חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הטרנד החדש בתחנה המרכזית - בגליון השבוע

בלב התחנה המרכזית בירושלים ניצב דוכן דיסקים וספרים בניהולם של בעלי זקנים ופאות, המושך אליו גם חילונים מוצהרים רבים.
06/08/09, 11:49
רבקי גולדפינגר

הלנה חלפה מדי יום בתחנה המרכזית בירושלים בדרכה לבסיס בו שירתה כקצינה. היא היתה בוגרת תיכון 'רנה-קאסן', משפחתה עלתה מחבר העמים והיא ראתה את עצמה חילונית לכל דבר, אבל משהו בדוכן 'דברי שיר' בו נתקלה פעמיים ביום, משך וסיקרן אותה בכל זאת.

"כחיילת הייתי עולה ויורדת במדרגות הנעות יום אחרי יום, ובאופן טבעי הייתי מתבוננת סביבי ונתקלת שוב ושוב בדוכן ההוא עם הספרים היהודיים", היא מחייכת.

"תקופה ארוכה הייתי מביטה מרחוק אל הדוכן. הרגשתי רצון לא ברור לקנות 'ספר יהודי' אבל משהו עצר בעדי מלהתקרב. עד שיום אחד ניגשתי לדוכן וקניתי את הספר 'בגן האמונה' של הרב שלום ארוש".

הלנה מתארת כיצד החלה לקרוא את הספר בשקיקה ואיך הוא עורר בה דווקא תחושות פנימיות קשות ביחס לאמונה היהודית. "גדלתי בבית חילוני למהדרין", היא מסבירה "מלבד ידיעה שטחית שאני יהודייה לא היה לי כל קשר עם העולם הדתי-יהודי עד לאותו יום. אין לי הסבר לכך, אבל הספר הציף בי רגשות לא מובנים של רוגז. לא הייתי מוכנה להשלים עם מה שכתוב בו, עד כדי כך שהתייצבתי למחרת בדוכן של 'דברי שיר' כדי להביע את מורת רוחי".

באותו היום עמד בדוכן הרב רן שריד, וכששמע את ביקורתה של הלנה על הספר, הוא השיב לה בסבלנות רבה והחל להתפתח ביניהם דיון מעמיק בנושא אמונה והשגחה פרטית.

"התחלנו לשוחח ומדי פעם הפריעו לדיון בינינו קונים אחרים שהיו מעוניינים גם הם באוזן קשבת. הרב שריד פנה אליי בטבעיות שלא הכרתי עדיין ואמר 'אני גר ברמת גן, יש לי אישה נפלאה וחמישה ילדים מקסימים, אולי תבואי להתארח אצלנו בשבת'. הייתי בשוק. הכרנו רק לפני כמה דקות, הוא אפילו לא ידע מי אני ובכזו טבעיות הוא הזמין אותי למשפחה שלו לשבת. איזו אהבה לעם ישראל", היא אומרת בהתפעלות, ומספרת על חוויותיה מהשבת 'האמיתית' הראשונה בחייה שלאחריה החלה בתהליך אישי ממושך של שיבה למקורות.

"אותו דוכן בתחנה המרכזית היווה עבורי פתח לתהליך של חיפוש עצמי והגדרת הזהות היהודית שלי. הרב רן שריד ואשתו היו שם בשבילי לאורך כל הדרך עם המון סבלנות ותמיכה, ובעז"ה בשנה הקרובה אני אלך ללמוד ולהתקדם במדרשה לבנות", היא מסכמת בסיפוק.

 

 טיולון עם ספרי קודש

"זה התחיל אצלנו מאוד בקטן", משחזר הרב רן שריד (35) את ימיה הראשונים של החברה שהקים - 'דברי שיר', אשר בשנים האחרונות התרחבה ופרשה רשת חנויות בכל רחבי הארץ: בתחנה המרכזית בירושלים, בפתח תקווה, רמת גן, במתחם רכבת צפון בתל-אביב ודוכנים נוספים בישיבות ובמדרשות.

"עבדנו כמו רוכלים פשוטים שעוברים עם מרכולתם ממקום למקום בכל הארץ", הוא נזכר. "היינו לוקחים את הרכב הפרטי שלנו ומעמיסים עליו את הספרים של ישיבת רמת גן ודיסקים של מוסיקה יהודית ונוסעים למכור בישיבות, במדרשות, באולפנות ובאוניברסיטאות מתוך אמונה תמימה בתרומה שיש בכך לעם ישראל".

והמכירות הצליחו?

"אני לא אשכח את המכירה הראשונה שלנו באולפנת אבן שמואל בדרום. הצבנו דוכן מסודר עם כל הספרים והדיסקים. היתה שם התנפלות אדירה. בנות מכל הכיתות עטו על הספרים והדיסקים בהתלהבות גדולה וקנו מכל הבא ליד. אני זוכר את עצמי בסוף המכירה, אחרי שהבנות כבר נכנסו לכיתות, ניצב  המום ומשחזר את מה שהיה כלא מאמין. איזו התנפלות זו היתה. ידעתי שישנו רצון גדול לתרבות יהודית, אבל כזה צימאון לא העליתי על דעתי. בנות צעירות קנו ספרי קודש בכל דמי הכיס שלהן. במכירה הזו ירד לי האסימון והבנתי עד כמה הצימאון לרוחניות ולעומק הוא אדיר, וזה נתן לי את הכוח להמשיך עם זה קדימה".

במשך כשנה מכרו השותפים את מרכולתם במקומות שונים בארץ. לעיתים ההצלחה האירה להם פנים ולעיתים פחות.

"באחת הפעמים העמדנו דוכן באולפנה מסוימת", נזכר הרב שריד ברגע מביך בתחילת הדרך, "הבנות החלו להתקרב לדוכן כשלפתע הגיע ראש האולפנא בפנים זועפות וביקש מאיתנו לעזוב את המקום תיכף ומיד. הוא לא בדק מה יש לנו להציע לתלמידות שלו ועד כמה הדבר יכול לתרום לחינוכן, אלא ראה בנו בעלי באסטה מן השוק וביקש בתקיפות רבה שנסתלק. באותם רגעים חשנו מושפלים אבל הבנו שהדבר נובע מדאגה כנה של אותו ראש אולפנה לתלמידות שלו".

לא אחת, העמיס הרב שריד את ספרי הקודש והדיסקים על עגלת הטיולון של ילדיו ועלה באוטובוס לירושלים. שם, בעיר העתיקה שבין החומות, היה מעמיד דוכן קטן למבקרים הרבים.

באחד הימים, בדרכו חזרה מירושלים לביתו ברמת גן, פנה הרב שריד לכיוון תחנת האוטובוסים והחל בוחן את המקום בעיון.

"ראיתי המוני אדם חולפים על פניי בלי הפסקה. אנשים רבים ומגוונים: חילונים, דתיים וחרדים, צעירים ומבוגרים, ואז הבנתי שהיעד שלנו הוא למקם דוכן דווקא במקום המרכזי הזה שכל עם ישראל עובר בו יום יום. ראיתי בעיני רוחי דוכן שלנו בלב התחנה המרכזית בירושלים".

החלום אכן הפך למציאות, ודוכן גדול של 'דברי שיר' נפתח במקום. הדוכן הומה אדם בכל שעות היום ומהווה מוקד משיכה לציבור רחב ומגוון.

"התגובות לדוכן שלנו, כצפוי, היו מדהימות. אנשים שונים משכבות אוכלוסייה שונות קונים שם הכל: מוסיקה יהודית, ספרי אמונה, מוסר, הלכה  והגות. יש צימאון לכל מה שקשור בקודש", מתאר הרב שריד.

"ראינו את הדרישה העצומה לתרבות יהודית, ומשם ההחלטה לפתוח סניפים חדשים של 'דברי שיר' במקומות נוספים בארץ, היתה בלתי נמנעת".

הרב שריד יחד עם חברו מישיבת רמת גן, הרב מיכאל לב, צפו את אותו ביקוש עצום לתרבות יהודית כשהקימו במשותף לפני למעלה משלוש שנים את 'דברי שיר' - חברה להפצה ויצירת תרבות יהודית. שמה של החברה שאוב מתוך המקורות, ואת המשמעות האקטואלית מסבירים מקימיה כך: "בשירת דבורה נאמר: 'עורי עורי דברי שיר'. 'דברי' מכוון לכתיבה ספרותית של קודש ו'שיר' מכוון למוסיקה היהודית. זו קריאה לעורר ליצירה יהודית משלנו. די לנו לרעות בשדות זרים. הגיע הזמן שעם ישראל ייתן ביטוי אמיתי לזהותו היהודית".

 

הרב קוק לחרדים

אפשר לומר שחזיתם את הנולד?

"יותר משחזינו את תחיית התרבות היהודית, האמנו בכל מאודנו שהיא חייבת כבר לפרוץ", מדגיש הרב מיכאל לב. "אנחנו עם שחי חיים שלמים בארץ שלנו, והמשמעות של 'חיים שלמים' תהיה בהכרח גם הוצאה מן הכוח אל הפועל של תרבות יהודית מקורית. יש לעם שלנו צורך קיומי לבטא הלכי נפש ולהעביר תחושות פנימיות לא רק בשפת הדיבור הפשוטה, אלא מתוך מורכבות ועומק. זהו צורך טבעי של עם".

"המהפכה הרוחנית כבר כאן", מוסיף הרב שריד בהחלטיות, "השיבה לארון הספרים היהודי, ההשתוקקות למשהו מרומם מעבר לשגרה השוחקת, הצימאון למשהו מיוחד ונבדל ואפילו לדבר שבקדושה, הן תופעות שהולכות וצוברות תאוצה בכל המגזרים בשנים האחרונות. אין אפשרות יותר להתעלם ממה שקורה כאן".

הרוקיסט ברי סחרוף שר מכתביו של אבן גבירול, אתי אנקרי שרה משיריו של רבי יהודה הלוי - עד לפני מספר שנים זה היה חיזיון בלתי אפשרי, וכיום זה מתקבל כטבעי ומובן מאליו.

"נכון מאוד. יש ביקוש גדול לכל מה שמריח יהדות. יוצאים לאור אינספור אלבומי מוזיקה יהודית של טובי הזמרים בארץ. שולי רנד שר טקסטים מספריו של רבי נחמן מברסלב ויצירתו נחטפת גם על ידי ציבור חילוני. בציבור הדתי לאומי מאמצים פרקים מתורת החסידות ומקימים בתי מדרשות למוסיקה, לתיאטרון, לשירה, לקולנוע ולאמנות. ב"ה, היצירה היהודית פורחת", מהנהן שריד בראשו.

יותר משרואה עצמו הרב שריד כמפיץ ומשווק של תרבות יהודית, הוא מעיד על עצמו כ'יוצר המחובר לעולם היצירה'. במשך השנים הוציא תחת ידיו מספר ספרים ויצירות ספרותיות שנמכרו בעותקים רבים.

הידועים שבהם: הספר 'חדריו', ובו פרקים אישיים המלוקטים מיומניו של הרב קוק זצ"ל, והספר 'תלחש לי סוד ההוויה' המבקש לחשוף את האוצרות שבכתבי הרב קוק על ידי ליקוט אמרות חן מכל כתביו.

"ידוע שמשנתו של הרב קוק לא תמיד מובנת להרבה אנשים בגלל עומק הרעיונות שבה וסגנון הכתיבה המיוחד של הרב. השתדלתי שדבריו יהיו מובנים יותר ושווים לכל נפש, ובכך לקרב למשנתו של הרב את כולם ואפילו חרדים", הוא מציין.

לקרב חרדים לרב קוק?

"כיום ישנה פתיחות גדולה יותר בציבור החרדי להכיר את תורת הרב קוק. יותר ויותר חרדים קונים ספרים של הרב קוק. מדובר בתופעה תרבותית מדהימה. אני נפגש עם חרדים שעוצרים בדוכן ומעיינים ארוכות בספריו. באחת הפעמים ניגשו אליי בחנות כמה חבר'ה חרדים ושאלו אותי בהתרגשות האם אני כתבתי את 'חדריו' על הרב קוק. הסתבר שהם הכירו את הספר וקראו אותו בשקיקה".  

גם עלון 'שבת הראי"ה', אשר שם לעצמו מטרה לחשוף את היחס האוהד של גדולי הדור החרדים לרב קוק ועל ידי כך לקרב את הציבור החרדי למשנת הרב, זוכה לתמיכה כלכלית של חברת 'דברי שיר'. העלון יוצא לאור על ידי מספר תלמידים מישיבת רמת גן ומופץ בריכוזים חרדיים באלפי עותקים.

מדוע אתם תומכים כלכלית בהוצאת העלון?

"לחרדים רבים זו הפעם הראשונה בחייהם שהם נחשפים לדמותו המרשימה של  הרב. אנחנו מאמינים שתורתו של הרב רלוונטית ביותר לדור כולו והפצת משנתו תתרום לכלל ישראל".

 

הספר היהודי הראשון בחייו

מלבד הציבור הדתי-לאומי והציבור החרדי, שהם צרכנים טבעיים לתרבות יהודית, ישנו  קהל יעד נוסף וחשוב והוא הציבור החילוני.

"החלום שלנו", מצהיר הרב מיכאל לב "הוא לראות חנות להפצת תרבות יהודית בכל קניון וקניון בארץ. חשוב לדאוג שהתרבות היהודית תהיה נגישה לכולם. בשירות המילואים האחרון שלי נפגשתי עם חבר'ה חילונים שהיו מאוד מחוברים למוסיקה של אביתר בנאי והשמיעו אותו שוב ושוב. הטקסט של בנאי מדבר על האהבה לתורה ועל האמונה בבורא העולם, והוא בכל זאת מצליח לכבוש את המקום הראשון במצעד ההשמעות הישראלי. גם הדיסק של שולי רנד היה להיט גדול. זה דבר מדהים. אנשים עם רקע חילוני גמור צורכים תרבות יהודית בלי פחד. זה לא היה תמיד ככה".

אבל מהמקום של שמיעת מוסיקה יהודית ועד חזרה בתשובה יש דרך ארוכה.

"נכון, אבל דרך התרבות היהודית תיפתח הנפש. צריכת תרבות יהודית מתוך השתוקקות וחיבור פנימי היא בריאה ונכונה ומהווה את השלבים הראשוניים בהתקרבות לקודש - כבוד הדת וחיבת הדת, כפי שמתאר הרב קוק, ואחר כך בעז"ה יגיעו גם השלבים הבאים. אני נתקל מדי יום בחילונים שקונים את הספר היהודי הראשון בחייהם. במקרים רבים הם גם ישובו מאוחר יותר לדון עליו ומכאן הדרך סלולה. כיום נשברות עוד ועוד חומות".

אתה לא חושש שמדובר סך הכל בטרנד חולף ולא במהפכת תרבות יהודית ממשית וארוכת טווח?

"מתוך היכרותי את המצב בשטח אני לא רואה במהפכה הרוחנית הזו דבר חולף אלא שינוי אמיתי ומשמעותי", עונה הרב שריד באופטימיות.

"לאורך ההיסטוריה כבר היו טרנדים רוחניים. ישנם מקורות המלמדים שבאימפריה הרומית, בשלהי תקופת התנאים, היתה מגמה רווחת בקרב האצולה הרומאית להתגייר. גר הצדק המפורסם ביותר היה אונקלוס, אחיינו של הקיסר הרומי אדריאנוס, אבל כמוהו היו עוד רבים שבחרו לחיות על פי האמונה היהודית. מדובר היה בטרנד רוחני שהלך וצבר תאוצה בקרב המעמד הגבוה ברומא. אבל עם התבססותה של הנצרות ברומא חלה תפנית חדה בקרב אותם בני רומא והם אימצו את השקפת הכנסייה וראו בדת הנוצרית אלטרנטיבה ליהדות. יוצא אפוא שהטרנד הרוחני ברומא רק פשט צורה ולבש צורה", מסביר הרב שריד, ומנמק מדוע לדעתו התהליך הרוחני העובר כיום על הישראלים שונה בתכלית:

"מדינת ישראל עברה בהיסטוריה הקצרה שלה טלטלות רבות וקשות. מלחמות, אינתיפאדות, פיגועים, גירוש היהודים מגוש קטיף ועוד. המיתוסים החומריים התפוגגו ואנשים החלו להתעורר ולשאול שאלות. כיום הרוח מאוד נוכחת. ישנם סימנים של שינוי וצימאון אדיר ללמוד ולדעת עוד ועוד יהדות. ישנו רצון עמוק לקשר מהותי יותר לעם היהודי. עם ישראל מחפש רוחניות. השאלה הגדולה הנשאלת היא לאן יופנה אותו טרנד רוחני עצום הקיים בעם".

אנחנו מסוגלים לנווט את הרוח הזו?

"בוודאי. כיום אנחנו במציאות של 'נפש יהודי הומיה' ועלינו מוטלת האחריות לתעל את אותה רוח אדירה לכיוון הנכון. יש ליצור תרבות יהודית ערכית ולדאוג להפיץ אותה כמה שיותר. ככל שנרבה בתקשורת, מוסיקה וספרות יהודית כן ייטב. הצמא קיים ויש לדאוג להרוות אותו בערכים הנכונים. הדוכן שלנו ברכבת צפון בתל אביב ממוקם בין דוכני עבודה זרה, ניו אייג' ומיסיון. למרות שכלכלית אני לא בטוח שזה המקום האידיאלי עבורנו, אנחנו מתעקשים להמשיך ולהיות שם. החשיבות היא בראש ובראשונה בעצם הנוכחות שלנו בין הדוכנים האלו, וב"ה יש לנו  סיפורים גדולים מהדוכן הזה".

"אנחנו מאוד דוסים", אומר בחיוך הרב מיכאל לב ומוסיף "אנחנו מאמינים שהיצירה צריכה לבוא אך ורק ממקום של קדושה גדולה. יש כאלו הטוענים שכדי ליצור צריך להתפשר בגבולות הקדושה, שחייבים לעגל פינות אחרת היצירה לא תהיה מספיק טובה. אבל ניתן לראות כיום, תכל'ס בשטח, שאפשר ליצור מקצועית ואיכותית, בלי פשרות, מתוך קדושה אמיתית".

כשהרב לב מתבקש לתת דוגמה ליצירה שכזו, הוא עונה בלי היסוס "יש לי דוגמאות בלי סוף, ב"ה. שולי רנד יצר מוסיקה מקצועית לגמרי והכל בקדושה גמורה. הרב סבתו, שהוא תלמיד חכם, הצליח גם הוא ליצור יצירות ספרותיות על טהרת הקודש ואף זכה להיכלל ברשימת היוצרים הספרותיים מן השורה הראשונה בארץ. זו בשורה חשובה לכל אותם יוצרים צעירים בראשית דרכם, שעמלים כעת על יצירתם. אפשר ליצור במקצועיות רבה וזאת מבלי לוותר על קצה קצהו של הקודש. נכון, לפעמים זה יותר מורכב עבור היוצר, אבל זה בהחלט אפשרי וכשזה מצליח זה פשוט נפלא".

 

rivkig.besheva@gmail.com