בשבע 360: "בכל המובנים הרוחניים אנחנו בהתקדמות גדולה"

הרב זלמן ברוך מלמד

רב היישוב בית אל וראש הישיבה

חגית רוטנברג , כ"ח באלול תשס"ט

 

ערב ראש השנה, יום הרת עולם, המבט מתרומם מעל לאירועים השוטפים ומבקש לחבר אותם אל היסודות והשורשים. ברוח זו, לקחנו הפעם את הריאיון השבועי והלכנו לעשות לנו רב.

הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב, הוא מוותיקי ובכירי הרבנים תלמידי הרצי"ה קוק אשר מנחים את רבבות ההולכים בדרך האורות של הראי"ה קוק. השפעתם של ישיבת בית אל ומוסדותיה בראשות הרב מלמד מקיפה מעגלים רבים, יוצאת מתחום התורה והחינוך וכוללת גם מפעלים בתחומים של התיישבות, תקשורת (בין השאר גם עיתון זה), קירוב רחוקים ליהדות ועוד. בהתאם לכך, התשובות שנותן הרב מלמד לשאלות הבאות אינן משנה רעיונית תיאורטית שנותרת במגדל השן, אלא גישה עקרונית שמתווה אפיקי פעולה רבים בעשייה יומיומית.

בימי התשובה לקראת ראש השנה נהוג לקבל החלטות על התחזקות לקראת השנה החדשה. באילו תחומים הנוגעים לציבור קוראי 'בשבע' הרב רואה צורך מיוחד בהתחזקות?

"מדובר בציבור איכותי, אוהב תורה וארץ, אידיאליסטי וחלוצי. הדבר החשוב הוא שיידע את תפקידו ומקומו. להתחזק בביטחון עצמי, לא להפריז בביקורת עצמית, ולהמשיך להוביל בדרך היפה והטובה".

המאמץ להביא לאיחוד המחנה הדתי-לאומי לקראת הבחירות לא עלה יפה. האם עדיין יש אפשרות לאחד, ובאיזו דרך ניתן להשיג זאת?

"איחוד המחנה מאוד חשוב. המחנה כולל את כל מי ששולחים את ילדיהם לחינוך דתי-ציוני. היתה תקלה כי לא נבחרה רשימה שייצגה את כל הגוונים. את התקלה הזו ניתן לתקן ולהביא לאיחוד שכולל את כל הקצוות, מכהנא ועד מימד, שיהיה בו ייצוג לכולם. אנחנו עוסקים בזה כל הזמן, אך יש הרבה מהמורות שעוד צריך לעבור".

האם ניתן להבין את האילוצים שמכוונים את מדיניות ראש הממשלה בנושא ההתיישבות וארץ ישראל, או שיש למחות ולפעול בתוקף נגד כוונות ההקפאה?

"צריך לעשות כל מאמץ לבטל את כוונות ההקפאה, כי ההקפאה היא ביטול מצוות ישיבת א"י. ההקפאה היא מתוך נקודת מוצא שאולי פעם תהיה חלוקת הארץ, וחס וחלילה להסכים לזה. ההקפאה היא חלק ממדיניות שאנו מתנגדים לה. יש להפעיל לחצים על רה"מ שיהיו גדולים מהלחצים מבחוץ, להיאבק במגמה הזו בכל הכוחות, וזה מה שיחזק אותו. להבין אותו זה לא חיזוק אלא היסחפות אחרי הלחצים".

האם הדור הצעיר הדתי-לאומי צריך להתגייס למשימת יישוב הנגב והגליל, או שכיום יש יותר דחיפות בפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון?

"ברור שיישוב יהודה ושומרון זו המשימה הכי חשובה, כי כל מקום שנמצא בסכנה של ההחזקה וההתיישבות שלנו שם, זו המשימה הראשונית. אך צריך לקיים את כל השאיפות - גם בנגב ובגליל היישוב היהודי מועט, ויש לחזק שם ולהביא לרוב משמעותי של יהודים בכל חבלי א"י. לכן אנו מעודדים את זה. אלו שאין בכוחם ללכת למשימה הראשונה ילכו למשימה השנייה".

האם ניתן עדיין לראות כיצד תהליך גאולת ישראל בדורנו מתקדם, או שבשנים האחרונות אנחנו בתהליך של נסיגה?

"אני סבור שאנחנו בתהליך מואץ של גאולה כל הזמן. אף פעם לא נעצרים. לעתים הקצב איטי או מהיר יותר, אך תמיד מתקדמים. גם נסיגות שאנו עומדים בהן יהיו מנוף להתקדמות משמעותית. בכל המובנים הרוחניים אנחנו בהתקדמות גדולה מאוד. תהליך התשובה בו בני נוער ממשפחות חילוניות מתעוררים לעסוק בתשובה, זה כבר גל ולא רק תופעה מקרית. כל תהליך החזרה לא"י ולתורת ישראל צובר תאוצה".

האם נכון לקיים בחינוך הדתי מוסדות חינוך שבוחרים את תלמידיהם, או יש ליצור חינוך אחיד שמקבל את כל הילדים מבתים שומרי תורה ומצוות?

"ההפרטה בחינוך טובה לחינוך. מאז הוקמו המוסדות הפרטיים, החינוך הדתי עלה בכמה מדרגות. הציבור הדתי השתנה לטובה מאז קמו 'נועם', ישיבות, אולפנות, ישיבות ההסדר - כולם מוסדות פרטיים. ביחס לחינוך אומרת הגמרא שקנאת סופרים תרבה חכמה, ולכן מותר להקים מוסד חינוכי מתחרה גם במקום בו יש מוסד אחר. יחד עם זה, כמו כל דבר שיש לו מעלות וחסרונות, יש שוליים שמפסידים מזה. אותם תלמידים שבגלל התחרות קשה להם למצוא מקום מתאים, המדינה צריכה לעשות מאמצים שלא ייפגעו. החינוך הפרטי הוכיח את עצמו, זה לא נושא לוויכוח".

האם הציבור הדתי צריך לשאוף להשתלב במערכות הקיימות במדינה כמו כלכלה, תקשורת ומשפט ולהשפיע מתוכן, או להקים מערכות נפרדות על פי ההלכה?

"תלוי באיזה תחומים. תחום הכלכלה אינו צריך מערכות נפרדות - זה לא תחום שמבחינת ההלכה צריך בו סוג אחר של כלכלה. בתחום התקשורת, אין ספק שלהקים מערכות נפרדות זה פתרון נכון. דרך השתלבות בתקשורת הקיימת כמעט בלתי אפשרי לעשות שינויים. אילו הציבור הדתי-לאומי היה נאמן לתקשורת שלו ומציב דרישות לתקשורת העוינת, הדבר היה בונה את הציבור הזה וגם את התקשורת.

לגבי מערכת המשפט, לא ניתן להקים מערכת נפרדת מלבד בתי דין לענייני ממונות, אבל את בתי הדין על פי התורה חשוב מאוד להקים. היום ברוב היישובים שיש בהם ריכוז דתי וחרדי קמים בתי דין, והציבור מזדקק להם יותר ויותר. במערכת המשפט האזרחית יש קושי עצום לעשות שינוי מבפנים. השינוי במערכת המשפט צריך להיעשות דרך הכנסת, כשיהיה לה די כוח לכך".   

האם ניתן להגיע למצב בו כל הרבנים המחזיקים בדרך מרן הרב קוק זצ"ל יציגו עמדה בענייני הכלל, או שהמצב בו כל חוג שומע לרבו הוא המצב הנכון והטבעי?

"בדברים המשותפים חשוב שתהיה אחדות בין הרבנים. יש הרבה דברים משותפים שאין בהם מחלוקת - השאיפה הכללית לגבי דמותה של המדינה, א"י, חינוך. חשוב שהרבנים ישמיעו קול אחד במה שמוסכם. אבל יש תחומים מעשיים פרטיים בהם אין הסכמה, ואי אפשר להתאחד ולקבוע על פי הרוב שיחייב את המיעוט לדעה אחת. עוד לא הוכשר הדור לכך. אבל במה שמשותף יש להתאחד, שהציבור יידע שהוויכוח הוא בתחומים מסוימים אבל על הרוב יש הסכמה".