בשבע 359:אבי ואמי עזבוני

עודד מזרחי , כ"א באלול תשס"ט

 

 טובה זועזעה מהסיפור. היא קיבלה את כל הנתונים והיתה לה אפשרות ליצור קשר עם הוריה האמיתיים. אבל היא חשה כלפיהם כעס בגלל שנטשו אותה, והחליטה לא ליצור איתם קשר לעולם

 

חתונתם של מייקל וסינדי נערכה בניו-יורק ברוב פאר והדר. האורחות באולם הנשים שימחו את הכלה. נשים רבות שמו לב למישהי לא מוכרת שרקדה בשמחה, אשר דמתה מאוד לסינדי וגם לאמה ג'ודית. כאשר שאלו את ג'ודית מיהי האורחת, ענתה להם בחיוך נבוך שהיא חברה של סינדי ואינה קרובת משפחה.

אחת הנשים סרבה להאמין שבין האורחת החדשה לבין האם והכלה אין שום קשר משפחתי. היא חיכתה לסיום החתונה, וכאשר כמעט כולם התפזרו פנתה אל האורחת: "תסלחי לי, אבל אני לא מאמינה שאין בינך לבין הכלה שום קשר משפחתי. אתן דומות כמו שתי טיפות מים!"

האורחת ניסתה לגמגם משהו, אבל האישה לחצה מאוד שתספר לה את האמת והבטיחה שלא תסגיר את סודה. לבסוף היא נכנעה וסיפרה את סיפורה.

לפני למעלה מעשרים שנה נולדה בת שנייה לליאונרד ולג'ודית, זוג יהודים אמריקנים, לאחר בתם הראשונה סינדי. הרופאים בבית החולים אבחנו אצל התינוקת בעיה התפתחותית קשה. הם הודיעו להורים כי עליהם להתכונן לכך שבתם תהיה ילדה חריגה.

ליאונרד וג'ודית קיבלו את הבשורה באופן קשה ביותר. הם לא היו מסוגלים לסבול את העובדה שתהיה להם ילדה חריגה. לאחר ששוחחו ביניהם החליטו שאסור להם לפגוע בבתם הגדולה ובחייהם התקינים שהתנהלו עד כה על מי מנוחות, ולכן ימסרו את בתם כבר בבית החולים למוסד מתאים שיטפל בה. ההורים נטשו את בתם הפעוטה וחזרו לביתם בלעדיה.

חלפו השנים ובני הזוג הביאו לעולם עוד שלושה ילדים. במהלך השנים החליטו לחזור בתשובה. הבת הגדולה סינדי מצאה שידוך ועמדה להינשא.

שבוע לפני החתונה צלצל אצלה הטלפון.

"שלום, אפשר לדבר עם סינדי?" נשמע קול לא מוכר.

"מדברת".

"רציתי לברך אותך על חתונתך".

"תודה רבה. אבל מי מדברת?"

"אחותך הקטנה, טובה".

"איזו אחות?!", הזדעקה סינדי.

"האחות שההורים שלנו השאירו בבית החולים!"

"אני לא יודעת על כך כלום. על מה את מדברת?! מי את באמת?"

כאן החלה טובה לגולל את סיפורה המדהים. היא סיפרה כיצד דווח להוריהן שהיא תהיה חריגה והם החליטו לשים אותה במוסד. עד מהרה הוברר שהליקוי קטן משחשבו הרופאים, ועל כל פנים אינו ניכר כלל, והוחלט למסור אותה לאימוץ. בני זוג חשוכי ילדים, יהודים שומרי תורה ומצוות, אימצו אותה וגידלו אותה בדרך התורה והעניקו לה אהבה רבה. כאשר הגיעה לגיל 18 סיפרו לה הוריה המאמצים את סיפור נטישתה ואימוצה, וכיצד הסתבר לבסוף שאין לה שום בעיה התפתחותית - ממש כלום! טובה סיפרה שהיא זועזעה מהסיפור. היא קיבלה את כל הנתונים והיתה לה אפשרות ליצור קשר עם הוריה האמיתיים. אבל היא חשה כלפיהם כעס בגלל שנטשו אותה, והחליטה לא ליצור איתם קשר לעולם. בינתיים הקימה משפחה ויש לה כבר שני ילדים.

טובה המשיכה את סיפורה:

"יום אחד גלשתי באיזה פייסבוק ונדהמתי לראות שם אותך. נכתב שם שאת עומדת להתחתן בקרוב. את שומעת, אחותי? הרגשתי אליך קשר חזק, וגם אין לי כמובן שום כעס עליך. לכן החלטתי להתקשר ולברך אותך".

האחות הבכורה מאוד התרגשה, וממש התחננה שאחותה תבוא לחתונתה.

"אבל איך נוכל לעשות זאת?!", הקשתה טובה. "ההורים שלנו יתעלפו אם לא נודיע להם לפני כן. ואיך יתייחסו האורחים לסיפור המטורף הזה?!"

סינדי שכנעה אותה להיפגש עוד לפני החתונה עם הוריה ואחיה, ושהם יסתירו את האמת מכולם ויאמרו שהיא חברה של הכלה. ואכן, טובה נפגשה שבוע לפני החתונה עם בני משפחתה האמיתיים. דמעות נשפכו שם כמים. ההורים בכו והתנצלו על מה שעוללו לה, ועם כל הצער ותחושת החרטה היו מאושרים לראות שבתם בריאה ושלמה, והיא נשואה ואם לילדים וגם שומרת תורה ומצוות.

טובה סיימה לספר את סיפורה לאישה: "כמו שאת רואה, הגעתי לחתונה של אחותי. ואת יודעת משהו - אני לא מצטערת על כל מה שקרה. התקיים בי הפסוק "אבי ואמי עזבוני וה' יאספני". בגלל שהוריי הביולוגיים נטשו אותי, זכיתי לחיות אצל הורים מאמצים נפלאים והענקתי להם הרבה אושר. זכיתי לגדול כאישה דתייה מלידה והקמתי בית יהודי. פשוט גיליתי במפתיע את האמת שכל אחד צריך לדעת מתחילת דרכו בחיים: שיש לו רק את ה'..."

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם  odedmiz@actcom.co.il