חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

לקראת שבע השנים הבאות - שולחן עורך

העיתון הנקרא ביותר בציבור הדתי בישראל עושה הרבה יותר מאשר לשכנע את המשוכנעים
06/08/09, 11:49
עמנואל שילה

1. אם הגיליון הזה של 'בשבע' נראה לכם קצת חריג ולא מוכר, אתם לא טועים. אם הוא נראה לכם יפה יותר - גם אז אתם צודקים. במלאות שבע שנים ל'בשבע', החלטנו להלביש את העיתון בעיצוב חדש ועדכני, ואגב כך גם להכניס כמה שינויים מערכתיים (שימו לב: יש מה לקרוא גם בעמוד האחורי). אז נא להכיר את הפורמט החדש של 'בשבע'. מקווים שתיהנו ממנו לפחות כמו עד היום ויותר.

2. גם ה'לוגו' של 'בשבע' (שם העיתון, המודפס בראש העמוד הראשון) עבר שינוי עיצובי, שבמסגרתו גם השמטנו את המשפט הצמוד "העיתון הנפוץ ביותר לציבור הדתי בישראל".

מותר לספר שההחלטה להוסיף את ההצהרה הזאת לפני קצת יותר מ-5 שנים לא היתה נקייה מלבטים. כמי שחונכו על ערכים של צניעות, הרגשנו מבוכה מסוימת בהצהרה ראוותנית שכזאת מעל גבי שער העיתון. בשעתו זה היה צעד הכרחי כדי לבסס בליבם של קוראי 'בשבע' ושל המרואיינים והמפרסמים בו את המודעות לעוצמת החשיפה וההשפעה של העיתון. כיום מקומו של 'בשבע' בראש רשימת התפוצה והחשיפה של עיתונות המגזר הדתי היא עובדה יציבה, מוצקה וידועה. על פי סקרי TGI, אשר נחשבים למדד המוסמך ביותר לשיעורי החשיפה של כלי תקשורת בישראל, זוכה 'בשבע' בשנים האחרונות לחשיפה של למעלה מ-6 אחוזים בקרב הציבור היהודי בישראל מגיל 18 ומעלה. נתוני סקר tgi האחרון שפורסמו בשבוע שעבר, קובעים כי במחצית השנה הראשונה של שנת 2009 עלה שיעור החשיפה של 'בשבע' לכדי 6.4 אחוזים (לשם השוואה: על פי אותו סקר, שיעור החשיפה של עיתון 'הארץ' באמצע השבוע הוא 7.5 אחוז, וביום שישי - 8.5 אחוז). בקרב הציבור הדתי-לאומי, קהל היעד המובהק ביותר של 'בשבע', מגיע שיעור החשיפה לעיתון לכמעט 60 אחוז. כך על פי סקר 'מאגר מוחות' שערכנו לאחרונה.

במציאות הזאת אפשר לחזור ולתת משקל לשיקולים של אסתטיקה וצניעות ולוותר על השורה הזאת, שכבר מילאה את תפקידה ושוב אין בה צורך.

3.  בדרך אגב אנחנו מרוויחים עוד משהו מהסרת המשפט המציג את 'בשבע' כעיתון הנפוץ ביותר לציבור הדתי. מיום הקמתו, 'בשבע' מיועד לציבור הדתי, ומופץ ונקרא בעיקר באזורי המגורים של האוכלוסייה הדתית בכל רחבי הארץ. אך העניין בעיתון חורג מגבולות המגזר, ובסקרי tgi לאורך השנים כ-10 אחוזים מקוראי העיתון היו כאלה שאינם מוגדרים דתיים או חרדים. לא מזמן התפרסמו בעיתון דבריו של איש תקשורת דתי שפקפק בנתון הזה. בתגובה קיבלנו ופרסמנו מכתב מקיבוצניק מעין חרוד שסיפר איך הוא וחבריו בקיבוץ קוראים את העיתון.

אנו מאמינים שהתכנים של 'בשבע', שמחברים את האמונה היהודית השורשית ואת ערכי העם והארץ עם המציאות האקטואלית, יכולים לדבר גם אל אוכלוסיה שלא מגדירה את עצמה כדתית. זה נכון במיוחד בשנים האחרונות, שבהן ההתקרבות ליהדות מקיפה מגזרים רחבים, וטקסטים יהודים מובהקים כובשים אפילו את מוסיקת הפופ הישראלית.

4.  לעיתים אנו נשאלים מהי בעצם תרומתו של עיתון יהודי-לאומי שרוב מוחלט מקרב קוראיו באים מהציבור הדתי. האם אין זה שכנוע של המשוכנעים?

מי ששואל כך מניח שהשפעתו של עיתון היא על קוראיו, ועליהם בלבד. גם אם נסכים לכך, אין ספק שהקהל הדתי זקוק, לפחות פעם בשבוע, לעיתונות ערכית על פי רוחו, גם כדי לחזק את המחויבות שלו לערכיו ולהתקדם אל הישגים חדשים, וגם כדי למנוע את השחיקה המצטברת כתוצאה מהשפעתה של צריכת התקשורת לאורך השבוע. 'בשבע' מסוגל לא רק להשפיע על דעותיהם של קוראיו אלא גם, במקרים רבים, להוציא אותם מעמדה של הזדהות פסיבית ולגייס אותם לעשייה. כמו כן, אין לשכוח כי בין קוראי העיתון יש, כאמור, פלח מסוים של כאלה שכלל אינם בגדר משוכנעים.

זאת ועוד: למעשה, השפעתם של עיתונים בכלל ושל 'בשבע' בפרט מקיפה מעגלים נרחבים, הרבה מעבר לקהל הקוראים הישיר. כך למשל, בימים אלו התופעה המדוברת בשוק העיתונות המודפסת בישראל היא התחזקותו של החינמון 'ישראל היום' - עיתון יומי שבו מתקיים איזון הרבה יותר סביר בין שמאל לימין, אשר מתחיל להוות איום על ההגמוניה של 'ידיעות אחרונות' השמאלני. ל'בשבע', המבשר של תופעת עיתוני החינם בישראל שהצלחתו הולידה חינמונים נוספים, יש חלק בכך.

דוגמה נוספת: לפני הפריימריס האחרונים בליכוד הוצפנו בבקשות של מתמודדים שביקשו חשיפה ב'בשבע'. הרשימה שנבחרה לבסוף, ובה ייצוג משופר לנבחרים דתיים ולאנשי האגף היותר ימני בליכוד, היא בין השאר תוצאה של השפעת 'בשבע' על רבים מחברי הליכוד שהם קוראיו.

כותבי ספרים ומפיקי דיסקים וסרטים בעלי זיקה יהודית יודעים שחשיפה ב'בשבע' היא מקדם מכירות משמעותי ביותר בקרב פלח האוכלוסייה של הציבור הדתי בישראל. ההכנסות שזורמות אליהם מקוראי 'בשבע' מאפשרות להם להמשיך ביצירה אומנותית שחורגת מגבולות המגזר וכובשת פלחי אוכלוסיה שהולכים ומתרחבים.

אנשי תקשורת שמבקשים לבטא עמדה יהודית-לאומית אותנטית בעיתונות הכללית יכולים לחשוש פחות לעתידם כאשר הם יודעים שיש להם מקום מקלט מקצועי ליום סגריר. גרעינים תורניים שפועלים מול אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ מקבלים עידוד וכוח אדם באמצעות חשיפה ב'בשבע'. וסתם יהודים טובים שקמים בבוקר והולכים להיפגש עם עם ישראל במקום העבודה שלהם, מקבלים מ'בשבע' ידע, טיעונים וחומר למחשבה שאותם הם משמיעים אחר כך באוזני עמיתיהם לחברה או לעסק.

אלו הן רק כמה דוגמאות להמחשת ההשפעה הנרחבת של כלי תקשורת מסוגו של 'בשבע' מחוץ לקהל קוראיו ומעבר לגבולות המגזר הדתי.

5. מעל ומעבר לכל אלה, יש בשורה רוחנית חשובה בעצם המאמץ להקים ולנהל עיתון מתוך גישה תורנית.

כדי שכבוד ה' ומלכותו יופיעו בעולם באופן מלא, אין די בכך שהתורה נמצאת בבית המדרש. התורה וההלכה מבקשות להטביע חותם אלוקי ערכי ומוסרי בעיצובם של כל תחומי החיים. הכלכלה, הצבא, מערכת המשפט, מערכת הבריאות, מערכת התמיכה הסוציאלית, המחקר האקדמי, מדיניות ההגירה, מדיניות ייצוא הנשק - בכל אלה ובעוד אלף תחומים יש לתורה מה להגיד.

גם בתחום התקשורת בכלל והעיתונאות בפרט צריכה להופיע מלכות ה', באמצעות עיצובן על ידי תורת ה'.

האם מותר לפרסם שמות של חשודים בפלילים שלא הוכחה אשמתם? האם ובאילו תנאים מותר לפרסם צילומי נשים? האם מותר להדפיס עיתון בחול המועד? האם מותר לפרסם מודעות פרסומת לסיגריות? ולטיולים בחו"ל? האם מותר לפרסם דברי ביקורת על תלמידי חכמים? הכרעה יומיומית בשאלות כגון אלו מתוך שיקולים של תורה והלכה היא עבודה חלוצית של הבאת דבר ה' ותורתו אל עוד תחום מתחומי החיים. כאשר מערכת עיתון מתנהלת תוך קבלת החלטות מקצועיות בכפוף לעקרונות של תורה והלכה, יש בכך בשורה רוחנית של עוד חבל בארץ החיים אשר 'נכבש' על ידי התורה.

6. נתפלל לריבונו של עולם שיעניק לנו דעת, כוח ומשאבים להמשיך ולפעול להנחלת דברו בעולם ולהפצת ערכי יהדות בקרב קהלים הולכים ומתרחבים.

היו עמנו גם בשבע השנים הבאות.