בשבע 359:שאלת השבוע

האם מי שמתפקד למפלגה ומשתתף בבחירת רשימתה מחויב מוסרית להצביע עבורה?

אנשים שהמערכת בחרה , כ"א באלול תשס"ט

 

 

 

 

 

 המחויבות לא מתקיימת/פרופ' אברהם דיסקין, האוניברסיטה העברית, המכון לאסטרטגיה ציונית

ראשית, כדאי לציין כי השאלה כמו שנוסחה אינה מעידה אלא על הניגוד המתמיד בין כל פרט לבין כל קבוצה שבה הוא חבר. מחד גיסא, הפרט אינו חייב להיכנע לעריצות הקבוצה או לעריצות הרוב בקבוצה. מאידך גיסא, מובן מאליו שבתנאים רגילים חברות בכל קבוצה מחייבת נאמנות לה.

ואולם בעניין הפריימריז השאלה מזמינה תשובה שלילית, לנוכח הידוע לנו מאז הונהגו בפעם הראשונה בחירות מקדימות במפלגת ד"ש של ערב בחירות 'המהפך', ועד לסדרת התופעות המכוערות להן היינו עדים ערב הבחירות לכנסת ה-18. על מקרים של הצטרפות מאורגנת למפלגות כדי לקבוע את הרשימה בלי להישאר מחויב כלפיה מספר לנו, בין היתר, מי שזכה במקום השני ברשימה זו, אמנון רובינשטיין, בספרו הביקורתי 'ניסיון פוליטי מסוים'.

בפריימריז לראשות קדימה בספטמבר 2008 החטיאו כל הסקרים - הן אלה שקדמו ליום הבחירות והן אלה שנערכו במהלכו. ציפי לבני גברה רק בעור שיניה על שאול מופז. יש רגליים לסברה כי רבים מהנסקרים, שהיו רשומים כחברי קדימה, לא ידעו כיצד יצביעו - וייתכן שלא ידעו על עצם חברותם במפלגה - עד שהובלו לקלפי. הנסיבות מצביעות על כך שתופעה זו לא אפיינה בהכרח רק את אחד המחנות.

אם תופעות בלתי ראויות מאפיינות מפלגות המתהדרות בניקיון כפיים, מה יגידו אזובי הקיר?

התמודדות אישית על כהונה פוליטית יש בה לכאורה חגיגה דמוקרטית, העוקפת מחויבות ל'בוסים' ולוועדות מינויים. ואולם התמודדות בפריימריז מצריכה ממון רב, ותורמת לפירוק הלכידות של המפלגות. כמעט שאין מנוס משיבוש ההליכים 'המאקרו-פוליטיים', ונוצרות מחויבויות בלתי ראויות. עד כה לא עלו יפה הניסיונות להתגבר על בעיות כאלה באמצעים דוגמת חיוב בחברות ממושכת במפלגות, או מחויבות לתשלום דמי חברות קבועים.

 

 

 נאמנות לרעיון ולא למסגרת/גאולה כהן, חברת כנסת לשעבר, מנהלת בית מורשת אצ"ג

בהחלט שהוא לא מחויב מוסרית להצביע, ובדידי הווא עובדא. אני התפקדתי לליכוד עת מנחם בגין עמד בראשו, והצבעתי לליכוד ואף נבחרתי לכנסת. וכשעקר בגין את יישובי ימית ונסוג מסיני וכו', ואני ראיתי בזה מעשה שסותר את המצע שבשמו עלה הליכוד לשלטון, פרשתי והקמתי מפלגה חדשה עם יובל נאמן ועוד חברים. וכשמישהו טען כנגדנו שאנחנו חייבים להחזיר את המנדט כי פרשנו מהליכוד, עניתי לו שמי שסטה מקו הבחירות הוא הליכוד, והוא חייב להחזיר את המנדט.

אני מבינה את ההרגשה של המחויבות למפלגה שאליה מתפקדים ובוחרים את ראשיה, אבל אין בכך מחויבות מוסרית אם יש סטייה עקרונית ממצע המפלגה. אין היום אף מפלגה שמחייבת את מצביעיה ואת נבחריה להיות מחויבים לה כל הזמן, ואין זה במקרה. לא מזמן עבר 'חוק מופז', שנותן חירות גדולה יותר לעבור מסיעה לסיעה.

אני מבינה את מי שנשאר היום בליכוד, כי כעת המצב שונה ממה שהיה בימי בגין. כעת יש קואליציה שבה חברים ש"ס והעבודה, מפלגות אלה אינן מחויבות למצע הליכוד, ויש כל מיני תנאים ומוגבלויות לשמירה על הקואליציה. ואף על פי כן, אני כואבת שהיום הליכוד עצמו יוצא נגד המצע שלו. הרי כל אחד מבין שמדינה פלשתינית אינה עומדת בקו אחד עם מצע הליכוד ויש בכך סטייה עקרונית, ולכן בליכוד יש היום מאבק פנימי.

 

 

 טובת הכלל לפני טובת המפלגה/ הרב מרדכי רבינוביץ', מרבני יש"ע

אסור לאדם ישר להעמיד פנים כאילו הוא תומך בדבר אחד בעוד שבאמת הוא תומך בדבר אחר, שהרי יש בזה משום גניבת דעת. במקרה שאדם מזדהה עם מצע של מפלגה מסוימת, זכותו להצטרף כחבר לאותה מפלגה. התפקדות למפלגה משמעה שהחבר מזדהה עם המצע של המפלגה, ומוכן לפעול למימושו. לכן מן הסתם הוא גם יצביע עבורה בבחירות כלליות. 

בכל העולם הדמוקרטי הגדול, חברות במפלגה והצבעה בבחירות הכלליות הם שני תחומים נפרדים. בארה"ב למשל, מקובל מאוד שחבר במפלגה הדמוקרטית יצביע למפלגה הרפובליקנית, ולהיפך. כמו שניתן לראות בחיוב את ה'מדינה' ולהתנגד ל'ממשלה', כמו כן ניתן לראות בחיוב את המפלגה (על בסיס המצע שלה) ולהתנגד לאנשים בתוך אותה מפלגה שפועלים נגד מצע זה. 

ההצבעה בבחירות הכלליות צריכה להיות עבור המפלגה שמייצגת ו/או מקדמת בצורה הכי טובה את העמדות של הבוחר. חבר מפלגה שואף להכניס לרשימה את האנשים שייצגו בצורה הכי טובה את עמדות המפלגה. בדרך כלל, אם אדם מזדהה עם מצע של מפלגה מסוימת, חברי אותה מפלגה הם שייצגו אותו בצורה הכי טובה. ולכן לרוב, חבר במפלגה גם תומך בה בבחירות הכלליות. אולם, אם נבחרי תנועה אינם ישרים ומועלים באמון בוחריהם - היעלה על הדעת להעדיף את טובת ה'חבר' על פני טובת הכלל?

לכן, לדעתי, המוסר מחייב את האדם להיות נאמן לאמונותיו. להתחבר למפלגה שדוגלת באמונות אלה, כדי להבטיח שהמפלגה תישאר אף היא נאמנה לאמונותיה המוצהרות, אין לך דבר מוסרי יותר מזה.