בשבע 359:משמר הגבול

האלבום הראשון שהולחן והוקלט בחוות מעון לא מאכזב עם טקסטים שהם שירה אמונית צרופה וגיטרות חוגגות

אמציה האיתן , כ"א באלול תשס"ט

 

 'מעבר לגבולות', בנימין לנדאו

האסוציאציה הראשונה שעלתה בראשי כששמעתי את הדיסק היתה – 'כוורת'. הצעירים ודאי כבר מחברים את זה לדבש ולראש השנה, אבל זו ממש לא הכוונה, אלא ללהקת כוורת. זוכרים? הם החלו להופיע קצת אחרי מלחמת יום כיפור, והפכו ללהיט ענק. מאז עברו פירוקים ואיחודים ושוב פירוקים, ונכנסו לפנתיאון של המוסיקה הישראלית. איך זה קשור? אני לא יודע ממש להסביר, אבל המוסיקה של בנימין לנדאו משום מה חיברה אותי ללהקה ההיא. אולי אלו הגיטרות שהזכירו לי את סנדרסון וקלפטר, או אולי הקול המעט צרוד של לנדאו, שחיבר אותו היישר לגידי גוב. בכל אופן, מבחינתי זה זיכרון נעים שאפשר רק לברך עליו.

לנדאו מתגורר עם משפחתו הצעירה בחוות מעון, ושם הוא גם יצר את המוסיקה של האלבום 'מעבר לגבולות'. לפי עדותו, הוא מנגן בגיטרות כבר שנים רבות, ומדי פעם מנסה להקליט ומתייאש. בפעם הזו תפילתו עשתה את שלה והוא הצליח להפיק דיסק שלם, עם עשרה שירים, שבכולם ניתן לשמוע את אותה זעקה: השאיפה להתקרב לקב"ה, או כפי שהוא כותב בגב הדיסק: "לכל המתגעגעים והכוספים להשתחרר מהכבלים הסוגרים על הלב".

 זהו דיסק היסטורי – הראשון שעובד והוקלט בחוות מעון. לנדאו בנה לעצמו אולפן הקלטות, וכך הוציא לאור שירים שנכתבו, הולחנו, עובדו והוקלטו במקום הפסטורלי הזה, דבר שבהחלט מורגש ברוח השירים והמילים.

התרשמתי במיוחד מהמילים המקוריות שלו, המעידות על נפש גבוהה וכישרון כתיבה ייחודי. קחו למשל את השיר 'רסיסי לילה', המבוסס על מדרש שמתאר את הקב"ה המלווה את בניו גם בזמן הגלות. איני יכול להתאפק מלצטט כמה שורות נפלאות מתוך השיר: "כשעזבת את ביתי נטשתיו גם אני, כיסיתי פני וגנזתי אורי, בכדי שאהיה איתך ואיש לא יוכל לראותי. ובלילה, כששכבת בוכייה בשדות, הסתרתיך בצל כנפי מפני הרוחות, וכשלבסוף נרדמת בשלולית דמעותיך, נשאתיך על כפי וארחץ את פניך, ואת הקוצים שליתי מתוך שערך...".

משחקי מילים ומשמעות מובילים גם אל השיר 'עדרים', המדבר על האמת הנעדרת והשה האובד, שקורא לרועה, וגם שיר זה מבוסס על תנא דבי אליהו.

הגיטרות באלבום הזה עושות עבודה נהדרת, ולא תאמינו, הפעם לא מדובר בסינגולדה. יחד עם לנדאו עצמו מנגנים אייל אהרון ומשה לוי. היום זה מאוד מקובל לרשום בחוברת שמות של כלים שרוב הציבור לא מכיר. מי שמע על המונד, טמבורין, חליל בנסורי או צ'רנגו? אבל מה זה חשוב. העיקר שהם נשמעים היטב יחד.

קולו של לנדאו אינו מספיק מובלט ביחס לכלים המנגנים, ומי שמכיר אותו ודאי יחבר זאת לצניעות שלו, שלטעמי, במקרה זה העיבה במקצת על התוצאה.

לסיכום, 'מעבר לגבולות' הוא אלבום עם המון עומק וכישרון ויצירה חלוצית של ארץ ישראל הנגאלת.

seret@etrog.tv