בשבע 354: פנים חדשות

עודד מזרחי , ט"ז באב תשס"ט

 

גילה, שהחלה להתחזק ביהדות, התגוררה בדירתה בת החדר וחצי ברמת גן. מדי פעם נהגה להשכיר את החדר הקטן לרווקות. היא לא התערבה בחייהן ורק נתנה להן ספר תהילים והציעה שתקראנה בו בכל שעה פנויה. אז אירע דבר פלא. כל בחורה שהגיעה, מצאה בתוך חודשים ספורים את בן זוגה לחיים. בשלב מסוים, כאשר הגיעה לביתה רווקה חדשה, גילה הבטיחה לה מראש שמגוריה בחדר הזה הם סגולה לשידוכים, אבל בתנאי שתרבה בקריאת תהילים.

באותה עת גילה עצמה היתה בקשר עם בחור שהכירה בטיול בחוץ לארץ, אך העניין לא התקדם, בגלל שהבחור לא הסכים שחייהם המשותפים יושתתו על יסודות היהדות. אמה הציעה לה לעבור זמנית מחדרה הגדול לחדר הקטן וכך יתמזל מזלה... זה היה מנוגד להיגיון, אבל לאחר שעברה לחדר הקטן וכמובן התחזקה באמירת תהילים, התחזק הבחור בענייני המצוות והם החליטו להתחתן.

לאחר מכן נסעה גילה למכון 'אסנט' בצפת לסוף שבוע מלא ברוחניות ומיסטיקה יהודית. בעת שהותה התחברה עמה ליאת, בחורה מרת נפש ממרכז הארץ. ליאת לא היתה ממש מכוערת, אבל הבעת פניה העגומה גרמה לכך שהיא דחתה את כל רואיה.

ליאת תינתה ללא הרף את צרותיה בפניה, איך שלא הולך לה בחיים, ובעיקר כמה שהיא מתייסרת בעניין זיווגה שלא מצליח. גילה, הרחמנית בטבעה, לא היתה מסוגלת לפגוע בליאת, אבל פעם אחת כאשר ליאת הכבירה מילים בתיאור ייסוריה, לא הצליחה גילה להתאפק וצעקה עליה:

"ריבונו של עולם. למה את כל כך מרת נפש?! זה ממש דוחה אותי!"

ליאת נשברה ובכתה לפניה:

"את לא יודעת מה עברתי בחיים. לכן את צועקת עלי..."

"מה עברת?", התרככה גילה מיד.

"תדעי לך שוויתרתי על כל הדרישות שלי ובלבד שאתחתן. לפני זמן קצר הסכמתי להיפגש עם הבחור הכי מכוער בעולם, העיקר שמישהו כבר ייקח אותי לאשה. ויתרתי ממש על הכול, ואת יודעת מה קרה בסוף? גם הוא לא רצה אותי..."

רחמיה של גילה נכמרו כליל. היא החליטה לספר לליאת על מזלן הטוב של כל הבחורות שהתגוררו אצלה בחדר הקטן ברמת גן וקראו תהילים. לפני כן נמנעה מלספר לה על כך, כי לא האמינה שתוכל להתחתן וגם חששה ממצב רוחה המדכא.

ליאת עברה להתגורר עם גילה למשך שלושה ימים וקראה בחדר הקטן תהילים מבוקר עד ערב. לאחר מכן חזרה לבית הוריה, כשהיא חדורת אמונה שהפעם תצליח למצוא את בן זוגה.

גילה החלה בהכנותיה לקראת נישואיה. היא הכינה את ביתה לקראת החיים המשותפים עם בעלה המיועד. ואז, כחודש לפני נישואיה, התקשרה אליה ליאת ואמרה:

"גילה, את יודעת מה עשית לי?"

גילה נחרדה. רק זה היה חסר לה כעת, לשמוע את כל הצרות של ליאת נוחתות שוב על ראשה. היא שאלה בלחש:

"מה עשיתי לך?"

"מאז שהייתי אצלך בחדר הקטן וקראתי תהילים, לא מפסיקות השדכניות להתקשר אלי. נפגשתי עם שלושה בחורים לא רעים בכלל, שרצו להמשיך את הקשר, אבל אני דחיתי אותם..."

גילה הופתעה לשמע השינוי במעשה בראשית, וליאת המשיכה:

"ואת יודעת מה קרה בסוף? הכרתי מוזיקאי, בחור מקסים שחזר בתשובה לא מזמן, וקבענו להתחתן בעוד שלושה שבועות!"

גילה היתה מאושרת בעבורה ולא הצליחה להבין איך קרה הדבר. אמנם המגורים בחדרה הקטן היו סגולה בדוקה, וקריאת תהילים כידוע מסוגלת לכל הישועות, אבל בדרך כלל יש לסגולה איזו אחיזה בטבע, ואילו כאן אין לכאורה שום אחיזה...

גילה הגיעה לחופתה של ליאת, שבוע לפני חתונתה שלה.

היא התקרבה כדי לראות את בני הזוג ניצבים מתחת לחופת הארגמן, ונדהמה לראות את החתן, בחור גבוה ונאה שעצם את עיניו בדבקות לנוכח המעמד. היא נזכרה בבחור "הכי מכוער בעולם" שסירב לשאת את ליאת ולא הבינה איך מצאה חתן כזה, ממש עלם חמודות. כאשר ראתה את פניה של ליאת התפלאה עוד יותר. הבחורה המכוערת ומרת הנפש נעלמה כלא היתה, ובמקומה הופיעה כלה נאה וחסודה. החיוך שלא סר מפיה, שינה את כל מראה פניה, כאילו שהגיעו לכאן פנים חדשות. 

 

יצירת קשר לסיפור אמיתי בעל מסר יהודי  odedmiz@actcom.co.il