בשבע 360: שלום ליונים

אמציה האיתן , כ"ח באלול תשס"ט

 

  אמציה האיתן

זה התחיל עם יונה אמיתיות. היו קושרים לה לרגל קלף קטן מגולגל, עליו כתבו את הברכה לשנה החדשה, מעיפים אותה לאוויר הפתוח, ומקווים שאכן תגיע להיכן שהבטיח מפריח היונים המקצועי. האישור על הקבלה הגיע לעיתים רק לאחר חודשים ארוכים. לאחר שנים הועלו היונים על הכתב. הן הפכו לציורים צבעוניים על גבי כרטיסי הברכה. המהדרין אף יכלו למשש את צורת היונה המובלטת, עם קישוטי הזהב והכסף. לצידה כתבו בעט צבעוני ברכות לשנה החדשה, ועל מלאכת ההעברה היה ממונה הדוור. את כרכרת הדואר החליפו המכוניות, אבל ההתרגשות נשארה כשהיתה. המעטפה, המחכה בתיבה, נפתחה בזהירות, כרטיס הברכה נשמר לשנים, ונכנס לארכיון המשפחתי.

הילדים השקיעו שעות בהכנת הכרטיסים המקוריים ביותר. אלה שנפתחים בקיפול מיוחד, הכרטיס עם החלון, המחביא מאחריו ברכה נסתרת, וגם אלה המעוצבים בצורת רימון, שופר או צנצנת דבש. זמן רב הושקע בניסוח המדויק של הברכה. כזה שיהיה מתאים למקבל, שלא יהיה בנאלי מדי, וגם אם אפשר – קצר וקולע.

 ואז הגיע הדיגיטלי. היונים המודפסות עברו דיגיטציה, הפכו לקבצים מתוחכמים, ונשלחו שוב ושוב במין מעגל מסחרר של FW ועוד FW, עד קצה שורת הכתובת.

הודעת SMS סטנדרטית, החליפה את שיחות הנפש הארוכות, ומייל עם מצגת של פרחים מסתובבים ומוסיקת מעליות, תפס את מקומו של הכרטיס עם נקודות הזהב והעט הצבעוני.

קצת קשה לשחזר את אותה התרגשות של פתיחת המעטפות, כאשר לוחצים על כפתור שמאל של העכבר, או פותחים את ההודעה הכתובה בטלפון הנייד. המצגות נשלחות, אחר כבוד, לסל המיחזור, ההודעות נשארות במכשיר עד שמתמלאת התיקייה, והטעם המתוק שליווה את האיחולים המקוריים והעט הרועד, פינה את מקומו לטעם סטנדרטי וחמצמץ.

אדריאן אברביה, סמנכ"לית השיווק בחברת פלפוט, נמצאת בתחום כבר 24 שנים. שמחתי לשמוע ממנה שדווקא אין ירידה בכמות ההזמנות לקראת ראש השנה. השינוי הבולט מבחינתה הוא המעבר לאגרות מיוחדות – כאלה שמצרפות שוקולד או דבש בתוכן, מגנטים מעוצבים למקרר, חמסות מאוירות וגימיקים אחרים. המצב הזה יימשך, כפי הנראה, כל עוד הטכנולוגיה לא מאפשרת לשלוח במייל קוביית שוקולד או מגנט צבעוני. ואולי בכלל הגיע הזמן להחזיר את יוני הדואר, שיביאו בכנפיהן את אותו טעם מסורתי, ואת הברכות לשנה טובה, מכל הלב.