בשבע 357: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , ז' באלול תשס"ט

 

סינדרום שוודיה/ פרופ' א"י מלינסקי טורסקי, אנטוורפן

מאמר השטנה על חיילי צה"ל הופיע דווקא בשוודיה, שבה חופש העיתונות הוא קודש קודשים. הממשלה לא מתערבת...

אך ינסה מישהו לכתוב משהו נגד המלך, או להשמיץ את המדינה השוודית, ולא יהיו הדברים אמת... כותב דברים אלה בוודאי לא יינקה.

ואם אמנם חופש העיתונות וההבעה מקודש, מדוע לאחר פרסום הקריקטורות שזלזלו במוחמד, כן התערבה הממשלה? מדוע היא כרעה על ברכיה בהתנצלות ובקשת סליחה מרבי הטרוריסטים, שציור מרתיח אותם, אך דמי חפים מפשע רותחים אינם מזיזים להם?

 

מי אשם באלימות/ מרדכי אופיר, ירושלים

כאשר אריק שרון גירש ועקר מגוש קטיף אלפי יהודים שישבו שלושים שנה על אדמת ישראל והרס את דירותיהם ולא דאג לשקמם, גויסו לפעולות אלו 20 אלף שוטרים. היום מספרים לנו בכלי התקשורת, ש"צריך יותר שוטרים ברחובות".

מי אשם בשפיכות הדמים השוטפת את המדינה? אני מפנה אצבע מאשימה כלפי הכנסת ה-18; אני מאשים את בתי המשפט שמפחדים לשפוט עבריינים ופושעים על ההשתלטות  הברברית במדינת ישראל. אני מאשים את שר המשפטים ומשטרת ישראל, שלא מצליחים להשתלט על חורבן מדינת ישראל.

על שפת הים בתל אביב נשמעת הזעקה המחרידה "הצילו, הורגים את בעלי!" ואיש הישר בעיניו יעשה. האם 61 שנים עברו, ולזה ציפינו?

 

כושר ההחייאה של צה"ל / אדוה נוה, שערי תקוה

במהלך דיון על שחרור מחבלים רוצחים במסגרת עסקת שליט הצהירה אישיות ביטחונית בכירה כי ישראל תדע להתמודד עם מחבלים רוצחים שיוחזרו לשטחי יהודה ושומרון. הדברים נאמרו בניגוד לעמדת השב"כ, לפיה הדבר יגרום לאבידות בנפש. אותה אישיות הבהירה כי במקרה שאותם מחבלים יחזרו לעסוק בטרור, ישראל תחזור ותעצור אותם.

 אין כל מחלוקת על יכולתו של צה"ל לבצע זאת, אך נותרה בעיה 'קטנה' אחת: האם יוכל צה"ל גם להחזיר לחיים את הקורבנות שיירצחו בידי המחבלים הללו?                                                         

 

הוראת  שעה/ ציפי  לידר, ירושלים

  ד"ר אמנון שפירא, מזכ"ל בני עקיבא לשעבר, הצביע בעלון 'מצב הרוח' על הרב סולבייציק  כעל מודל לחינוך מעורב. בישיבה שלו, בארצות הברית, למדו בנים ובנות, טוען שפירא, המתנגד המושבע  להפרדה בין המינים.

  אולם עם כל הכבוד, הישיבה של הרב אינה משמשת כל הוכחה או דוגמה אישית ללימוד מעורב. הלימוד בחברה מעורבת היה כורח השעה, לשֵם הצלת הנוער היהודי, על רקע שיעור ההתבוללות הגבוה בארצות הברית. לעומת זאת, במדינת ישראל התנאים שונים לחלוטין. לא רק שאין צורך בישיבה מעורבת בחברה הדתית לאומית, אלא שנזקיה רבים מבחינת הצניעות וטוהר המחנה.

  יתר על כן, כפי שסקרים מוכיחים, לימוד נפרד של בנים ובנות הוא ערובה להתרכזות בלימודים, ולהישגים לימודיים טובים יותר מאשר בכיתות מעורבות. ועם עוּבדות, כידוע, אי אפשר להתווכח.