בשבע 354: כן, לגרש

מיכאל פואה , ט"ז באב תשס"ט

 

לכל דבר בעולם הנברא יש גבול ומידה, ופריצת הגבול והמידה מערערת את יכולת הקיום. גם למדינה יש גבולות ובין כל המדינות המתוקנות נשמרים הסדרים למעבר ביניהם. פריצת גבולות אלו מערערת את יכולת הקיום. דוגמא מעשית לכך היא העיר ערד בה מתגורר בני. עיר בת 23,000 תושבים מאכלסת היום למעלה מ-1,300 מסתנני עבודה. המערכות העירוניות קורסות, והאוכלוסייה של המסתננים היא למעשה חסרת שליטה. כתוצאה מאירועי אלימות קשים, מדירים תושבי העיר את רגליהם ממרכז הקניות בשעות הערב והלילה.

אני מדגיש שמדובר במסתננים שכל רצונם להשיג עבודה, ובכל מדינה מתוקנת הם מבקשים אשרת כניסה. ישנו מיעוט קטן מאוד מאזור דראפור של מי שהם פליטים באמת ושלהם יש לדאוג, כיוון שהם ברחו כדי להציל את נפשם. חשוב להדגיש שגם הם על פי החוק הבינלאומי לא במעמד פליטים, היות והם חצו שני גבולות ובעצם האחריות החוקית נופלת על המדינה הראשונה אליה הם הגיעו, אך מהותית הם פליטים ויש לטפל בהם בדרך הראויה.

הרוב המוחלט של המסתננים הם מבקשי עבודה מאריתריאה, מדרום סודאן ומדינות אפריקניות נוספות. אנשים אלו לא נמלטו להציל את נפשם, אלא להיטיב את תנאי חייהם. ההטעיה המכוונת של ארגונים שונים, שמחברים בין הפליטים לבין מבקשי העבודה היא הרסנית למדינת ישראל.

הזרם הגובר והולך של מי שמבקשים לשפר את תנאי חייהם ומוכנים לעבוד פה במחירים ובתנאים מבישים, משרת את בעלי המלונות על יד ים המלח, חקלאים שונים שמקבלים עובדים בתנאי עבדות, וכמה ארגונים שניזונים מכספים, בעיקר מאירופה, כדי להראות עד כמה מדינת ישראל מדינה רעה.

אך זרם זה מפורר את החברה בישראל, אשר לא יודעת להתמודד באומץ עם הבעיה. מדינת ישראל מנסה לטאטא את הבעיה למקומות החלשים כמו ערד ואילת שכבר צועקות "הצילו".
האנרכיה בתחום זה היום מסייעת לבעלי עניין אשר זרם עבדים זה הוא מקור פרנסה, ולכל העוסקים בסחר נשים, ביבוא סמים ובהעסקת עובדים זרים בתנאי עבדות.

וכאן אני מגיע לנציגי הליכוד. דבריה של השרה לימור לבנת על האיסור להפנות גב מוסרי לילדים אלו, הזכירו לי את תושבי גוש קטיף על ילדיהם, נשותיהם ואפילו מתיהם שגורשו במועל ידה של השרה לבנת מביתם. לבנת היא רק דוגמה להתנהלות בהתאם לסדר היום שקובעת האליטה השמאלנית, ולא הבוחר הלאומי.

הצעת החוק של השר גדעון סער למנוע גירוש של ילדי השוהים והוריהם, תביא לכך שכל עובדת זרה שתגיע לארץ דבר ראשון תיכנס להריון כדי להבטיח את המשך שהותה בארץ. ההשלכות על אופייה של מדינת ישראל והרכב אוכלוסייתה ייצאו למעשה מכלל שליטה.

כניעתו המהירה של רה"מ ללחץ שהופעל על ידי ארגוני השמאל בגיבוי התקשורת, והקפאת המצב לשלושה חודשים מבשרת רע לעם ישראל.
מול הלחץ של ארגוני השמאל הקיצוני, יש להפעיל לחץ נגדי. יש לדרוש מחברי הכנסת, מהשרים, ומראש הממשלה לפעול ברגישות, באנושיות (לא מזויפת כפי שהייתה בגוש קטיף) ובנחישות. יש לדרוש להחזיר לארצות המוצא את כל מבקשי העבודה שלא קיבלו רישיון, ואת כל המסתננים. יש לטפל בכבוד בכל מי שהוא פליט באמת (כזכור יש כאלו פחות מאלף וחמש מאות), עד שימצא מקום המתאים לתרבותו שיקלוט אותו. יש לחסום בגדר ביטחון את הגבול הפרוץ עם מצריים - המקור הראשי למסתננים ולסמים. ולסיום יש להעניש בחומרה את כל מי שמסייע מבפנים לפריצת הגבולות, ומסכן בכך את עתידה של המדינה.