חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

יוצא מהחדר - בגליון השבוע

האתר שלו שבר את המנופול של יתד נאמן והמודיע. אין לו שום בעיה לראיין את יוסי שריד, או לפרסם אייטם על חרדים שחוגגים את יום העצמאות.
27/08/09, 10:18
ישי פרידמן

הרב דב פוברסקי (48) לא חלם שיבוא יום והוא יעמוד בראש מערכת תקשורתית מהחשובות והמשפיעות ביותר בציבור החרדי: אתר האינטרנט בחדרי חרדים. הוא גם לא חשב שהוא יהיה סגן אלוף במיל' ורב בית הספר לקצינים בה"ד 1, רב אוגדת איו"ש ומודיע נפגעים במשך כמה שנים, אבל הקב"ה, הוא אומר, מכוון אותנו למקומות שאנחנו צריכים להיות בהם.

ההיגיון אומר שהרב פוברסקי היה אמור להיות רב בישיבה חרדית ליטאית. הוא נכדו של ראש ישיבת פונוביז', הרב דוד פוברסקי, מגדולי הרבנים החרדים; הוא עצמו בוגר הישיבה הליטאית ונחשב כאחת ההבטחות של הישיבה, אבל בתחילת גיל העשרים הוא בחר להתגייס לצבא לחיל האוויר, לנ"מ. תוך כדי שירות פנה אליו הרב של חיל האוויר והציע לו לחתום לשנת קבע כרב בבסיס. מאז, בוגר הישיבה הליטאית מחובר לצה"ל, למילואים ולתרבות הצבאית שהיום הוא מוצא את עצמו מתגעגע אליה.

ל'בחדרי חרדים' הוא הגיע במקרה. השמועה במגזר אמרה שיש פורום באינטרנט שבו חרדים מדברים על הכול: מסוגיות הלכתיות ודיונים בהשקפה ואמונה עד למצוקות ובעיות המגזר. הרב פוברסקי גלש ונדבק. "סיפרו לי שיש מקום שהוא מעניין מאוד והוא רוחש וגועש ואפשר להביע שם דעות שאולי לא תמיד אתה יכול לומר או להתווכח עליהן כשאתה מזדהה בשמך". הוא התחבר דרך המסנג'ר לאחד ממנהלי הפורומים, דוד רוטנברג (המכונה דוד10) חסיד חב"ד ואיש תקשורת מיוחד בעיתונות החרדית, ולאחר זמן הציע לו רוטנברג לעזור לו בניהול הפורום. בשלב מסוים החברה שהקימה את 'הייד פארק' (האתר בו נמצא הפורום 'בחדרי חרדים') החליטה למכור את נכסיה לחברת 'וניס טכנולוגיה'. גם לרוטנברג וגם לפוברסקי לא היתה בעלות על הפורום, אבל שנים של גלישה ודיונים בפורומים הקנו להם מעמד של צד בדבר והם ביקשו שותפות בעסקה עם וניס טכנולוגיה. הם קיבלו אותה. הם השקיעו והחברה השקיעה, וסוכם שיוקם גם אתר של 'נייעס' – אתר חדשותי חרדי.

 

 צוהר לעולם החרדי

כך צמח לו כלי תקשורת חרדי שונה מכל מה שהיה עד עכשיו. לא מדובר ב'יתד נאמן' וירטואלי או גרסה אינטרנטית של 'המודיע'. גרסאות כאלו לא יכולות להיות במציאות, כיוון שהתקשורת החרדית הממוסדת מתנגדת עקרונית לגלישה באינטרנט כמצוות הוועדה הרוחנית שמנחה אותם. לבחדרי חרדים אין ועדה רוחנית. הם מתייעצים, אומר הרב פוברסקי, עם גדולי ישראל, והוא מדגיש כמה פעמים שמדובר בגדולי ישראל, אבל מדובר בתקשורת אחרת לחלוטין מזו הממוסדת: היא פתוחה, חוצפנית, צינית כלפי נבחרי ציבור חרדים ופוליטיקאים ולא מפחדת לעסוק במצוקות ובבעיות הקשות ביותר בציבור החרדי, כמו אלימות במשפחה.

לדברי הרב פוברסקי, האתר מעסיק כ-25 עובדים. ביניהם כתבים, צלמים, גרפיקאים, עובדי תוכנה ווידיאו ואנשי מכירות. מערכת החדשות והפורומים של האתר הצליחו לספק כמה אייטמים שהסעירו את החברה הישראלית, כמו פרשת ההתעללות בבית שמש שנחשפה באחד הפורומים של האתר. העיתונות בארץ מרבה להביא ידיעות מבחדרי חרדים שהפך להיות האתר להכרת הציבור החרדי על שלל זרמיו, מנהגיו ואורחותיו. גם התקשורת החרדית נוטה לקחת כתבות ותמונות מהאתר, רק שבניגוד לתקשורת החילונית, אומר הרב פוברסקי, "הם לא תמיד נותנים קרדיט".

בעקבות ההצלחה זיהו בשוק האתרים את הפוטנציאל ולבחדרי חרדים קמו מתחרים - אתרים ממוקדים לציבור החרדי כמו 'כיכר השבת', 'חרדים', 'קצר', 'קוגל', 'לדעת', 'נטוניוז' ועוד היד נטויה. אתר כיכר השבת נראה כמתחרה הרציני ביותר. אבל הרב פוברסקי לא מפחד מתחרות. הוא מצטט את מה שאמר לו מנכ"ל אחד, ש"אם אתה מקים עסק ולא קמו לך מתחרים, תסגור את העסק שלך". תחרות הינה דבר בריא, הוא אומר, והוא מתכוון להוציא את המיטב מהמלחמות בין אתרי המגזר.

 

 'יתד נאמן' OUT אינטרנט IN

את התכנים שמועלים באתר ספק רב אם אפשר יהיה למצוא בעיתונות החרדית הממוסדת. כך למשל פורסמו כתבות שעוסקות בהתפרעות של חרדים כלפי אישה שישבה עם אחיה בקווי מהדרין. פורסמה כתבת וידאו שסיקרה חרדים החוגגים את יום העצמאות בירושלים ואפילו כתבה של עלון השבת 'מעייני הישועה' על חרדים שלומדים את תורתו של הרב קוק בחדרי חדרים הועלתה לאוויר. מדובר בשינוי השפה התקשורתית בציבור החרדי וממילא בתפקיד רב חשיבות. בחדרי חרדים מסמנים את אחד השינויים הגדולים העוברים על החברה החרדית בעשורים האחרונים.

הרב פוברסקי, עם כל ההצלחה, זו אחריות גדולה, אפילו מפחידה, להיות ספק התקשורת המרכזי של הציבור החרדי. אתם למעשה משנים את השיח הציבורי במגזר החרדי.

"זה נכון. בא נאמר כך, בוודאי שבחדרי חרדים זה לא 'יתד נאמן' ולא 'המודיע' וזה שינוי מהותי בשיח. העיתונים האחרים מושפעים או נערכים על ידי מישהו שמכוון מלמעלה את הידיעה, איך היא תרד ואם היא תרד. אצלנו זה פחות נעשה, והסיבה לכך היא שהתקשורת שלנו מגיעה מלמטה ולא מלמעלה. אנחנו התחלנו את התקשורת בפורומים. והפורום הוא הבסיס או המרקחה של הדברים. כמובן, שאנחנו מקבלים היום ידיעות ממקומות אחרים, אבל הבסיס של בחדרי חרדים זה אנשים שכותבים מה שבא להם".

איך אתה מאזן בין היותך איש תקשורת חרדי שיש לו מגבלות כאלה ואחרות לפרסם חדשות מסוימות לבין מה שהשטח מביא לך מלמטה?

"יש עקרונות הלכתיים. אם כותבים על מישהו לשון הרע שהוא באופן אישי או באופן פרטי עשה מעשה כזה או אחר - לנו יש בעיה עם זה. באתר זה בוודאי לא יעלה, וכך כל דבר אחר שהוא על בסיס לשון הרע או שהוא בניגוד להלכה. ההלכה היא הפלטפורמה לכל העניין הזה. ואני בפירוש נעזר על ידי גדולי ישראל, שלצערי אני לא יכול לצטט את שמותיהם, אבל אני מאוד מסכים עם התפישה שאומרת שאינטרנט עדיין נתפש כדבר אסור. אבל מצד שני, הרבנים גם מודעים שזה קיים, וגם הם מבינים ויודעים שכל איש עסקים וכל מוסד שרוצה להתנהל חייב חיבור לאינטרנט".

גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה?

"כן. אבל מצד שני לבוא ולומר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ולכן אינטרנט מותר, זה יגרום לכך שהרבה אנשים שלא היו גולשים לפני כן יגלשו וזה הרבנים לא רוצים לעשות, ובצדק! זו תפישה שאני ממש מסכים ומזדהה איתה. יש דברים שאתה לא יכול להגיד את המילה 'כן' בפירוש. ככה זה בחיים, גם כשמגדלים ילדים ומחנכים צעירים. הרבנים לא יכולים להגיד 'כן' על 'בחדרי חרדים'. אבל יש לנו קשר הדוק עם גדולי רבני ישראל."

לא קיבלת תגובות נזעמות מרבנים?

"אם הרבנים היו משוכנעים שאם מחר בבוקר אנחנו סוגרים את הדלת והתופעה הזאת - אם היא שלילית ולדעתי היא לא שלילית – נעלמת, אני מניח שהיה עלינו לחץ גדול לסגור את המקום. מאחר והרבנים יודעים שהתופעה קיימת ואם לא אנחנו אז יהיה מישהו אחר ולא בהכרח שהמישהו האחר הזה יהיה יותר ידידותי לסביבה שאנחנו מדברים עליה, אז להערכתי הרבנים שמחים ומאושרים שאנחנו הם אלו שנמצאים. אני גם לא זוכר דבר אחד שרבנו עליו או שלא הסכמנו עליו או שהגענו לאיזשהו מחסום בעניין כזה או אחר. או שהדברים שלנו הובנו או שההסבר שלנו התקבל וכשצריך לשנות ויש היגיון בפנייה אז אנחנו נעתרים".

ביתד נאמן לא כועסים עליך שאתה פרקת את המונופול התקשורתי בציבור החרדי?

"אני מניח שאם בעבר היתה לך עמדת כוח להחליט אם אתה כותב על הרב כזה שהוא גאון ועל רב אחר שהוא פחות ופתאום הכוח הזה נעלם זה לא הכי נעים. אבל הפניות שיש לנו עם שאר התקשורת החרדית היא בעיקר אם אפשר לקחת תמונות וידיעות או כשיש אשכול פוגעני שיש להוריד אותו".

 

לחץ לא וירטואלי

מטבע הדברים האתר הפך להיות מוקד לפניות וללחצים מכיוונים פוליטיים וכלכליים. הציבור החרדי מגוון ומורכב מעשרות חצרות וזרמים שונים. בחדרי חרדים עוסקים גם בסכסוכים הפנימיים שיש בתוך הציבור ובמאבקי הכוח במגזר, וכשיש תקופה של בחירות גם לאנשים בעולם החילוני, בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית חשוב מאוד מה יהיה כתוב באתר החרדי.

הצלחת להכעיס שר או חבר כנסת? 

"להכעיס מאוד לא, אבל היתה בהחלט ביקורת. יש נושאים שתמיד נופלים בין פלגים בציבור החרדי ושני הצדדים כועסים ופונים אלינו, אז יוצא שאני אומר לכל אחד 'תשמע הצד השני אמר אותו דבר אז כנראה שאנחנו בסדר', וזה מרגיע, וברוב המקרים זה מה שקורה. אני יכול גם לומר בגילוי לב שנושא כמו ישיבת פונוביז' שזה קרוב אלי ובאו אנשים מהמשפחה שלי ואמרו 'זה אתר שלך?' איך אתה מרשה לעלות ידיעה כמו שהרב אליישיב תומך בישיבה של מרקוביץ' ועוד אומר שמי שילך לשם יהיה גדול בתורה. אבל יש לנו את ההגינות הבסיסית ואם הרב אליישיב אמר את המשפט הזה והוא אמר אותו, אז גם אם זה לא משרת את האינטרס האישי-הצר-המשפחתי שלי זו ידיעה חשובה ואני לא אחביא אותה. אנחנו משתדלים להיות הוגנים ואני חושב שאנחנו גם עושים את זה".

המגזר החרדי פונה אליכם מתקשרים? לוחצים?

"כן, מכל הזרמים והפלגים. וכמו בכל מערכת יש לחצים ואנחנו משתדלים להיות הוגנים. דוד (דוד רוטנברג, י"פ) יותר חזק ממני בעניין הזה ואני אומר את זה בהחלט לשבחו. הוא לא רואה אף אחד ממטר. רק האמת לאור עיניו".

והציבור החילוני: פוליטיקאים, תאגידים?

"הציבור החילוני, לפעמים, בעיקר בתקופות של בחירות, שאז יש יותר התרחשות. בבחירות על עיריית ירושלים, היתה פנייה שהגיעה מניר ברקת, לא ממנו ישירות אבל ממקורביו, היה קטע וידאו מגוחך שצילם אחד הגולשים שלנו. ברקת דיבר עם הציבור החילוני בטדי ומישהו שאל אותו מה הוא יעשה עם הרבנים, וברקת ענה משהו בסגנון שהוא יסתדר איתם והצלם שלנו עמד שם והתחיל לצלם. הוא שאל את ברקת מי הרבנים שהוא מסתדר איתם ותומכים בו, אז ברקת שלף את הפלאפון ואמר 'מיד אני אגיד לך' והתחיל לחפש בפלאפון, מה שנראה די מגוחך כי זה כמו שאני אשאל אותך מי הרב שלך או למי אתה מצביע בבחירות ואתה מתחיל לחפש בפלאפון. ברקת התחיל לזרוק שמות כמו 'הרב דוד', או 'הרב משה' משהו לא ברור וכל הווידאו הזה עלה אצלנו כאייטם קצרצר ובאמת עשה צחוק מכל העניין. אחר כך קיבלנו מהיחצנים וממקורביו מסרים שזה מאוד לא בסדר ולא יעבור בשתיקה ואפילו היה צליל מאיים שיתבעו אותנו".

 

דילמת הכביסה המלוכלכת

פרשת האמא המתעללת מבית שמש נחשפה בפורומים של בחדרי חרדים, ובעקבות המהומה והרעש התקשורתי יצא האתר בקמפיין לא שיגרתי ולא מקובל בציבור החרדי: לשלוח באמצעותו דיווחים על מקרי התעללויות, שיועברו לרשויות. מבחינת הרב פוברסקי, מדובר באחד המהלכים היותר מבורכים של בחדרי חרדים, שעניינו שיתוף פעולה עם הרשויות.

"הנושא של לפתוח את הדברים כלפי חוץ ולשתף בהם את הממסד, היה בעבר דבר פסול", אומר הרב פוברסקי. "השיטה הזאת של לסגור את הכול בתוך הציבור החרדי לא הוכיחה את עצמה. כי לא יעזור כלום, אין שיניים לגופים פנים חרדיים, הם לא יכולים לשים מישהו בבית סוהר. במקרה הגרוע ביותר אפשר, לנדות אבל זה לא קורה. הלוואי והמדינה היתה מושתתת על הלכה ולרבנים היו שיניים, אבל המציאות הזאת לא קיימת וצריך לדעת מה הרצוי ומה המצוי. ואני חושב שיש שינוי מהותי ביחס של הרשויות. לא מזמן ראיינתי את מנכ"ל משרד הרווחה והוא הראה דוגמאות של הרגישות לפרטי הפרטים של חסידויות כאלה ואחרות, ואין לי ספק שאנחנו שותפים לשינוי הזה כי הדברים צפים כלפי מעלה".

הרב פוברסקי סובר שאם הרשויות יעיינו באשכולות של הפורומים הם יוכלו להבין את הציבור החרדי הרבה יותר משנים של לימוד בחוג לסוציולוגיה באקדמיה. "מי שרוצה לדעת מה קורה בציבור החרדי, נכנס לאשכול שמדבר על אמא שהכתה את בניה והוא רואה מה מפריע לציבור החרדי פה, מדוע כועסים בציבור החרדי על הטיפול של המשטרה ושל התקשורת. ואם יש מישהו במשטרת ישראל שיושב על האשכול הזה ולומד אותו, הוא יכול להבין מה כואב באמת לחרדים ולדעת איך אפשר לפתור בעיות".

יבואו הקטגורים ויאמרו שגרמתם לחילול ה' עם החשיפה.

"זה הצד הפחות נעים של העניין. אבל אם אתה מסתכל לטווח ארוך ועל סוף הפרשיה ובוחן מה המחיר שלה ומה הרווח מהחשיפה של הפרשה, לי אין שאלה בעניין הזה. וגם הציבור החילוני שקורא על הפרשה הזאת, מבין שגם הציבור החרדי בנוי מבני אדם ואצל בני אדם יש חצר אחורית ויש דברים שהם פחות נעימים. לדעתי, החצר האחורית שלנו היא יותר קטנה מהחצר של הציבור החילוני. אצלנו לא תמצא בכל בית שני ושלישי מישהו שהתעסק עם סמים או השתכר בפאב או משהו כזה. אנחנו ברוך ה' מבורכים מבחינה ערכית בדברים האלה. ואדרבה, אם נחשפת פרשיה שנחסמה והוסתרה במרתפי הציבור החרדי, אז חילול ה' הוא גדול מאוד. אם הפרשה יוצאת החוצה ומטפלים בה כמו שצריך, אני חושב שבסופו של תהליך זה הדבר הנכון".

 

"החרדים רוצים להתגייס"

למרות שנותיו הרבות בצבא והחיבור שלו לישראליות הרב פוברסקי מגדיר את עצמו כחרדי גמור. הוא לא אומר הלל ביום העצמאות ובהחלט לא מגדיר את עצמו כציוני דתי. אבל הוא מחובר בעבותות אהבה לצבא ההגנה לישראל. "החברים הטובים שלי - טובים בלב ונפש נמצאים בציבור החילוני", מחייך הרב פוברסקי, "אנשים אתאיסטים, אולי קצת פחות בעקבות החברות. עד היום אני עושה מילואים רק בזכות החברות הזאת. אהבתי את הצבא ואת התרבות הצבאית והערכים, מה שלא מצאתי לפעמים כשהסתובבתי במוסדות ממשלה למשל".

אילו ערכים אהבת בצבא?

"הגינות, סדר, משמעת, יחס לדתיים. כשהייתי בא למפקד אתאיסט שלא מחובר לכלום הייתי זוכה לשיתוף פעולה הפורה ביותר. אני מדבר בגעגוע לימים האלה. נוצר בעם קיטוב שאני לא יודע מהו ומיהו ולמה הוא. אני לא חוויתי אותו אף פעם. כשעזבתי את הצבא ועסקתי בתחומים שבהם היה לי מגע עם מוסדות ממשלתיים, דווקא שם גיליתי את הקיטוב. בצבא פגשתי ערכים גבוהים מאוד בנושא של חיי אדם בנושא של זכויות הפרט התפעלתי מאוד מהרגישות, גם בנושא של דת ומסורת. יכולתי לעמוד מול מפקדים וחיילים ולומר את כל מה שאני רוצה בלי שום צנזורה בפתיחות מלאה".

אבל לא הכול מושלם. לרב פוברסקי יש ביקורת קשה על הצבא. לטענתו, יש דחיקה של חרדים שמשרתים היום בצה"ל ובעיקר ברבנות הראשית. ובכלל מדברים הרבה על ההשתמטות החרדית אבל צה"ל, אומר הרב פוברסקי, לא כל כך יהיה מאושר אם פתאום בדרגים הגבוהים של הצבא יצוצו חרדים. "לא באמת רוצים חרדים בצבא. הציגו אותנו, וחלק מכך זו גם הסיבה שפרשתי, כעלוקות. אמרו 'הם לא מאמינים בצבא. הם באים רק לעשות פרנסה בצבא'".

"אני לא מבין, הרי בא רב צבאי, הנכד של הרב פוברסקי, ראש ישיבת פונוביז', וכל הזמן שהוא מסתובב בשכונת בית ישראל עם מדים הוא נכס. במקום זה אומרים לו: 'אתה באת להתפרנס בצבא'. אז עכשיו הוא לא מתפרנס בצבא, הוא יצא לפנסיה. מה הרווחתם? כלום. אז באמת רוצים אותנו בצבא?", תוהה הרב פוברסקי.

אבל זו קצת היתממות. החרדים לא באמת רוצים לשרת בצבא

"הציבור החרדי כן רוצה להתגייס לצבא, זה אני אומר לך בשקט. בציבור שלך, אם אתה תשרת בדובדבן אתה תזכה לשידוך הטוב ביותר. אם בצנחנים - גם טוב, כנ"ל בגולני. אם תהיה אפסנאי, לא בטוח, אבל אם תקבל פטור אז יש לך בעיה. אצלנו המדרג הפוך, זה נתון. עכשיו צריך להתמודד איתו ולהתייחס אליו כמו שצריך. הבעיה שלא רוצים להתמודד עם זה ולהתייחס לזה".

 

חרדי ישראלי?

ביום העצמאות שידר ערוץ הווידאו של האתר כתבה על חרדים שחוגגים את יום העצמאות בירושלים. באחת הכתבות הובאה דעתו של הרב זילברמן מהרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים שקורא לחגוג ולשמוח את יום שחרורה של מדינת ישראל. למרות שזו תופעה - חרדים שחוגגים את יום העצמאות ברחובה של עיר - שלדעת הרב פוברסקי לא משקפת את הציבור החרדי, אלא מדובר ב"אנשי בן יהודה (המדרחוב בירושלים)" - תלמידי ישיבה שלא מוצאים את עצמם בישיבות ולכן הולכים למקומות כמו המדרחוב בירושלים ביום העצמאות כדי "להתפרק", אין לו בעיה להראות חרדים שחוגגים ביום העצמאות.

אתה לא חושב שאתם למעשה מנפצים את חומות הבדלנות של החברה החרדית וגורמים לכך שיותר ויותר חרדים רואים את עצמם כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית?

"אני לא הייתי קורא לזה כך. אנחנו לא עושים לגיטימציה לשום דבר. אנחנו מתייחסים לעובדות, לחיים, ואנחנו משקפים אותם כלפי חוץ או מעלים אותן לדיון. אנחנו לא מנסים ליצור משהו בציבור. כמובן, אם יש משהו רוחני וחשוב שיש להפיץ בציבור, אהיה הראשון להפיץ אותו. אבל כידיעה, כאייטם, מה שאנחנו מנסים לעשות זה להביא את העובדות בשטח לציבור שיראה אותם. מה ש'המודיע' או 'יתד נאמן' לא יוכלו לעשות בחיים. לצאת לבן יהודה ולראות חרדי שמשתתף במשהו ולשאול 'מה אתה עושה כאן? ספר'. אנחנו כן עושים את זה כי אנחנו משקפים את העובדות במציאות. אם יש ציבור חרדי שהולך בהמוניו או לא בהמוניו, כל אחד לפי איך שהוא רואה, ויראה שם עשרות, מאות או אלפים, הוא יראה שיש שם תופעה. ולטעמי צריך להתמודד עם התופעה. עצם העובדה שיש אנשים שהסכימו לדבר מול המצלמה ולא התביישו, גם בזה יש אמירה שקורה פה משהו. אני חושב שיותר מזה, בפן הרוחני לומר 'הם לא קיימים', זו עצימת עיניים. אדרבה, שיראו את הווידאו, ישמעו את האנשים וידברו על זה. אנחנו פותחים את העיניים ודנים על זה".

זאת הסיבה שפרסמתם את הכתבה שעוסקת בחרדים שלומדים את הרב קוק בסתר?

"נכון, שאר כלי התקשורת לא היו מפרסמים כתבה כזאת כיוון שהם לא רואים לגיטימציה לתופעה הזאת והם לא רואים בה זכות קיום. לשיטתם מדובר בתופעה שלילית שראוי לא להזכיר ולדבר עליה, כי היא עלולה לתת פתחון לאנשים 'ליפול'. אצלנו תופעות כאלו כן נכנסות וראוי שהם יעלו לדיון. כי הציבור הוא ציבור בוגר ולא ציבור של טיפשים".

למה לראיין את יוסי שריד גדול, אויבי החרדים?

"יוסי שריד הוא אדם שדעתו היא שונה ומשונה. זה אדם שמובילה אותו דעה ולא משהו אחר, ואלו הם בדיוק האנשים שצריך לדבר איתם ולהתווכח איתם".

את טומי לפיד ז"ל היית מראיין?

"את לפיד לא הייתי מראיין, כי אין לי מה לדבר איתו. האיש שנא אותי כי זה השתלם לו פוליטית וזה במהות שלו, בדם שלו - הוא שונא. אין לי שום סיבה להתווכח איתו. אני הולך לדבר ולדון עם אדם שחלוק עלי ולכן ראיינתי את יוסי שריד, ואני אשמח לדבר עם אנשים הדומים לו".

 לסיום, אתה יכול לאמוד את ההשפעה שיש לבחדרי חרדים על הציבור החרדי?

"בהחלט. אם פעם דברים היו יותר מכווני מטרה והחשיבה והשיח הציבורי היה יותר מובנה ומכוון, היום הוא לא כזה. היום יש יותר פתיחות מאשר היתה פעם, ולטעמי הפתיחות הזאת היא מאוד חיובית. אם כי לכל דבר טוב יש גם דברים שליליים וצריך לדעת לברור את הטוב. פתיחות ברמת העיקרון זה דבר טוב שבונה את האדם. כל היהדות מושתתת על פתיחות, כמו שכתוב 'ובחרת בחיים'. האדם הוא הבוחר ולא מוכתבים לו מהלכים מלמעלה. אין לי ספק שלחדרי חרדים יש חלק חשוב מאוד באותה פתיחות שנוצרה בחלקים גדולים בחברה החרדית."