בשבע 351: לא כל הניגונים שווים

איסור עריכת ריקודים ומחולות בשלושת השבועות. מותר לקיים שיעור בנגינה, מלבד בשבוע שחל בו ט' באב. שירה ונגינה בסעודת מצווה שחלה בשלושת השבועות.

הרב אליעזר מלמד , כ"ד בתמוז תשס"ט

ריקודים ושמיעת כלי זמר בשלושת השבועות

כתבו האחרונים שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י). ובכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך, אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם.

שיעורי נגינה

כיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שיש בכך, ממילא מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד לשבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד, אם יפסיקו ללמוד ייגרם הפסד כספי למורים, וגם התלמידים יזדקקו אח"כ למאמץ נוסף כדי לחזור למסלול הלימודים, ואולי יזדקקו עקב כך לשיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט).

שירי שמחה בברית ובר מצווה

מותר לשיר שירי שמחה בסעודת ברית מילה ופדיון הבן. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות.

נחלקו הפוסקים לגבי מקום שרגילים תמיד להזמין נגנים לסעודת מצווה, האם גם בשלושת השבועות מותר להזמינם (ע' כה"ח תקנא, מ). והמקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שכך הוא נוהג בכל השנה.

לפיכך, במקום שרגילים תמיד להזמין נגנים לשמחת בר מצווה, מותר להזמינם. אלא שאם ישנם שמזמינים אורגניסט ויש שמזמינים שלושה נגנים, בשלושת השבועות נכון להזמין אורגניסט בלבד. וכן הדין בכל שמחות של מצווה, שהולכים לפי המנהג בכל השנה.

ומשהגיע חודש אב אין להזמין לשמחה שום נגן, וגם אין להשמיע מטייפ שירי שמחה. ורק את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה. ואף מותר לרקוד מעט במעגל, כפי שנוהגים רבים לרקוד בשמחת ברית מילה.

שמיעת מוזיקה ממכשירים חשמליים בשלושת השבועות

לדעת רבים, כשם שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירים חשמליים ביתיים כדוגמת רדיו וטייפ, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותרת בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר שמיעת שירים אפילו בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).

אולם יש שהקלו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, ולדעתם מה שכתבו האחרונים לאסור הוא דווקא לשמוע הופעה חיה של נגנים, שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך רדיו או טייפ אין כל כך חגיגיות. ואמנם כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכול רגילים לשמעם, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשמעם בשלושת השבועות.

ההבדל שבין ניגונים שמחים, רגילים ועצובים

ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים. שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים, אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן.

הלכה למעשה

נראה למעשה לפי הדעה המקלה, שיש לחלק את השירים לשלושה סוגים. האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.

מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון - שירי השמחה. ומראש חודש אב יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע.

עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול, גם כאשר היא סתמית, העוצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר שמחה. לכן גם שירים רגילים אסור לשמוע בקול בשלושת השבועות.

השתתפות בקונצרט

אסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות. ואף שזו מוזיקה של אבל, הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח - עובדה שרגילים להתלבש לקראתו בחגיגיות. אולם כאשר מקיימים אירוע בעל תוכן המתאים לימים הללו, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים (עפ"י שבת קנא, א).

קימת ילדים לתפילה

שאלה: קראנו בעיון רב את הטור שהרב כתב בעניין חינוך הילדים בחופש וחשיבות הקימה לתפילה בזמן. יישר כוח גדול, הנושא חשוב מאוד והתחזקנו מהדברים. נשמח אם הרב יוכל להוסיף דברים לגבי קשיים ובעיות בשעת הקימה של הילד או הנער. כיצד צריך לנהוג כאשר הוא מסרב ומתנגד לקום למניין בבקרים? האם להתפשר על תפילה בבית? מאיזה גיל יש להקפיד על כך, לפני בר- מצוה ואחרי?

תשובה: ככל שערך התפילה וערך המניין יהיה ברור יותר לילד, כך יהיה קל יותר להשכימו. ובמיוחד כאשר קשה להשכימו, נחוץ ללמוד עמו הלכות תפילה וטעמיה, כדי שיבין את גודל עניינה וחשיבותה.

כאשר אפשר, כדאי שהאב יתפלל במניין עם בנו, גם אם יצטרך לאחר מעט לשם כך.

עוד עצה, לא לנסות להעירו בחופזה, אלא אם רואים שלוקח לו יותר זמן לקום ולהתארגן, להתאזר בסבלנות ולשבת לידו עד שיקום, ולהיות בסביבה עד שיגמור להתארגן.

טוב שגם האם תקום לפני זמן המניין, כך שהקימה בזמן זה תהפוך לדבר ורגיל בבית, וגם הבנות יתחנכו לחריצות על ידי כך.

יש להרגיל את הילדים לתפילה במניין בערך מכיתה ג', והכול לפי כוחו והבנתו של הילד. כך יתרגל לקום למניין, וגם כשיגיע לגיל מצוות ימשיך בזה.

כיצד להשכים ילד שמסרב לקום

אם לאחר כל זה הילד מסרב לקום, אין פתרון אחד. בבתים רבים, אם ימשכו את הילד מהמיטה ויעמידו אותו על רגליו וימתינו בסבלנות עד שיתלבש - הבעיה תיפטר. בבתים אחרים התזה של מעט מים תועיל גם לנערים בוגרים. ויש בתים שבהם המצב יותר מסובך, וכדאי להורים להתייעץ עם חברים חכמים ועם מחנכים מנוסים. ואם יש מחנך שקורא את הדברים ויש בידו עצה טובה, אשמח לפרסמה.

ויש לזכור שהחינוך הוא עניין כולל, ואם לפעמים קורה שהבן לא קם למניין - לא נורא, שישלים את תפילתו ביחיד. המטרה היא כללית, לחנכו ולהרגילו לקום לתפילה במניין.

סעודת ברית מילה כיצד

שאלה: לאור מאמרים שנכתבו בעבר ע"י הרב בנושא סעודת החתונה, אבקש מכבוד תורתו להתייחס לנושא סעודת ברית המילה. ואבאר: סעודת ברית המילה הינה סעודת מצווה לכל דבר ועניין, אך משום מה רבו המנהגים וההתייחסויות אליה. יש שעושים סעודה זו ברוב פאר והדר הגורם לבזבוז כסף, ומאידך יש החוסכים ועושים סעודה חלבית מינימלית הכוללת מספר סלטים ומעט מאפים. איך יש לנהוג?

מצוות סעודת הברית

תשובה: מצווה לעשות סעודה גדולה ביום המילה, לשמחת המצווה. ויש אומרים שמצוות סעודה זו מן התורה, וכפי שעשה אברהם אבינו בבריתו של יצחק בנו (שו"ת אור נעלם ט, כמובא בשע"ת תקנא, לג). ולדעת רוב הפוסקים מצוות הסעודה מדברי חכמים (ב"י יו"ד רסה, יב; שו"ת בית יעקב עג).

וצריך לאכול בסעודה זו פת (חכ"א קמט, כד). וכן צריך להגיש בה בשר ויין, שאמרו חכמים (פסחים קט) "אין שמחה אלא בבשר ויין". ויש אומרים שאפשר לצאת גם בבשר עוף או דגים. ומהר"ן אזולאי עשה תקנה בצפת לעשות סעודת ברית מילה על דגים, שהיו זולים יותר, כדי שלא יתביישו העניים שלא יכלו לקנות בשר (ארץ החיים יו"ד צה).

אבל כיום שאין תקנה כזו, והפרנסה מצויה יותר, צריך לעשות סעודה מכובדת ולהגיש בה בשר ויין. ורק עני חסר אמצעים פטור מכך. וכן מי שרוצה לכבד יותר את הסעודה, וסבור שהסועדים כבר רגילים מדי לבשר, וכדי שישמחו יותר עדיף להגיש דגים ויין ושאר מטעמים, או מאכלי חלב ויין ושאר מטעמים, רשאי לעשות כך. אבל אם בגלל שינוי התפריט הסעודה תהפוך לפחות חשובה, הרי הוא מבזה את המצווה, שאינו עושה לכבודה שמחה גדולה.

ואכן לא לחינם נהגו ישראל לעשות סעודת מצווה על בשר, מפני שבפועל קשה לעשות סעודה מכובדת ללא בשר או עוף.

וכל כך חשוב לאכול בשר ויין בסעודה זו, עד שאפילו בתשעת הימים אוכלים בסעודת ברית בשר ושותים יין (רמ"א תקנא, י).

ערכה המיוחד של סעודת הברית

וצריך לדעת שיש להדר דווקא בסעודת ברית מילה, מפני שברית המילה מבטאת את קדושת הגוף של ישראל, שעל ידי הסרת הערלה אפשר לשמוח שמחה גופנית, והשמחה היא שמחה של מצווה, נקייה וטהורה. ולכן דווקא בברית מילה צריך להדר במיוחד.

ומספר המזומנים ועלות הסעודה תלויים באדם ובמשפחתו ובחבריו, והכלל הוא שסעודת הברית צריכה להיות חשובה ומכובדת לפי הנהוג אצלם. והעיקר שהשמחה תהיה לכבוד המצווה ולא כדי להתפאר, וכאשר שמחים לכבוד המצווה אין מבזבזים כסף.