בשבע 353: נערכים לרקטות על נתב"ג

על שמחת ההצלחה של הניסוי שנערך במערכת 'כיפת ברזל' המיועדת ליירוט קסאמים, העיב הכישלון בניסוי של מערכת 'חץ 2' ליירוט טילים בליסטיים שנערך באוקיאנוס השקט

חגי הוברמן , ט' באב תשס"ט

במערכת הביטחון התקשו בסוף השבוע שעבר להסתיר את האכזבה נוכח כשלון הניסוי בטיל 'חץ 2' שנערך באוקיאנוס השקט, מול חופי קליפורניה. טיל המטרה שוגר, אולם בסופו של דבר הטיל המיירט, חץ 2, לא שוגר לעברו עקב תקלה במערכות התקשורת של המערכת.

ההחלטה לעצור את הניסוי היתה משותפת לישראלים ולאמריקנים. במשרד הביטחון הסבירו כי "לאחר שיגור המטרה, נכנסה מערכת נשק חץ לפעולה. המכ"מ גילה את המטרה והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי אשר חישב תוכנית הגנה נגדה. לא כל תנאי הניסוי לשיגור מיירט החץ התקיימו, ולכן המיירט לא שוגר". למרות זאת, אומרים במשרד הביטחון, "יעדים אחרים הושגו בניסוי, וכעת התוצאות נבדקות".

הניסוי נערך אור ליום שישי שעבר ב-22:45 שעון ישראל. זאת לאחר שבמהלך השבוע שעבר נדחה הניסוי שלוש פעמים בשל בעיות מזג אוויר ותקלות. הניסוי נועד לבחון את יעילותה של מערכת החץ המשופרת בתנאי אמת מלאים, ולדמות יירוט של טילים בליסטיים מאיראן. מדובר בטילים מסוג 'שיהאב 3' ו'סג'יל', וכן בטילים מתקדמים יותר שהאיראנים עדיין לא השלימו את פיתוחם. מולם שוגר חץ מס' 2.

מטוס תובלה C-17 של חיל האוויר האמריקני שיחרר מבטנו, בגובה רב ובמרחק של יותר מ-1,000 ק"מ מהחוף, טיל מטרה בליסטי דו-שלבי. הטיל נפל נפילה חופשית במשך כדקה. אחר כך ניצתו מנועיו והוא טיפס לחלל והחל לשייט מזרחה, לעבר מטרה וירטואלית שנקבעה עבורו בחוף קליפורניה. מכ"ם הגילוי והעקיבה המשופר של החץ 2, 'אורן אדיר', זיהה את טיל המטרה. למרות זאת, כאמור, החליטו הישראלים והאמריקנים לא לשגר את הטיל, בשל תקלה במערכות הקשר.

 

ניסוי שאפתני

זה היה ניסוי שאפתני במיוחד. היתה זו הפעם הראשונה בה שיגר הצבא האמריקני ממרחק של אלף קילומטרים טילים שדימו 'שיהאב' איראני, והחץ נדרש לאתר את הטיל המדומה, ליירטו ולהשמיד אותו כליל. זו גם הסיבה שהניסוי נערך באוקיינוס השקט. בים התיכון אין מרחבים, יש יותר מדי איים בדרך, כך שלא ניתן לירות טילים כאלה בלי להסתכן בגרימת נזק.

בניסוי שולבו כל מערכות ההגנה האמריקאיות מפני טילים: שלוש מערכות יירוט, "פטריוט", Thaad ו-Aegis, וכן גם המערכת הגלובאלית האמריקנית להתרעה על שיגורי טילים DSP - כדי לראות איך המערכות הללו עובדות יחד.

פיתוח של טיל, כל טיל, מחייב אין ספור ניסויים. חלקם מצליחים ואחרים לא - אלה החיים. באחד מהניסויים הקודמים, שנערך בשנה שעברה בישראל, תפקד הטיל המיירט חץ 2 כהלכה והשמיד את טיל המטרה, 'אנקור שחור', ששוגר ממטוס F-15 מעל הים התיכון - אך לא בטווח המלא. בנוסף, לפני כחמש שנים, הוכיח הדגם הראשון של החץ כי הוא מסוגל ליירט טיל סקאד (שנלקח כשלל על-ידי האמריקנים בעיראק) בעל טווח של 300 ק"מ.

בניסוי קודם שנערך בישראל באפריל השנה, הוכיחו מערכות חץ 2 את יכולותיהן בגילוי ומעקב אחרי טיל המטרה. אך הטיל המיירט עצמו לא שוגר, במכוון, בעיקר בגלל מגבלות בטיחות ותנועת אוניות כבדה באגן המזרחי של הים התיכון. בגלל אותן מגבלות שוגר טיל המטרה בניסוי הישראלי ממרחק קצר בהרבה, כמה מאות קילומטרים בלבד. לכן הניסוי האחרון והמפוספס היה כה חשוב. התקלה מנעה מידע חיוני ותחייב בדיקה יסודית.

 

ניסוי מוצלח בנגב

שבוע לפני כן היתה התחושה במערכת הביטחון טובה לאין ערוך, לאחר הצלחת הניסויים שנערכו במערכת היירוט 'כיפת ברזל'. מדובר במערכת המיועדת ליירוט רקטות וטילים קצרי טווח, דוגמת הקסאמים המוכרים מבית היוצר של חמאס.

בניסויים שנערכו בשדה ניסויי בנגב, שולבו כל מרכיבי מערכת 'כיפת ברזל', לרבות מכ"מ מתוצרת 'אלתא', מערך שליטה ובקרה, משגר ומיירט. במהלך הניסויים יירטה המערכת בהצלחה מספר טילים שדימו קסאמים. כל המערכות עבדו באופן תקין, והאיום הושמד כמתוכנן.

מערכת 'כיפת ברזל' מתוצרת חברת 'רפאל' אמורה לספק הגנה מפני טילים ורקטות לטווחים קצרים-בינוניים, החל מרדיוס של 4.5 ק"מ. את המערכת אמור לתפעל מערך כוחות הנ"מ, שחייליו כבר החלו בתפעול ראשוני ואף שולבו בניסויים שהתקיימו. על פי התכנון, מערכת ראשונה אמורה להיות מוצבת בשדרות כבר במהלך השנה הבאה.

"השלמת סדרת הניסויים מהווה אבן דרך משמעותית בתוכנית הפיתוח, ומהווה שלב מרכזי בהשלמתו והכנה להצטיידות ולפעילות מבצעית במערך הנ"מ של חיל האוויר בהתאם ללוח הזמנים כמתוכנן", אומר בסיפוק גורם ביטחוני.

 

שלוש שכבות הגנה

"כיפת ברזל" היא מערכת העומדת בפני עצמה, אבל היא גם מרכיב אחד של מערכות ליירוט טילים הכלול בתוכנית ההגנה הרב-שכבתית של מערכת הביטחון, המפותחת כולה על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות. שכבות אלו אמורות לספק הגנה באופן שיאפשר יירוט מוצלח של טילים ורקטות מכל הסוגים ומכל הטווחים - ובכלל זה פצמ"רים, רקטות וטילים.

השכבה הראשונה היא 'כיפת ברזל'. מעליה קיימת שכבה נוספת - מערכת 'קלע דוד' המוכרת בשם 'שרביט קסמים', שאמורה לספק מענה לטילים לטווח בינוני-ארוך ומפותחת גם היא על ידי רפא"ל. מערכת 'שרביט קסמים' צפויה להיכנס לשימוש בעוד כארבע שנים.

טיל החץ לסוגיו השונים מיועד להתמודד מול איומים בליסטיים ארוכי טווח. השכבה העליונה הינה 'חץ 3' שנועדה לתת מענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח דוגמת ה'שיהאב 3' האיראני. על פי פירסומים זרים, 'חץ 3' (הנמצא עדיין בפיתוח) יהיה מסוגל להביא ליירוט מוקדם של טילי השיהאב האיראניים בגובה רב, מעל 500 ק"מ, כזה שלא יסכן את ישראל. זאת בניגוד למערכת המבצעית כיום, החץ 2, שאמורה ליירט טילים בליסטיים בשלב הצלילה שלהם לכיוון ישראל, בגובה של כ-250 ק"מ. מערכת 'חץ 3' היא פרויקט משותף של התעשייה האווירית וחברת בואינג, וצפויה להיות מבצעית לקראת שנת 2012. בכנס מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, שנערך לפני כחודשיים, שהתמקד השנה בנושא "טילים ורקטות - האתגר והמענה", אמר מפקד חיל-האוויר אלוף עידו נחושתן כי להפעלתה של מערכת 'חץ 3' יידרש זמן רב יותר, והמועד הסופי כפוף למשאבים שיושקעו בפיתוח המערכת.

כמו כל מערכת, גם במערכות הללו יש לא מעט "חורים". לפני כחודשיים, במהלך השקת קמפיין הסברה ייחודי של פיקוד העורף למגזר החרדי, נפגש אלוף פיקוד העורף יאיר גולן עם הראשון לציון הרב שלמה עמאר ועם חברי מועצת הרבנות הראשית הרב שמחה הכהן קוק והרב יצחק דוד גרוסמן. במהלך הפגישה חשף האלוף גולן בפני הרבנים כי ייתכן מצב שבו יהיה ירי טילים ללא התראה מוקדמת. "בדרום אנו יודעים לתת התראה גם מפני פצמ"רים בגלל ששם השטח שטוח", הסביר האלוף גולן לרב עמאר, "אבל בצפון, בגלל ההרים המסתירים את אתרי השיגור, ההתראה תהיה הרבה יותר קצרה. במקומות הללו, בצפון, ההנחיות לתושבים הם לשהות יותר זמן במרחבים המוגנים".

 

מאין יבוא הכסף?

יש רק "קוץ" אחד באליה הטעימה הזו: מדובר במערכות העולות הון עתק, שכולן נועדו להגנה. מדינת ישראל מבזבזת מתקציב הביטחון מיליארדי שקלים המוקדשים להגנה ולא להתקפה. מדובר בהפיכת צה"ל מצבא ההגנה לישראל ל"צבא המיגון לישראל". אם בעבר שלטה בכיפה התפישה שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, כיום מושם הדגש על "כיפת ברזל" ושאר אמצעי הגנה ומיגון. אלה אמנם אמצעים משוכללים מאוד שיכולים להציל חיי אדם, אבל רק לדבר אחד אין לצפות מהם: לנצח במלחמות. לא מנצחים מלחמות באמצעים הגנתיים.

נכון שחלק גדול מהמערכות הללו ניזון מתקציב אמריקני, שוושינגטון מעמידה לרשות ישראל מכיוון שהיא מסייעת גם לתעשיית הנשק האמריקנית. תקציב החץ, למשל, ממומן ברובו מהסיוע האמריקני. אבל מערכת 'כיפת ברזל' נגד רקטות הקסאם עולה 2 מיליארד שקלים - וכולה ממומנת מתקציב מדינת ישראל. במקום שישראל תמצא פתרון צבאי או מדיני להפסקת ירי הקסאמים מהרצועה, היא מסתפקת בחיפוש דרכים להתגונן מולו. הבעיה נשארת.

שר הביטחון אהוד ברק הוא אחד התומכים הגדולים של מערכת ההגנה הרב שכבתית. בשיחה עם כתבים צבאיים ערב יום העצמאות, קשר ברק את המערכות הללו אפילו עם התקדמות 'תהליך השלום'. "ישראל חייבת לפתח בהקדם מערכת אמינה של הגנה רב-שכבתית נגד רקטות וטילים מכל הסוגים גם כדי לקדם הסדר אזורי כולל", אמר ברק, והסביר כי "בכל הסדר מדיני עתידי, בנוסף לסוגיות נוספות כמו זהותה היהודית של ישראל והאינטרסים הביטחוניים החיוניים כמו פירוז וכו', על ישראל לסיים לפתח ולפרוס מערכת אמינה של הגנה רב-שכבתית כנגד רקטות וטילים מכל הסוגים, גם על מנת שנוכל להתקדם בהסדרים מדיניים".

יש הטוענים כי עלות טיל יירוט אחד של 'כיפת ברזל', אשר מוערכת בין 20 ל-50 אלף שקל (בהוצאה כוללת), קצת יקרה מדי כנגד קסאם שעולה כמה מאות שקלים. גם הפתרון שנותנת 'כיפת ברזל' הוא נקודתי. היא יכולה להגן לכל היותר על עיר אחת, לא מעבר לכך. במערכת הביטחון דוחים את הטענות ואומרים כי החשבון הוא אחר לגמרי. מחיר נפילת רקטה בשטחים מאוכלסים יהיה יקר הרבה יותר. "מערכת כזו תוכל להגן, למשל, על נתב"ג, אם יהיה סיכון של רקטות מיו"ש כמו שיש מהרצועה", אמר לי גורם ביטחוני בכיר בניסיון להצדיק את ההשקעה הכבדה. בשיחות סגורות מסביר גם שר הביטחון אהוד ברק כי האפשרות ליירט 80 אחוזים מהרקטות תביא את המחבלים לחשוב מחדש אם כל זה כדאי להם. "מערכת הגנה כזו, מבחינתי, היא יעד אסטרטגי. המטרה היא ליצור מצב שרוב מוחלט של הרקטות והטילים שישוגרו לעבר שטח ישראל ייורטו ולא יגיעו ליעדם", אומר ברק בדיונים פנימיים.

 

התעשייה האמריקנית לוחצת

החשש העיקרי במערכת הביטחון הוא, שממשל ארה"ב יחליט להפסיק את הסיוע הכספי לפיתוח ה'חץ', כדי ללחוץ על ישראל לקנות מערכות טילי הגנה מתוצרת ארה"ב, מוכנות על המדף. בתחילת 2008 אישר משרד הביטחון לתעשייה האווירית להתחיל את תהליך הפיתוח והייצור של הדור השלישי של טילים נגד טילים בליסטיים. הקונגרס בארה"ב הקציב לפרויקט החץ 3 סכום של 800 מיליון דולר, שאמור להתפרס על פני תקופה של 5 שנים.

לפני מספר חודשים לחץ הפנטגון שישראל תוותר על פיתוח 'חץ 3' ותקנה במקומו ישירות מהמדף את ה SM-3, מיירט טילים מתוצרת חברת רייתיאון האמריקנית, הנמצא כבר בייצור. אלא שתוצאות של השוואת הטילים הראו בבירור כי 'חץ 3' עדיף מכל הבחינות. הסתבר שגם ה-SM-3 לא ממש נמצא על המדף. יתרונו היחיד של SM-3 הוא הקדמה של שנה אחת בכניסה לפעילות מבצעית. אחרי הכול, מסבירים במערכת הביטחון, גם ב-SM-3 נצטרך להכניס שינויים שיתאימו למערכת החץ, תהליך שייקח זמן.

על הממשל האמריקני היה לחץ של גורמים פוליטיים לייצר נשק מקומי. האמריקנים, למרבה ההפתעה, השתכנעו. במהלך מפגש הדיאלוג האסטרטגי השנתי, שהתקיים באמצע חודש מאי בוושינגטון בראשות מנכ"ל משרד הביטחון תא"ל (מיל') פנחס בוכריס, הוחלט שארצות הברית תמשיך לממן את פיתוח פרויקט 'חץ 3' והוא נכנס לתר"ש (תוכנית רב שנתית) של צה"ל. זה אומר שתהליך הפיתוח שלו נמשך במלוא הקצב.

במקביל הורה שר הביטחון ברק למערכת הביטחון לרכוש בארצות הברית את מערכת היירוט וההתרעה 'וולקן פלנקס', שתשמש בצד 'כיפת ברזל' להגנה על יישובי הדרום מפני ירי פגזי מרגמה ורקטות קצרות טווח. ברק הסביר את צעדו כי "תותחי הוולקן פלנקס והמכ"ם שלו יהיו חלק ממערכת הגנה רב שכבתית ליירוט טילים. הגנה כזו, מבחינתי, היא יעד אסטרטגי. המטרה היא ליצור מצב שטילים רבים ככל האפשר שישוגרו לעבר ישראל ייורטו".