בשבע 360: הכל כולל הכל

ספרו של רונן ברגמן מתאר כיצד עברה החברה הישראלית מהפך איטי ביחסה לשבויים: ממודל 'אנטבה' לעסקת טננבאום
מדינת ישראל תעשה הכל, רונן ברגמן, כנרת זמורה ביתן, 2009


טלי וישנה , כ"ח באלול תשס"ט

 

ד"ר רונן ברגמן הוא עיתונאי ופרשן העוסק בנושאי ביטחון, טרור ומודיעין. תחקיריו פורסמו עד כה בעיתונות הישראלית והעולמית, וכן בספרים שהוציא על הרשות הפלשתינית, על מלחמת יום כיפור, ועל העימות עם אירן. תחקיריו של ברגמן מצטיינים לא רק בתיאור המהלכים התוך-צבאיים, אלא גם בתובנות חדות על יחסי הגומלין שבין החברה לבין ההחלטות הצבאיות.

 

ספרו החדש של ברגמן מתאר את האופן שבו מתמודדים המודיעין, הצבא בכלל, והדרג המדיני, עם סוגיות של שבויים ונעדרים. ברגמן סוקר את השפעתם של השינויים החברתיים שעברו על ישראל, על האופן שבו היא מתמודדת עם נעדרים ושבויים. כמובן, מדובר בתהליך דו-כיווני, הצלחות או מפלות צבאיות השפיעו לא מעט על התהוותה של החברה הישראלית ועל התנהגותה במצבי משבר.

 

הספר של ברגמן עב כרס – מעל ל-600 עמודים העוסקים בכל פרשיות השבי שידעה ישראל. רשימה אחת קצרה אינה יכולה לכסות אלא מקצת הנושאים שהספר עוסק בהם. לפני מספר ימים נהרג בתאונת אימונים סרן אסף רמון, בנו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. אפשר רק לשער מה היה קורה אילו היה נופל הטייס הצעיר בשבי, אבל גם כך ההשוואה מאלפת. מדינת ישראל יצאה מגדרה לנוכח הטרגדיה. רשתות הרדיו עברו למתכונת יום הזיכרון. הנשיא ושר הביטחון הובילו את מעגל האבלים. הצבי ישראל, על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים ממרומים, טבע ביבי פסוק חדש.

 

איני מזלזלת לרגע בטרגדיה הנוראה של משפחת רמון. אבל ההילולה התקשורתית סביב המוות הזכירה לא מעט את תמונות ארונותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, משודרות בטלויזיה שוב ושוב ושוב. במעומעם ניתן להיזכר גם בעסקה קודמת, שבה שילמנו במחבלים חיים תמורת גופותיהם של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוואד. פעם אחר פעם בוחרת התקשורת בגופה תורנית, והופכת אותה לקדושה. קדושה כל כך, עד שכל מחיר הופך להיות מתקבל על הדעת. "מדינת ישראל תעשה הכל", כפי שצועקת הכותרת של רונן ברגמן.

 

מבחינתי, הנושא המרכזי בספר של ברגמן, או לפחות אחד המרכזיים, היה התהליך החברתי שבו מחברה המקדשת את החיים, הפכנו לחברה המקדשת את המתים; מחברה שבה תהליכים מדיניים, בטחוניים ומוסריים נקבעים על ידי ההנהגה, לחברה שבה התקשורת קובעת את סדר היום, וההנהגה נשרכת אחריה. ואם התקשורת בוחרת למקד את הזרקור באמו של חייל חטוף הנשכבת על מפתנו של ראש הממשלה ומסרבת לזוז, ראש הממשלה (רבין במקרה הנדון) יהיה זה שישנה את עקרונותיו, ועסקת ג'יבריל המפורסמת תקרום עור וגידים.

מעבר לתחקירים, מעבר לאוסף הנתונים המפתיעים, מעבר לסוגית רון ארד שהיתה במוקד ההתייחסות לספר עד כה, אי אפשר להתעלם מחשיבותו של הספר המתעד כיצד הפכנו לחברה המחוייבת כל-כך למתיה, עד שהיא משלמת עבורם בחיי אדם.