בשבע 354: ככה לא בונים אקדמיה

האקדמיה לא יכולה להתנהל על פי אמות מידה הנהוגות בישיבה, כשם שישיבה לא תתנהל על פי אמות המידה הנהוגות באקדמיה. השעיית מינויו של פרופ' גליק לנשיא מכללת ליפשיץ סותרת את רוח הפתיחות והמקצוענות.

דב גולדפלם , ט"ז באב תשס"ט

קראתי בעיון את מאמרו של הרב יואל קטן ('מחלוקת לשם שמיים, 'בשבע' גיליון 353), ואני חושש שהוא גובל באי הבנת המציאות. הרב יואל  קטן, בתחכום רב, מטיל רבב בפרופ' גליק, ולמעשה בכל מי שרכש את השכלתו ותאריו האקדמיים בבית המדרש לרבנים קונסרבטיביים בניו יורק (JTS). מאות ואולי אלפי ישראלים, רבים מתוכם מורים ומחנכים בחינוך הדתי לגווניו, רכשו את השכלתם ותאריהם בבית המדרש המדובר, ואף אחד לא חשד בהם שהושפעו מהמוסד הזה. פרופ' שאול ליברמן ז"ל, ויבדל"א חתני פרס ישראל לתלמוד פרופ' חיים זלמן דימיטרובסקי ופרופ' דוד הלבני, שימשו שנים רבות כחוקרים ומורים בבית המדרש הקונסרבטיבי, ואף אחד לא טען שדעותיהם הושפעו מהמקום שאליו היו קשורים. מניין החשש שדווקא פרופ' שמואל גליק הושפע מלימודיו וקשריו עם בית המדרש הזה?

 

מחקר היסטורי, לא פסק הלכה

הרב קטן מצטט כמה הערות ממחקריו של פרופ' גליק, שאליהן הוא מצרף את הערותיו הוא: "לא מקובל", "אין מילים", "אלו דברים שלא ניתנים להיאמר..." והוא מסכם את דבריו במשפט המחץ "ברור לכל קורא שדעות כאלו לא רק שאינן נמצאות בתחומו של בית המדרש, אלא הן נמצאות הרחק מחוצה לו". בוודאי שהן נמצאות הרחק מחוצה לו. פרופ' גליק פרסם מחקר היסטורי, לא בירור תורני הלכתי, לא פסק הלכה. מחקר היסטורי אמיתי נערך בכלים של מחקר היסטורי שמקורם באקדמיה, וכך צריך לשפוט אותו.

מוסד אקדמי מתנהל על פי אמות מידה וכללי התנהגות התואמים מוסד אקדמי. ישיבה מתנהלת על פי אמות מידה הנהוגות בעולם הישיבות. האקדמיה לא יכולה להתנהל על פי אמות מידה הנהוגות בישיבה, כשם שישיבה לא תתנהל על פי אמות המידה הנהוגות באקדמיה. אבל גם לא צריכה להיות סתירה בין מוסד אקדמי לבין מוסד תורני. אוניברסיטת בר אילן תוכיח, מכון לב יוכיח, וגם מכללת ליפשיץ תוכיח. 

האקדמיה שואפת להעניק השכלה רחבה תוך הצגת דעות שונות ומידע ממקורות מגוונים, ותוך הכשרת הסטודנט לחשיבה עצמאית וביקורתית. המחקר האקדמי מחויב לפתיחות ולכל מגוון הדעות והאפשרויות, שמתוכן יבחר החוקר את הדעה המתאימה לממצאיו. מסקנותיו של החוקר אינן מחייבות את הקורא, הרשאי לקבל או לדחות את מסקנותיו. אולם הרב קטן בחר לבחון את הערות החוקר לא מנקודת המבט של המחקר המדעי שבמסגרתה נכתב המחקר, אלא מנקודת מבט של הכתיבה התורנית ופסיקת הלכה, ועל כך אשיב לו במילותיו שלו - לא מקובל!

 

מחויבים למצוינות ולמקצוענות

מכללת ליפשיץ, בהיותה מוסד אקדמי המשרת בעיקר סטודנטים מרקע ישיבתי, ידעה תמיד למצוא את הדרך לשלב בין הדרישות האקדמיות לבין הרקע התורני והאמוני של תלמידיה. אלפי בוגרי המכללה ב-90 שנות קיומה תורמים בכל תחומי החיים במדינת ישראל, ובמיוחד בשדה החינוך. יכולתם להשתלב בכל המערכות הציבוריות והפרטיות נובעת בראש וראשונה מהעובדה שהמכללה ידעה להכיל בתוכה תלמידים בעלי רקע שונה, מורים ומרצים מהשורה הראשונה בעלי השכלה רחבה, תורנית וכללית, שידעו לא רק להביא לשילוב אמיתי בין קודש וחול אלא גם להפוך את החול לקודש. זהו הקו הממשיך להנחות את המכללה עד ימינו.

מכללת ליפשיץ מחויבת למצוינות ולמקצוענות. מורה מקצוען הוא מורה השולט היטב לא רק במקצוע אותו הוא מלמד אלא גם בכל התחומים המשיקים. מורה מקצוען הוא מורה המוכן גם להתמודד עם אתגרים מתוך השכלה רחבה, תורנית וכללית, ומתוך תפיסת עולם מוצקה וברורה.

אך בראש וראשונה מכללת ליפשיץ מכשירה את תלמידיה למנהיגות חינוכית. מנהיג הוא מי שמונחה על ידי חזון ומסוגל להוביל למימוש החזון מתוך פתיחות וראיה כוללת, כששתי רגליו נטועות בקרקע המציאות. פתיחות לדעותיהם של אחרים היא תנאי לעושר האישיותי שמוכרח להיות למחנך בשנים כה מורכבות ובדור כל כך מורכב.

ממעורבותי במכללה ב-15 השנים האחרונות ומהיכרותי את פרופ' שמואל גליק, אני יודע בוודאות  שהשילוב הזה בין תורה למדע תוך שאיפה למצוינות ודאגה לכלל ישראל היו ממשיכים באותה דרך תחת נשיאותו. תפקיד נשיא המכללה הוא לפתח את החוגים הקיימים, להוסיף חוגים חדשים, לעודד מחקרים, להעלות את הרמה הלימודית והמחקרית ולהצעיד את המוסד האקדמי שבראשו הוא עומד להישגים בכל תחומי פעילותה של המכללה. פסילת איש אקדמיה מלשמש בתפקיד נשיא המכללה בגלל שמחקריו האקדמיים אינם לרוחם של אישים אלו ואחרים שאינם מתחום האקדמיה, או בגלל שייכות ארגונית למוסד שאינו מקובל עליהם, היא בלתי מתקבלת על הדעת, ומצביעה על סגירות במקום הפתיחות שהיא בסיס קיומה של האקדמיה.

הרבנים שחתמו על המכתב לא ניסו אפילו לבדוק מהן השקפותיו ומהו חזונו של פרופ' גליק. אני מסופק אם הם באמת מכירים את המכללה ודרכה.

הסטודנטים במכללת ליפשיץ מסיימים את לימודיהם עם תעודת B.ED והסמכה להוראה. תעודת B.ED היא תעודה אקדמית, המעידה על נושאיה שרכשו השכלה אקדמית ומיומנות אקדמית. היא מאפשרת המשך לימודים בכל מוסד אקדמי. אין חולק על כך שזכותם של ראשי הישיבה להוציא את תלמידיהם מכל מוסד שאיננו לרוחם, אולם משונה מאוד שראשי הישיבות מעוניינים שתלמידיהם יקבלו תואר אקדמי על פי קריטריונים שאינם מתאימים לדרישות האקדמיות ולרוח האקדמיה.

 

פגיעה במכללה ובתלמידיה

אני מיצר על כך שמכללת ליפשיץ נכנעה לדרישת הרבנים וביטלה את המינוי. אני גם חושש שבטווח הארוך ההחלטה להשעות את מינויו של פרופ' גליק תפגע במכללה ובתלמידיה.

גם אם בוטל המינוי הנוכחי, דרישת המל"ג למנות פרופסור כנשיא המכללה בעינה עומדת. מכללת ליפשיץ תתקשה מאוד למצוא לתפקיד אישיות מתאימה, גם אם הוא שומר תורה ומצוות קלה כחמורה ושייך ארגונית למוסדות 'כשרים'. אף פרופסור המכבד את עצמו לא ייכנס לתפקיד כשמעליו משגיחי כשרות המפשפשים בעברו האקדמי ובודקים כל פסיק וכל מילה שכתב. המכללה תתקשה לתפקד, ויידרשו מאמצים רבים כדי לשמר את ערכה של תעודת B.ED של מכללת ליפשיץ.

 

ד"ר דב גולדפלם הוא מרצה בכיר לחינוך במכללת ליפשיץ, ובשנים האחרונות שימש ראש לימודי החינוך.