בשבע 356: המסע להצלת בתי הכנסת

עו"ד גלעד קורינאלדי, שיצא למסע נואש להצלת בתי הכנסת בגוש קטיף, חושף את מאחורי הקלעים של ההתנהלות השלטונית המדאיגה ערב הגירוש

עפרה לקס , ז' באלול תשס"ט

אינפו': 'משפט נעילה', המירוץ להצלת בתי הכנסת של גוש קטיף;  מאת גלעד קורינאלי; הוצאת הקיבוץ המאוחד - דביר; כריכה רכה, 319 ע'.

ביום שישי הבא, ח' באלול, יחול יום השנה הרביעי לנטישת בתי הכנסת בגוש קטיף וחילולם ביד הפלשתינים. עבור רבים היו מראות החילול וההרס קשים ומדכאים, אך לפי עורך הדין גלעד קורינאלדי, המצב יכול היה להיות גרוע בהרבה. למשל, אם ממשלת ישראל היתה הורסת אותם בעצמה, כפי שהתכוונה לעשות.

מספר ימים לפני תשעה באב תשס"ה, ערב העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון, התקבל במשרדו של קורינאלדי פקס מהרב ישי בר-חן, הרב האזורי של יישובי צפון חבל עזה, ובו בקשת סיוע למניעת הרס בתי הכנסת בידי ישראל. הפנייה, שבוצעה בדקה ה-91, גרמה לקורינאלדי לעצור את שטף חייו ותיקיו ולפתוח במרוץ להצלת בתי הכנסת של הגוש.

בספרו מגולל קורינאלדי בשפה קולחת, השווה לכל נפש, את הליכתו אל הרבנים מרדכי אליהו ועובדיה יוסף כדי לקבל את ברכתם למהלך, את ניסיונו לגייס למאבק אנשים שאינם צבועים בכתום (וסירובם כי "הבג"ץ הזה יכול להרוס את תכנית ההתנתקות"- פרופ' רביצקי), את הדיונים בבית המשפט העליון, את חיבוטי הנפש האישיים שלו - איש מרכז בדרך כלל, שנצבע כתום בהקשר של גוש קטיף, ואת "אין ייאוש בעולם כלל" של רבי נחמן מברסלב, שליווה אותו לכל מקום.

בסופה של פרשייה, לאחר מסע איסוף פסקי הלכה אצל רבנים שונים, קבלת חוות דעת מקצועיות באשר לאפשרות העתקה של בתי הכנסת, מכתבים ממנהיגי קהילות בתפוצות, הידברות עם הוותיקן, לחצים על הממשל האמריקני, דיונים בכנסת, ולחץ של משה קצב על אריאל שרון, הפכה ממשלת ישראל את החלטתה. על אף שטענה בתוקף בפני הרכבים שונים של בג"ץ כי יש להרוס את בתי הכנסת, ובג"ץ קיבל את עמדתה, החליטה הממשלה לבסוף לא להרוס אותם.

בספרו החשוב של קורינאלדי לא נפקד מקומם של המחדלים. הראשון הוא זעקתו-תהייתו של שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין אשר שואל היכן היו הרבנים עד עכשיו, והעובדה כי איש מהגופים שניהלו את המאבק בתכנית העקירה לא נתן ליבו אל בתי הכנסת. השני הוא רובינשטיין עצמו, אשר בהרכב השופטים הראשון היה לשון המאזניים (בין אדמונד לוי לדורית בייניש) והכריע בעד הריסת בתי הכנסת, ובדיון הבא בהרכב מורחב הפך את דעתו. 'משפט נעילה' שופך אור לא מחמיא גם על התנהלותו של הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר, שפסק שמותר להרוס את בתי הכנסת וסירב בתוקף לכנס את מועצת הרבנות הראשית במשך חצי שנה, וגם על הרב הצבאי הראשי באותה עת, הרב וייס. גם הממשלה, אשר לדברי קורינאלדי שיקרה לבג"ץ, לא יוצאת נקייה מהמהלך.

חשיבותו של הספר, שמהווה שיעור בכוחן של נחישות, מסירות ואמונה, היא לא רק בזיכרון בתי המקדש-מעט האלה, אלא בהצגת ההתנהלות בעבר ובהצבת תמרורי אזהרה מול עמימות של חוקים ודורסנות שלטונית לעתיד.

 

 ofralax@gmail.com