בשבע 356: אכיפה פוליטית

שחרורה של הקטינה שהיה שותפה לכאורה ללינץ' בתל אביב עורר ביקורת חריפה, במיוחד כשנזכרים בהחלטות קודמות של אותו שופט, שהחמיר הרבה יותר עם קטינים 'כתומים'.

יאיר שפירא , ז' באלול תשס"ט

 

ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי פסל במומו את שופט בית המשפט המחוזי בירושלים גלעד נויטל. בן ארי קרא להשעות את השופט, אחרי שזה דחה חלקית ערעור של המשטרה ושחרר בתנאים קלים את הקטינה שהיתה מעורבת ברציחתו של אריק קרפ בתל אביב.  בן ארי זעם מכיוון שנויטל שיחרר לא מכבר בתנאים קשים בהרבה קטינה מהיישוב היהודי בחברון. הקטינה לא הייתה מעורבת ברצח אכזרי, אלא בריסוס גרפיטי והפרת צו. היא לא נשלחה לביתה אלא הורחקה אל בית סבתה. נויטל אף עיכב את הקטינה למעצר של עשרים וארבע שעות, כדי לאפשר למשטרה לערער על השחרור. ואילו את המעורבת ברצח הוא לא מצא לנכון לעכב. בן ארי האשים את נויטל במשוא פנים ובאכיפה בררנית. אלא שזה בדיוק מה שעושה חבר הכנסת הנכבד בעצמו. שהרי מה לו מהשופט נויטל דווקא, כאשר שופטים רבים שישבו על המדוכה בעת הגירוש ועודם יושבים וחורצים את דינם של עשרות פעילים קטינים כבגירים, חוטאים באותו אכיפה פוליטית. מעטים השופטים, בפרט באזור תל אביב, שישבו בתיק מעצרים של פעילי ימין, שבן ארי לא יוכל לדרוש את השעייתם בנסיבות דומות.

אך לא זו בלבד שחבר הכנסת נטפל לשופט נויטל דווקא, הוא מתמקד דווקא בהחלטה זו של השופט, והרי היו חמורות ממנה. את שני האחים, אליצור ומרדכי לוינשטיין, סירב נויטל לשחרר ממעצר. השניים לא היו מעורבים ברצח יהודי בטיילת. פשעם התמקד בהכנות להצתה של גרוטאות רכב באיילון כחלק מהמחאות בעת הגירוש מגוש קטיף.  עבור כל אחד מהאחים גויסה ערבות של 500 אלף שקלים והתחייבות אישית של אישי ציבור שונים שהם לא יימלטו. כמו כן הודיעו האחים כי הם מוכנים להיות במעצר בית בתנאים מגבילים. אחד מהם היה בעל משפחה, שניהם אנשים ללא דופי, ללא עבר פלילי. אך נויטל הקשה את ליבו. פרקליטיהם של האחים ערערו לבית המשפט העליון ושם נדחתה עתירתם בידי השופטת עדנה ארבל.

 

עדינותה של ארבל

אגב, בן ארי יכול לדרוש את השעייתה של ארבל. בעוד שזו סירבה בתוקף לשחרר את האחים לוינשטיין למעצר בית, הרי שהיא מלאכו הטוב של מור לוי. גם לוי, כמו האחים לוינשטיין, הסתבך בשל מחאה. לוי גויס ע"י אדם שביקש למחות על סכסוך כספי שהיה לו עם אדם אחר. בראשונה נשלח לוי עם אלה ויחד עם בריון נוסף ניגשו למכוניתו של אותו אדם וניפצו את שמשותיה בעודו יושב במכוניתו. מכיוון שאותו אדם לא השכיל לפתור את הסכסוך הכספי לאחר אותה מחאה, הגיע מור לבית הדירות שבו מתגורר האיש וזרק רימון רסס בחדר המדרגות. הפיצוץ החריד את כל יושבי הבניין. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ספי אלון, סירב לשחרר את לוי למעצר בית. בערעור בעליון קבעה השופטת ארבל שבשל גילו הצעיר ועברו הפלילי הקל יחסית, טוב לחסוך מלוי את מוראות בתי המעצר. השבוע שוב הגיע לוי לאולמה של ארבל. הוא קבל בפניה שלא מאפשרים לו לצאת לטיפולים פסיכודינמיים פעם בשבוע. השופטת ארבל קבעה כי משפחתו של מור נראית לה אחראית ונורמטיבית ופרגנה ללוי את היציאה השבועית.

 

אידיאולוגיה חמורה מרצח

לא מובן גם מה הביא את בן ארי להקדים את השופט נויטל לשופטת בית משפט השלום, יעל הניג. שהרי השופט נויטל רק דחה את החלטתה של השופטת הניג לשחרר את הקטינה. ולעומת זאת הוא דחה את החלטתה לשחרר את החיילת, המעורבת הבגירה ברצח בטיילת. השופטת זכתה לקיטונות של ביקורת על שחרורן המהיר של המעורבות. במשטרה ראו בהחלטה ליברליות קיצונית ומסוכנת. לי למשל נראתה ההחלטה גזענית, שהרי ההבדל בין הבנות ששוחררו ובין שאר חברי הכנופיה הוא מינן של המשוחררות ודתן.

מכל מקום, לפני ארבע שנים הייתה השופטת רחומה הרבה פחות. ואין זה פלא, שהרי הצעירות הישראליות שחברו לצעירים הערבים שביצעו את הרצח בוודאי חפות מכל אידיאולוגיה שהיא. קטינים חדורים אידיאולוגיה, על פי הניג, הם אלו שהחברה אמורה להתגונן בפניהם. "כאשר מדובר במשיבים הפועלים על רקע להט אידיאולוגי", כתבה השופטת בעת שהאריכה מעצרים של קטינים מפגינים בהתנתקות, "יש להתייחס באופן שונה הן לשאלות אומדן המסוכנות, והן בעניין תנאי שחרור. ההחמרה בפסיקה הביאה לכך שהתפרעות מסוג זה לכאורה זכתה להקים עילת מעצר. מצב בו בדרך כלל לא הייתה קמה עילת מעצר".

 

אין עשן בלי אש

הניג, כבר למדנו, יודעת כי דין אחד לחילוניות מפתח תקווה ודין אחר לערבים מג'לג'וליה, וקל וחומר למתנחלות קטנות מבית אל. השבוע, בצירוף מקרים מאיר עיניים הסתבר כי לכבוד השופטת גם דין מיוחד לעצמה. הקרדיט כולו שייך לאתר החדשות YNET שכבר שנה וחצי מתמיד בדרישתו מהניג ומעמיתתה לבית משפט השלום, השופטת נורית רביב, לחדול מלעבור על החוק ולעשן בלשכותיהן. השבוע פרסם הנציב לתלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, את החלטתו בעניין תלונה שהוגשה בנושא. מההחלטה עולה כי בעקבות תלונות וכתבות, נתבקשו השופטות מהנהלת בתי המשפט להפסיק לעבור על החוק. השופטות סירבו בקובען כי הן נהנות מסעיף החרגה בחוק הקובע, כי ב"חדר או אולם שעובדים בו רק עובדים שהם מעשנים" מותר לעשן. השופטת הניג הצהירה כי רק היא נכנסת ללשכתה. השופטת רביב הנפיקה את ההסבר המדהים שרק עובדים שהכריזו כי אין הם סובלים מהעישון מורשים להיכנס ללשכתה. המבקר הזכיר לשופטות כי הן חורצות את הדין רק במקרים שהובאו בפניהן, אך אין יכולות לחרוץ דין לעצמן ולעשות ככל העולה על רוחן. אנחנו נזכיר כי טובי קצינינו נאלצים לפרוש בשל אי עמידה בנהלים שונים של הצבא. תת אלוף עימאד פארס התפטר בשבוע שעבר אחרי שהניח לרעייתו לנהוג ברכב צבאי בניגוד לנוהל. רבים שיבחו אותו על עמידה בנורמות ציבוריות ראויות. מדהים הוא כי אף אחד אפילו לא חולם כי הניג ורביב ישעו את עצמן מכס המשפט.