בשבע 355: אין נחת מממשלת נתניהו

במבחן התוצאה, ממשלת ליכוד אינה עדיפה על ממשלת שמאל. כאשר הציבור הדתי-לאומי יבין זאת, כוח המיקוח הפוליטי שלו יוכפל

עמנואל שילה , כ"ג באב תשס"ט

1.  מושב הקיץ הסתיים, הח"כים יצאו לפגרה, ותחושת הדאגה וחוסר הנחת מממשלת נתניהו-ברק הפכה למציאות רווחת בלב אנשי הגרעין האידיאולוגי של המחנה הלאומי.

אולי נתניהו אינו מודע לעוצמת מפח הנפש שגורמת התנהלותו למי שפעם היו תומכיו המובהקים, והיום רואים בו לכל היותר ברירת מחדל. שאם לא כן קשה להבין מדוע אינו טורח, ולו מתוך גישה של תועלתנות פוליטית, לשגר לכיוונם קורטוב של לחלוחית כדי לרוות מעט את צימאונם האידיאולוגי בימי הקיץ הצחיחים הללו. הרי אם ימשיך להתעלל בהם, מסתבר שלא ירחק היום בו יעדיפו נאמני ארץ ישראל לראות את הליכוד משרת את המדינה כאופוזיציה לוחמת שמציבה מכשולים בדרכה של ממשלת שמאל, מאשר לראות שוב כיצד הופכת ממשלת ימין לקבלן הביצוע של מדיניות השמאל.

 

2.  בימים אלו גוברות השמועות על התקדמות לקראת עסקה עם החמאס, במטרה להביא לשחרורו המיוחל של גלעד שליט. המגעים לקידום העסקה מתנהלים תחת מעטה חשאיות, אבל מחירה ברור למדיי. ישולחו לחופשי הרוצחים המתועבים ביותר, שדם מאות ישראלים על ידיהם, רק כדי שיוכלו לחזור ולעסוק בטרור ולקפד את חייהם של עוד ישראלים רבים, חלילה. הלוואי ונתבדה, אך ככל הנראה נתניהו עומד לשלם לחמאס את אותו מחיר שממנו נרתע אולמרט ברגע האחרון. אולי עוד יהיו כמה שינויים לטובתנו - שינויים סמליים שאפשר יהיה לנופף בהם כהישג, אך אלה לא יבטלו את הנזק הביטחוני האדיר ואת עוצמת הניצחון של החמאס. אם קיווינו כי ממשלת הליכוד שבצמרתה נתניהו, בני בגין, בוגי יעלון ואביגדור ליברמן תביא עמה מדיניות התקפית ולוחצת כלפי הסחטנות החמאסית, מסתבר שנשארנו עם אותו משא ומתן כנוע מול הטרוריסטים. החלפתו של עופר דקל בחגי הדס - זהו כנראה השינוי המקסימלי לו מסוגלת ממשלת הליכוד.

 

3.  בשבוע האחרון של מושב הקיץ נופף נתניהו באיומי פיטורין מעל ראשי שריו כדי לגייס רוב לרפורמת הקרקעות שלו, שבמסגרתה יועברו אדמות הלאום לידיים פרטיות. לא ברור מה ראה ראש הממשלה להטיל את כל כובד משקלו למען מהלך חפוז שמשנה מציאות שנקבעה במאה שנות ציונות, ואשר נערך ללא דיון ציבורי מעמיק וראוי. נראה כי הציבור לא שוכנע שצפויה הוזלה משמעותית במחירי הדירות - עובדה שלא נרשמו צהלות שמחה בקרב קהל רוכשי הדירות בהווה ובעתיד. קשה להשתחרר מהחשש שהתוצאה העיקרית של הפרטת הקרקעות תהיה התעשרות נוספת של בעלי ההון, או לכל היותר יצירת מקור הכנסה נוסף לקופת המדינה בתקופת מיתון. האם מכירת אדמות הלאום לידיים פרטיות היא הבשורה לה ציפו בוחריו של נתניהו?

 

4.  בחזית ההתיישבות המצב גרוע לא פחות. גזרות הספר הלבן מימי ממשלת אולמרט הגיעו בימי נתניהו עד לכדי הקפאה כמעט מוחלטת של הבנייה ביהודה ושומרון. ביישובים המבוקשים ביו"ש אי אפשר למצוא קרוואן פנוי. הנוהל המפלה שדורש חתימה של שר הביטחון על כל רישיון בנייה ביו"ש נותר בתוקפו גם תחת ממשלת נתניהו, כמו שגם שר הביטחון השמאלני אהוד ברק נותר בתוקפו. במקום לצעוד לעבר פתרון בעיית המאחזים מתוך גישה חיובית ואוהדת, נמשכת ומתעצמת בימי ממשלת נתניהו הרדיפה של משרד הביטחון, פיקוד המרכז והמינהל האזרחי אחר כל קראוון יהודי בלתי מאושר, בעוד הבנייה הערבית הבלתי-חוקית ממשיכה לשגשג ללא הפרעה. שכונות קבע יהודיות שנבנו בתמיכת רשויות המדינה נתונות בין פטיש שלום עכשיו לסדן הבג"ץ, וממשלת ישראל אינה יוצאת מאדישותה אפילו כשמבקשים להרוס את בית משפחתו של גיבור ישראל רועי קליין הי"ד. ישראל חושפת את עצמה לתכתיב אמריקני נגד בנייה אפילו בירושלים, ובו בזמן נותנת ידה לבניית עיר פלשתינית חדשה סמוך לרמאללה. נתניהו ואנשיו מתגאים בשיעורי הצמיחה הגבוהים של הכלכלה. לא הישראלית, הפלשתינית. הממשלה מסכנת חיי יהודים ומסירה מחסומים ברחבי יו"ש. האם ממשלה שזו מדיניותה ראויה להיחשב ממשלה לאומית?

ועדיין לא אמרנו כלום על שני חטאים קודמים: ההסכמה החמורה מאין כמותה להקמת מדינה פלשתינית, וההפרה הבוגדנית של ההבטחה לכלול בקואליציה את כל מפלגות המחנה הלאומי.

 

5.     ההתנהלות המאכזבת של ממשלת נתניהו, שמצטרפת לאכזבות קודמות שגרמו ממשלות בגין, נתניהו ושרון, צריכה להוביל למסקנה הפוכה מזו שמנסים להנחיל לנו כמה מראשי ההנהגה הפוליטית וההתיישבותית של הציונות הדתית. במקום להישבע שלעולם לא נפיל עוד ממשלת ליכוד, נכון יותר לאמץ את הגישה המפוכחת שנוקטת ש"ס כלפי השמאל וכלפי מה שנחשב לימין.

במצב הנוכחי אין עוד הצדקה לתמיכה אוטומטית של הציונות הדתית בממשלה בראשות הליכוד. מבחן הכוונות הטובות אמנם נוטה בבירור לטובת הליכוד, אך במבחן התוצאות המצב מסובך הרבה יותר. אם ממשלת ליכוד מבצעת בריחה חד-צדדית מעזה והורסת חבל התיישבות שלם, בעוד ממשלה בראשות קדימה ואולמרט יוצאת לשתי מלחמות במהלך קדנציה מקוצרת אחת - אל תבואו אלינו בטענות אם אנחנו מבולבלים.

נתניהו צריך לדעת שמדיניותו הנוכחית מעמידה בספק גדול את עדיפותו על ציפי לבני. הגוש החוסם שהביא להקמת ממשלת נתניהו יכול עוד בקדנציה הזאת להעביר את השלטון ממנו אליה. כאשר הציבור הדתי-לאומי יחזור להיות לשון מאזניים פוליטית שמסוגלת להטות את הכף לכאן או לכאן, נתניהו ייאלץ להתחשב בדעתו הרבה יותר.

 

6.  התפקדות לליכוד היא מסלול נוסף שלהליכה בו עשויה להיות השפעה דרמטית על דרכה של ממשלת נתניהו.

חברות במפלגה שבוחרת את ראשיה ואת רשימתה לכנסת בפריימריס, נותנת בידי המתפקדים השפעה משמעותית ביותר על דמותה של המערכת הפוליטית. מצביעי מחל ביום הבחירות קובעים כמה ח"כים יהיו לליכוד, אבל רק חברי המפלגה שמרכיבים את רשימתה הם שקובעים מי יהיו אותם ח"כים - אסף חפץ, עוזי דיין ודן מרידור, או בני בגין, גלעד ארדן וציפי חוטובלי. במקרה של מפלגה כמו הליכוד שמתמודדת על השלטון, חברי המפלגה בוחרים לא רק את הרשימה לכנסת, אלא גם את מי שיהיה ראש הממשלה במקרה שמפלגתם תנצח בבחירות.

הכוח הפוליטי של פתק הצבעה אחד בבחירות המקדימות בליכוד שקול כנגד כוחם של 20-30 פתקי הצבעה בבחירות הכלליות לכנסת. החשבון הוא פשוט: ביום הבחירות לכנסת מצביעים רק פעם אחת. הקול שלך הוא אחד מבין כ-25 אלף קולות שיכניסו לכנסת עוד ח"כ מהמפלגה שעבורה הצבעת. לעומת זאת, ביום הבחירות המקדימות בליכוד ניתן להצביע עבור למעלה מעשרה ח"כים, כאשר הקול שניתן לכל אחד מהם הוא אחד מבין כ-12 אלף שנדרשו בבחירות האחרונות כדי להיכנס למקום ריאלי ברשימה.

אין סיבה שיהודי טוב אשר רוצה להשפיע על דמותה של המערכת הפוליטית בישראל יוותר על זכותו וחובתו לעצב את רשימתה של מפלגה הקרובה לליבו. כל עוד במפלגות המחנה הציוני-דתי אין אפשרות או משמעות לחברות, כדאי שעוד כמה אלפי סרוגים יתפקדו לליכוד בהקדם האפשרי. ככל שהח"כים והשרים בליכוד יפנימו כי עתידם הפוליטי תלוי לא רק בנתניהו אלא גם באלפי מתפקדים דתיים-לאומיים, הם יחשבו פעמיים אם הם מעוניינים ליישר קו עם מדיניותו הפרו-פלשתינית החדשה של ראש מפלגתם.