בשבע 360: מיקרוסקופ

ע.גרסיאל ח.לוז , כ"ח באלול תשס"ט

 

השמיים נפלו, הרייטינג עלה / עדי גרסיאל

"רונה ראתה מחוץ לבית את העיתונאים, והבינה", דיווח אתר אנרג'י ביום שני. זוהי, אם תרצו, תמונת המצב של העיתונות הישראלית בדמדומי שנת תשס"ט. לא בעבודת תחקיר מסובכת עסקינן, גם לא בניסיון להשיג זווית חדשה ומיוחדת על הטרגדיה הנוראה שפקדה את משפחת רמון. זו היתה עיתונות צהובה במיטבה, פורנוגרפיה של השכול. שלושה מתוך ארבעת העיתונים הגדולים פרסמו את תמונתה של גברת רמון בעת קבלת הבשורה המרה (וצל"ש מגיע ל'ישראל היום' שנמנע). מעבר לחוסר הכבוד המינימלי לאדם בשעותיו הקשות ביותר, מטריד שיתוף הפעולה בין העיתון לשלטון, שבאמצעותו נודעו לתקשורת פרטי האסון וזהות ההרוג, שלכאורה היתה אמור להישאר חסויה. בכל זאת מדובר בטייסים - אנשים ששמותיהם ופניהם לא נחשפים.

כמה ימים קודם לכן אפשר היה לקבל דוגמה לא פחות כואבת להתנהלות התקשורתית. סלימאן א-שאפי, כתב ערוץ 2 שהושעה בינתיים, כתב בחשאי ספר על גלעד שליט, מתחת לאפם של מנהליו. קטעים מהספר, שמכיל תיאורים קשים לעיכול על סבלו של החייל החטוף, פורסמו בעיתון ידיעות אחרונות, שהוצאת הספרים שלו מוציאה את הספר. כך גזר א-שאפי קופון נאה על חשבונה של משפחה שנמצאת במצוקה נוראה, שירת את מכונת הרייטינג של העיתון של המדינה, ובדרך אגב גרם להגברת הלחץ על ממשלת ישראל. ועוד לא דיברנו על שאלת מקורות המידע: האם קשריו של הכתב בצמרת החמאס הדוקים אפילו יותר משחשבנו?

אבל מה שאולי יותר גרוע מתאוות הרייטינג, האופורטוניזם, קשרי ההון-שלטון-עיתון, השטחיות והקומבינות, היא ההתחסדות. הכותרות סוחטות הדמעות בנוסך 'השמיים נפלו' ו'דו"ח מהשבי', שנכתבו בידי אנשים שמתרגשים בעיקר מטבלאות הרייטינג, אך לא מחמיצים שום הזדמנות לעשות סיבוב על הרגשות שלנו. 

ראש השנה הקרב הוא הזדמנות טובה לחשבון נפש ולניסיון לתקן. זה לא צריך להיות כל כך קשה, נראה שמכאן אפשר רק לעלות.

 

ולחדשות הטובות / ישראל מידד

אחד ממכוני המחקר של התקשורת בארה"ב, מרכז 'פיו' (PEW), הכריז השבוע שמידת האמינות של אמצעי התקשורת ההמוניים, כולל האינטרנט, יורדת בצורה דרסטית. מידת הספקנות – כלומר כמות הנשאלים שסבורה שהכתבות הן לא-מדויקות בעליל, מגיעה היום שם לשני שלישים. רמה כזו של בלתי-מרוצים מהחדשות היא הגבוהה מאז 1985. נתון נוסף: רק 24 אחוז חושבים שהתקשורת איננה מוטה פוליטיות, תרבותיות או חברתיות.

בהשוואה, אותו משאל מצא שבשנה שעברה אחוז הספקנים היה 53.  על פי ביל קלר, עורך הניו-יורק טיימס, האשמה נופלת במקרים רבים על חוסר ההכנסות מפרסומות (התקשורת האמריקנית כולה הפסידה חמישה וחצי מיליארד דולר השנה), שבעטיו אין מספיק כוח-אדם לבדוק את העובדות. קלר, אשר עומד בראש העיתון המוערך ביותר, גם שונא בלוגרים וקובע כי אין לסמוך עליהם. הם מרעילים את תעשיית דיווח החדשות, הוא טען בראיון לסוכנות איי.פי. ואילו גב' קטלין קארול, העורכת של איי.פי., דווקא חושבת שהתרומה של הבלוגרים היא שיפור אמיתות החדשות. לדבריה, "אנו באמצע התפתחות חדשה של שינוי ביחס בין אמצעי התקשורת והצרכנים שלה".

·        אמנם אין קטגוריית בחירה של "איש השנה בתקשורת מחוץ לגבולות מדינת ישראל", ובכל זאת אציין את גלן בק, מנחה תוכנית אישית בשידורי חברת פוקס. בק הצליח לגרום להתפטרות אחד מחביבי שלטון אובמה, ואן ג'ונס, שהיה האחראי על נושא הסביבה הירוקה. בק מצטיין באופן כללי במתקפה החזיתית שלו נגד הנשיא אובמה ותוכניותיו, ומוכיח ששליטתו של אובמה בתקשורת מתרופפת.

 ובעולם הבלוגרים, כל הכבוד לעומרי סרן אשר בעבודת תחקיר אינטרנטי הביא לסילוקו של איש אגודת זכויות האדם HRW, היועץ לנושאים צבאיים, מארק גרלאסקו, אשר התגלה כאספן כלי נשק נאציים אובססיבי. הצלחה שמצדיקה את דבריה של גב' קארול.

 

אדון הסליחות / חני לוז

סלח לנו על עדר מוצצי הדם, הרצים לבית שיש בו מת רק כדי להיות הראשונים לתפוס את רגעי הבעתה. סלח לצלמים, לכתבים, לעורכים ששלחו אותם ולקהל צרכני התקשורת המניעים את גלגלי התעשייה.

סלח לנו שרק במדור הגטו 'יהדות' מפרסמים איך נערים בישיבת מעלה-חבר גנזו צילומים בלעדיים של ההתרסקות כשהבינו שמדובר במוות טראגי, ולא נכנעו לתאוות בצע ורייטינג. סלח גם למי שידליף את התמונות הגנוזות שהועברו בתמימותם הצחה של בעליהם לגורמים בצה"ל.

סלח לנו על עדת המלשינים המשולבת שקמה בלב עמך, המדווחת כל יום בטלוויזיה, בעיתונים וברדיו הצה"לי והממלכתי על בניך העוסקים בבניין הארץ.

סלח לנו על קהל המסיתים והמדיחים, המעלילה על מיטב בניך השכם והערב, כאילו לא עברנו את פרעה, את מסעי הצלב, את עלילות דמשק ואת "היהודי הנצחי" של היטלר. סלח נא להם, כי הם לא מבינים שחרב האויב לא מבדילה בין תל אביב ליצהר.

סלח לנו שעדיין לא הסרנו את הבמות המשחיתות, וגם השליט במדינתנו סוגד להן ומתנהל על פיהן.

סלח לנו שלא נותר לנו זמן שידור בתחילת השבוע להתייחס לאופנוען צעיר שנהרג על ידי מתפרע ערבי בכביש 60 בבוקר שלאחר האזכרה לאביו, ולאם לעשרה ילדים שנפטרה בסוף הריונה יחד עם תינוקה.

סלח לנו שבמקום לחבק כל ניצוץ יהודי, תמיד יימצא  דתי 'מתקדם' יותר שידבר סרה נגדו, כי דתי נגד תופעה דתית תמיד שווה פרסום.

סלח לנו שהתעלמנו מהכוח האמיתי של קובעי סדר היום, שגרמו לאלפים מטובי בניך לצאת לגלות בארצם, ועל כך שאנחנו עדיין מתעלמים מאותו מסע המתנהל כל יום ביתר שאת ועוז, ומאיים יותר מתמיד להחריב עוד חלקים נרחבים מארצך.

אדון הסליחות, הבט משמיים וראה את עמך המיוחד שאין כמוהו במעשי חסד, בעשייה חיובית ובמסירות נפש. חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו, כי לכל העם המוסת בשגגה.

 

אילן ואסף רמון היו כל מה שניתן לבקש... אילן גם הספיק להגיע לירח"

ההספד של יעל פז-מלמד נסחף בכמה מאות אלפי קילומטרים

(אנרג'י-מעריב)

 

 

"לך בבקשה עם דמיונך הפרוע וקשור לי איזו עלילת קונספירציה איפה הוא היה"

רזי ברקאי לא מוותר על סקופ בפרשת היעלמותו של רה"מ

מה בוער, גל"צ

 

מחר ב'ידיעות אחרונות': מוסף 'זמנים מודרניים' עם ארבעה שערים שונים של הדוגמנית בר רפאלי

הידד לפלורליזם התקשורתי (ידיעות אחרונות)

 

"ביילין הוא תעשיין שלום. הליבה העסקית שלו היא להשיג שלום"

אלדד יניב חושף את המנוע של אחד מאבות הסכמי אוסלו (הארץ)

 

חדשות בחדשות / עדי גרסיאל

מועצת הרשות השנייה החליטה השבוע להכפיל את דקות הפרסום שיילקחו מערוץ 10, כעונש על מערכון בתוכנית הלילה של ליאור שליין. במערכון הוצג אוהד בית"ר כמי שמשתמש בלשון בוטה ומקלל.

 

"הממשלה צריכה לתמוך בעיתונות הכתובה", אמר שר התקשורת משה כחלון בראיון ל'מעריב', "זה לא פשוט או קל. תצטרך להיות חקיקה ספציפית, כי האנשים צריכים לקרוא עיתונים. זה מעשיר את השפה ומרחיב את הידע".

העיתונאי איתי אנגל, זוכה פרס סוקלוב, החליט לוותר על תפקיד עורך חדשות החוץ בחדשות 10. אנגל ישוב לשמש כתב בעונה ה-16 של תכנית התחקירים "עובדה". כך דיווח אתר 'וואלה'