בשבע 357: לא שחור-לבן

בפורום בתי הספר הממ"דים בפתח תקווה זועמים על בתי הספר הדתיים הפרטיים בעיר, ודורשים נשיאה שוויונית בנטל הקליטה של העולים החדשים מאתיופיה.

חגית רוטנברג , ז' באלול תשס"ט

"מישהו עם אג'נדה פוליטית מנסה לפגוע בבתי הספר הפרטיים הדתיים-לאומיים", מתריע חיים פרויליכמן, יו"ר העמותה שהקימה את בית הספר הפרטי 'דעת מבינים' בפ"ת. "מישהו מנסה לתפוס טרמפ על סיפור האתיופים, וזה יצא מפרופורציה. אנחנו לא ניתן שיפגעו בבתי הספר המוצלחים שלנו, שמשרתים ציבור רחב של כ-1,500 משפחות בעיר".

דוד שרפר, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית הספר התורני 'למרחב', חש חוסר אונים נוכח המתקפה על בתי הספר התורניים בעיר השבוע: "הם משנים את החוקים, וטוענים שאנחנו לא מקבלים את התלמידים האתיופים כי הם שחורים ולא בגלל שהם לא תורניים. איך אני יכול בכלל לענות על זה? הרי הטענה הזו לא מתחילה בכלל, זה כל כך רחוק ממני. אבל הם מציגים אותי בצורה כזו, כך שמה שאענה - לא אצא טוב".

 

ליטול חלק במשימה לאומית

פרשת קליטת התלמידים עולי אתיופיה בבתי הספר הדתיים בפ"ת עלתה לכותרות כבר לפני למעלה משנה וחצי, עת פורסמה בתקשורת פרשת מערכת הלימודים הנפרדת של התלמידות האתיופיות ב'למרחב'. השבוע, כשיאו של מאבק מתמשך, כינס פורום בתי הספר הממלכתיים-דתיים בפתח תקווה מסיבת עיתונאים, בה הודיע כי אם לא ייקלטו התלמידים האתיופים בצורה שוויונית בכל בתי הספר הדתיים, ולא רק בממ"דים, לא תיפתח שנת הלימודים הקרובה בממ"ד.

המאבק נסוב על פלח אוכלוסייה של כ-200 תלמידים אשר אמורים להיקלט בשנה הבאה בבתי הספר בעיר. מדובר בעולים חדשים מאתיופיה, אשר מלבד היותם בעלי קשיי שפה ורמת ידע נמוכה, הם גם נמצאים בתהליך גיור. על פי החלטת הרבנות הראשית, אותם מתגיירים חייבים ללמוד במוסדות חינוך דתיים, על מנת להוכיח מחויבות לקבלת עול מצוות. על פי הנתונים שהציג פורום הממ"דים, בעיקר נטל הקליטה של העולים נושאים הממ"דים, שתלמידים אלו מהווים 22 אחוז מכלל התלמידים בהם, בעוד בבתי הספר הפרטיים בעיר (מוכרים שאינם רשמיים - המדובר בבתי הספר 'דרכי נועם', 'למרחב' ו'דעת מבינים') כ-3 אחוזים מהתלמידים באים מתוך אותה אוכלוסייה.

בפורום הממ"דים העלו את תביעותיהם בנושא בדיונים שהתקיימו מול עיריית פ"ת. נוסחת פתרון שהושגה והיתה מוסכמת על העירייה, על בתי הספר הפרטיים ועל סיעת המפד"ל בעיר, דיברה על אבחנה בין כיתות א' - שם ייקלטו 2 תלמידים בכיתה בבתי הספר הפרטיים לעומת 3 לכיתה בממ"דים - לבין כיתות ב'-ו', שם תיפתחנה 'כיתות קלט' - כיתות מכינה נפרדות לעולים אשר יותאמו לרמתם, עד שיוכלו להצטרף לכיתות הרגילות.

הנוסחה הזו נדחתה ע"י משרד החינוך, בטענה שמדובר ביצירת "גטאות" לאתיופים. בהקשר זה יש לציין כי בבתי ספר על-יסודיים כיתות נפרדות שכאלה הן צורת לימוד לגיטימית המקובלת גם ע"י משרד החינוך.

גם הממ"דים דחו את הצעת הפשרה. נחמה אבינר, אם לתלמידים בממ"ד 'מורשה' בעיר וחברה בפורום, זועמת על הצגת הדברים כאילו הפורום דוחה פתרונות שמוצעים לו: "הם מציעים פתרונות שאין להם כיסוי, ואז מציגים את זה כאילו הפורום דוחה את ההצעה. זה פשוט בלון. האם ייתכן שתוך פחות משבוע, עד ה-1 בספטמבר, ניתן יהיה להקים כיתות קלט כמו שצריך? הם לא רוצים את העולים אצלם. יש פה גזענות, צריך לכתוב זאת שחור על גבי לבן, והם דוחים אותנו בקש".

אבינר מדגישה כי פורום הממ"ד נשען בסירובו על עמדת משרד החינוך, השוללת את רעיון הכיתות הנפרדות: "מי שדחה את הפתרון במשרד החינוך, דחה אותו על רקע מקצועי. זה לא מקום של אנשים חסרי ידע מקצועי להחליט האם כיתות קלט הן דבר נכון או לא. היום משרד החינוך מחייב אותם לקלוט תלמידים ללא כיתות קלט. איך הם יכולים לומר לי להתעלם מדברי משרד החינוך, ולעשות דברים בעצמנו?".

עיקר פנייתו של הפורום לבתי הספר הפרטיים, לדברי אבינר, היא קריאה לשאת יחד עם הממ"דים במשימה הלאומית של קליטת עלייה וקיבוץ גלויות: "זו אוכלוסייה שזקוקה לעזרה להיקלט בארץ. תקרבו אותם!".

הבעיה היא שהם אינם מתאימים לרמה הדתית של אותם בתי ספר. זה עלול לפגוע גם בתלמידים הרגילים וגם בעולים.

"אבל בית הספר צריך לתת איזו מכסה של צדקה. האם ביקשתי שיתחתנו איתם? ביקשתי שיקרבו אותם, שיעזרו להם להתערות במדינה ושייקחו חלק בתהליך שיבת ציון. יש פה השתמטות, הם עושים מה שנוח להם".

 

מה שטוב לתלמידים

בבתי הספר הפרטיים מבקשים לבחון את הטענות דרך פריזמה שלא עלתה בדיון הציבורי - טובת התלמידים עצמם. "השאלה היא מה טוב לילדים, ואצלי לא טוב להם", אומר דוד שרפר מ'למרחב'. "המוטו שלנו הוא בית ספר תורני שנותן יותר שעות קודש מכל ממ"ד אחר. מי שלא יודע קרוא וכתוב לא מתאים למינון כזה של שעות קודש". שרפר מדגיש כי לדעתו ילד ברמה כזו לא יתאים גם לכיתה רגילה בממ"ד. "מה יעזור לו שנקלוט אותו שם? זה עוול לילדים העולים".

מעבר לצד הפדגוגי, מסביר שרפר כי קשיי הקליטה קשורים גם לייחודיותו התורנית של בית הספר: "כלפי חוץ ההורים אומרים שהם רוצים חינוך כמו אצלנו, בגלל החלטת הרבנות הראשית. אבל בפועל, אלו בתים שמנהלים אורח חיים חילוני. מי שלא רוצה אורח חיים חרדי, אי אפשר לכפות עליו באיומים להיכנס למוסד שמנהל אורח חיים חרדי. זה פוגע בילדים". לדברי שרפר, משפחות מיוצאי אתיופיה שהביעו רצון אמיתי ואף התאימו לאורח החיים החרדי אליו מחנך בית הספר, התקבלו בזרועות פתוחות.

האם מיעוט של תלמידים עולים שיצטרף לבית הספר יפגע ברמתו התורנית?

"כיום לומדות אצלנו 6 תלמידות כאלה, אבל כשרוצים להביא יותר, אין ספק שזה פוגע בבית הספר. זה להוריד את רמת בית הספר לרמה של העולים, במקום להעלות בצורה מושכלת את הרמה שלהם. אנחנו לא מפחדים לומר את האמת, שהם צריכים כיתות נפרדות".

שרפר מבקש גם להעמיד על דיוקם את הנתונים שהציג פורום הממ"דים. החלוקה הפנימית בתוך אותם 22 אחוזי עולים שנקלטו בממ"ד, היא כזו ששני בתי ספר ממ"ד אכן רוויים בעולים, זאת בהתאם למיקומם בעיר, ואילו שני הממ"דים האחרים קולטים עולים באחוזים נמוכים יחסית, כך שלא כל הממ"דים נושאים בעול כבד.

חיים פרויליכמן, כאמור ממייסדי 'דעת מבינים', מסביר כי בתי הספר הפרטיים ממומנים על ידי הרשויות באופן חלקי בלבד, ולכן הקליטה בהם נמוכה בהתאם. פרויליכמן דוחה את ההאשמות בדבר גזענות. לבתי הספר שלנו יש תקנון לקבלת תלמידים, הוא אומר, "ולכן זה לא משנה מאיזו עדה הם. אם הם לא עומדים בתקנון, אז גם אם הם פה מהשכונה הם לא יתקבלו". לדבריו, ישנה קליטה באחוזים מסוימים בבתי הספר הפרטיים על פי סיכום שהושג עם ראש העיר, "ולא נקבל הכתבה בעניין זה מגורם כזה או אחר".

מוטי זפט, ראש סיעת המפד"ל ומחזיק תיק החינוך הדתי בעיריית פ"ת, מחלק אחרת את עוגת השיוויון, ולא ממקד אותה דווקא בביה"ס הפרטיים: "התלמידים האתיופים צריכים להשתלב בכל ביה"ס בעיר - ממ"דים, פרטיים, חרדים וחילונים. מדוע מפילים הכול על הסרוגים? צריך שתהיה חלוקה. לא ייתכן שאצל החילונים והחרדים יהיו כמעט אפס עולים. תוקפים אותנו כגזענים? לא ראיתי 10 ילדים אתיופים בכל רעננה וגבעתיים. מה הדיבורים הגבוהים?" הוא תוקף "האם המפד"ל אפוטרופסית על העולים? אין לנו מספיק בעיות משלנו, דתל"שים וכדומה? אנחנו מוכנים לקלוט, אבל עד גבול מסוים".

זפט דווקא תומך ברעיון כיתות הקלט, ודורש ממשרד החינוך לאשר את ההצעה. "מדובר בילדים שמגיעים אחרי שנה וחצי ממרכז קליטה עם אפס ידע. אני לא יכול לצפות שהם יתרכזו בהסברים של המורה. מה ילד כזה בן 10-11 יכול לעשות בכיתה רגילה של ממ"ד? הוא לא יודע קרוא וכתוב. הוא פשוט ישתעמם ויתחיל לעשות ברדק. צריך לפתוח להם מכינה עם מורים טורבו, ואחרי שנה וחצי המורה תראה איך לשבץ כל ילד בהתאם לרמה שהגיע אליה. אני פונה למשרד החינוך שיאשר את כיתות המכינה, ואני מאמין שאז גם הממ"דים יקבלו את הפשרה. אם לא - הם יעשו טעות חמורה. אני חושב שהם אנשים אחראים ונוכל להגיע איתם להסכמה".

 

השמאל מושך בחוטים

כמו בכל מאבק מתוקשר, גם מאחורי הסערה הנוכחית מושכים בחוטים גורמים נוספים. הפעם מדובר בעמותת 'הכול חינוך', שהמנכ"ל שלה הוא הרב שי פירון. מדובר בעמותה שמבקשת לקדם בין השאר את החינוך הציבורי בישראל ולהופכו לשוויוני. מעניין לגלות כי לא רק נשיא העמותה - איש העסקים דב לאוטמן - אלא גם חברים רבים בהנהלה הם כאלה אשר אין כל קשר בינם לבין הבנה בחינוך דתי. בין חברי ההנהלה ניתן למצוא אישי שמאל חילונים מובהקים: נמרוד אלוני (בנה של שולמית אלוני), פעיל השמאל אורן יהי-שלום ואליעזר יערי - מנכ"ל 'הקרן החדשה לישראל'. לצידם מצויים גם כמה חברים-לשעבר בוועדת דברת, בהם יו"ר הוועדה שלמה דברת. גם הרב פירון עצמו היה מחברי ועדת דברת.

גורמים המעורבים במערך החינוך הדתי בפ"ת זועמים על הרב פירון, ואומרים כי הוא מוביל אג'נדה שמטרתה לפגוע בחינוך הפרטי הדתי-לאומי על מנת לקדם את החינוך הציבורי. גם בפורום הממ"דים מתנערים מהסגנון המשתלח יותר מכפי הצורך של עמותת 'הכול חינוך'. מוטי זפט סבור כי לקיחת הצד הברורה של 'הכול חינוך' לטובת הממ"דים עלולה במקרה הזה להזיק, שכן "אנו מחויבים ללכת ביתר מתינות, ולחפש את המשותף ולא את המפריד".   

הרב שי פירון דוחה את הטענות שהושמעו נגדו. בשיחה עם 'בשבע' הוא טוען כי 'הכול חינוך' מבקשת לדאוג לכל בתי הספר לסוגיהם, אלא שהדרישה שלו היא אחת: "כעומק התקצוב כן עומק המחויבות למשימות הלאומיות". לדבריו, בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים מתוקצבים בסך הכולל (תקציבים והקצאת מבני ציבור) בקרוב לשמונים אחוזים ויותר מתקציבם. "לכן אני מצפה מהם גם לשמונים אחוז מחויבות למשימה של קליטת העולים. אם הם רוצים תקציב, הם צריכים להיות שותפים לאתגרים המרכזיים".

בתי הספר הללו מקפידים על אורח חיים תורני ברמה גבוהה שאינה תואמת את רמת התלמידים הללו.

"אני מתמלא תמיהה ממערכת חינוך פרטית ואיכותית, שמשקיעה משאבים גדולים בהפצת תורת אמת, וחוששת ששני ילדים עולים יקלקלו אותם".

אבל האם זו טובת הילדים, המנהלים אורח חיים חילוני, לשלב אותם בכוח במוסד שאינו מתאים להם?

"הילדים הללו הם חסרי זהות במובן הזה, ולכן מי שילמד ב'למרחב' למשל, ויאומץ אל ליבו של המנהל, יהפוך להיות ילד של 'למרחב'".

בתגובה לשאלה מדוע נדחה הפתרון של כיתות קלט מיוחדות לעולים נמסר ממשרד החינוך: "תלמידים עולים יוצאי אתיופיה, בכל הגילאים, לומדים בכיתות אולפן (קלט) בראשית דרכם בארץ, בעודם שוהים במרכזי הקליטה. הלימודים הינם עפ"י תוכנית ייחודית לתלמידים עולים, הכוללת סיוע בחומרי למידה וכלים לתרגול. במהלך הלמידה בכיתת האולפן ועל פי הישגיהם, משתלבים בהדרגה חלק מהתלמידים בכיתות האם בבתי הספר, עוד בעת שהותם במרכזי הקליטה.

"יודגש, כי עם המעבר למגורי הקבע בכלל היישובים בארץ, כמו בעיר פתח תקווה, משובצים התלמידים העולים מאתיופיה בכיתות האם הרגילות בבתי הספר.

"המעבר ללימודים בכיתות האם כולל ביצוע 'מבחני מדף' שפותחו באגף לקליטת עלייה במשרד בשיתוף ראמ"ה. עם קבלת תוצאות המבחן נקבעת תוכנית לימודים אישית מותאמת לכל תלמיד על מנת לתת מענה הולם לצרכי התלמידים".