה יהודית מקורית, מחדשים, משחזרים, ואף מעלים מההיסטוריה יצירות מסורתיות שכנראה לא נס ליחן. התופעה היותר מעניינת היא דמותם של אותם יוצרים, שאינם מגיעים מתוך הציבור הדתי הקלאסי, אלא מעולמות תוכן ותרבות שלכאורה פחות מחוברים לטקסטים וליצירות המדוברות.

הפעם אני מבקש להתייחס ל'פתח לנו שער' של השחקן והזמר ששי קשת. מי שמעוניין בהיסטוריה ובתהליך שעבר קשת, מוזמן לחזור לעיתון של שבוע שעבר, במדור 'דמותרבות'. אני אתייחס בעיקר אל המוסיקה.

לשם כך אחלק את האלבום לשני סוגים עיקריים – חזנות ושירה יהודית מסורתית. האמת היא שכבר בצלילים הראשונים ששמעתי הופתעתי, ולטובה. לששי קשת יש קול עמוק ומנעד רחב, והוא בהחלט יודע מהי חזנות. מסתבר שלשורשים המשפחתיים/חזניים שלו ישנה השפעה מבורכת, וששי מצליח לעמוד בסטנדרטים, שלא יביישו אף חזן או בעל תפילה מקצועי. 'כל נדרי' המסורתי מכניס את המאזין היישר לעומק אווירת יום כיפור, ויחד עם ביצוע מצוין של 'ונתנה תוקף' (ההוא של יאיר רוזנבלום), אנחנו יכולים ממש להרגיש את השער העומד להיסגר. 'פתח לנו שער', המוכר לנו מאלבום החזנות של יהורם גאון, לטעמי אפילו יותר טוב מהביצוע המקורי, אולי בגלל שיש בו פחות קצב ויותר נשמה.

תוסיפו לאלה את 'הבן יקיר לי' ואת התפילה לשלום המדינה, וכבר יש לנו אוסף קלאסי של קטעי חזנות מוכרים ואהובים, המוגשים בעיבוד מודרני, שלא שוכח גם את מקור המילים. מגיעות כמה מילים טובות לאריאל קשת, שאחראי על העיבודים וההפקה המוסיקלית. הליווי שונה מהליווי החזני המסורתי של פסנתר או אורגן בלבד, ומכיל סאונד מאוד איכותי, עם הגיטרה של סינגולדה, תופים ואפילו כלי מיתר. מה שהיה חסר לי זה דווקא המקהלה. כל מי ששומע חזנות יודע שמקהלה טובה יכולה להפוך אפילו יצירה בינונית ליצירת מופת. באלבום הזה ניתן לשמוע פה ושם שורות של מקהלה, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.

לסוג השני של המוסיקה ב'פתח לנו שער' קראתי שירה יהודית מסורתית. מדובר ב'שלום עליכם' , 'אני מאמין', 'ולירושלים עירך' ו'מזמור לדוד'. הלחנים מוכרים וידועים, הביצוע מקצועי, אבל יש לי הרגשה שקהל היעד הוא המאזינים המבוגרים יותר שבינינו, או הציבור החילוני והמסורתי, שהשירים האלה בשבילו הם מקור לנוסטלגיה ול"זכרונות מבית אבא".

לסיכום, 'פתח לנו שער' יכול להיות מתנה נהדרת לקראת השנה החדשה (לא תאמינו, עוד מעט זה מגיע), עבור מי שכבר עבר את גיל הנעורים וקטעי חזנות לא גורמים לו לחרדה וחצ'קונים, אלא מעוררים בו זכרונות נעימים ואווירה של קדושה.

seret@etrog.tv