בשבע 362: לא פשעי מלחמה, פשעי שלום

אלמלא פשעי הגירוש המשתקפים בדו"ח ועדת מצא, לא היינו מוצאים את עצמנו מוקעים כפושעי מלחמה בדו"ח גולדסטון



עמנואל שילה , י"ג בתשרי תש"ע

 

 חטיפת גלעד שליט והעלמתו במשך למעלה משלוש שנים היא תוצאה ישירה של הנסיגה מעזה. במשך ארבעים שנות שלטון ישראל בעזה וביו"ש לא הצליחו המחבלים לחטוף ישראלים בלי שהללו התגלו תוך ימים ספורים לכל היותר

 

1.  עם התקדש חג הסוכות נעבור כולנו לגור בדירת עראי. לאחר שבעה ימים של חוויית מצווה שוברת שיגרה, נחזור שוב להתרווח בבתי הקבע הנוחים שלנו. שלושה ימים לפני החג, ביום שלישי השבוע, פורסם דו"ח הביניים של ועדת מצא, אשר מזכיר לנו את אחינו מגוש קטיף שגורשו מבתיהם וכבר למעלה מארבע שנים סובלים ממגורי קבע בדירות עראי.

דו"ח מצא יצא אל המרחב הציבורי כשברקע עדיין מהדהד דו"ח גולדסטון אודות "פשעי המלחמה" שכביכול ביצעה ישראל בעזה. שני הדו"חות הללו משלימים זה את זה. הפגיעה בתושבי גוש קטיף, המתוארת בדו"ח ועדת מצא, היא החטא. דו"ח גולדסטון הוא העונש. בפעולות המלחמה שלה לפני פחות משנה בעזה, שאותן חקרה ועדת גולדסטון, ישראל לא חטאה בפשעי מלחמה. לעומת זאת, במהלכיה מלפני ארבע שנים המשתקפות בדו"ח הביניים של ועדת מצא, ישראל אכן אשמה בהפרת זכויות אדם בשם השלום, ובקיצור - בפשעי שלום.

 

2.  דו"ח גולדסטון הוא עלילת כזב וצביעות. במבצע 'עופרת יצוקה' יצאה ישראל להילחם באויב אכזר וחסר מעצורים ששם על הכוונת את אזרחיה, ביקש להרוג בהם ללא אבחנה, והפך את חיי האוכלוסייה בתוך טווח הרקטות שלו לבלתי נסבלים. גני ילדים ובתי אבות, שווקים הומי אדם ובתי חולים - הכול מטרה ראויה ולגיטימית בעיניהם של הרוצחים הללו, וגם בעיני רוב האוכלוסייה האזרחית שכזכור העלתה אותם לשלטון בבחירות דמוקרטיות. בעיני הפלשתינים, פשעי מלחמה נגד אוכלוסיה אזרחית הם תרבות מאבק לגיטימית למהדרין, ופושעי מלחמה הם 'שאהידים' קדושים ולוחמי חופש. אבל הדו"ח הצבוע והמתחסד של גולדסטון מציג את הפלשתינים כקרבן של פשעי מלחמה, ומפנה אצבע מאשימה אל צבא שעושה מאמץ שאין דומה לו כדי למנוע פגיעה באוכלוסיה אזרחית.

המסמך השרלטני של גולדסטון הוא איום על חייהם של אזרחי ישראל ועל חיי חיילי צה"ל שנלחמים עבור כולנו. אילו יצאנו למבצע 'עופרת יצוקה' עם הוראות פתיחה באש ברוח דו"ח גולדסטון, כל ההפחדות אודות מאות ההרוגים הצפויים אם יעז צה"ל לפלוש לעזה היו עלולות להתממש חלילה. לחילופין, המחיר הכבד הצפוי היה מונע את היציאה למבצע, ותושבי עוטף עזה היו ממשיכים לשלם את מחיר הדמים ושיבוש החיים.

 

3.  כאשר נסוגה ישראל מעזה, עלתה לדיון ציבורי ומשפטי הבעיה החוקתית של הפרת זכויות האדם של אזרחי ישראל המיועדים לגירוש. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבשמו לוקחים לעצמם שופטי בג"ץ את הסמכות להתערב בכל תחום ולהכתיב צווים והלכות ברוח השקפתם השמאלנית-ליברלית, היה אמור לעמוד הפעם לצדו של הימין בישראל, ולהגן על תושבי גוש קטיף מפני הפרה כה בוטה של זכויותיהם הבסיסיות. אותם עקרונות שבשמם מנעו שופטי בג"ץ הריסת בתי ערבים שבחסותם פעלו מאוחר יותר רוצחי טלי חתואל וארבע בנותיה, היו אמורים גם למנוע את הריסת בית הנרצחות במושב קטיף.

אבל אהרון ברק וחבריו לא נתנו לצדק לבלבל אותם. הם, שתמיד טענו כי דווקא המיעוט הדתי צריך להבין את חשיבותו של בג"ץ כמגן זכויות המיעוט, נתפשו לפתע לענווה יתרה וטענו כי אל להם להתערב בהחלטת הדרג המדיני. אם שרון וממשלתו טוענים כי מטרת הנסיגה היא לשפר את מצבה הביטחוני והמדיני של ישראל, אמרו ברק וחבריו, מי אנו שנקבע ששיפור כזה לא יושג. הם התעלמו מחוות דעת מפורטת ומנומקת של האלוף עמידרור שהוגשה להם על ידי העותרים, בה נצפו מראש כל הבעיות הביטחוניות שצצו לאחר הנסיגה. הישגי ההתנתקות הצפויים, כפי שהציגו שרון ואולמרט וחבריהם במצג הזוי ושקרי, היו בעיני עשרה משופטי בג"ץ 'תכלית ראויה', שלמענה מותר לכנסת לקבל החלטה שמפרה זכויות אדם. רק השופט אדמונד לוי, קול בודד של שפיות, סבר שיש לקבל את העתירות ולעצור את הדחפורים.

 

4.  מהר מאוד התברר שהשופט האחד צדק והעשרה טעו. לא חלפה שנה עד שהפגיעה הביטחונית החמורה בעקבות הנסיגה הורגשה במלוא עצמתה. חופש הייצור וההברחה של אמצעי לחימה העניק תנופה רבתי לתעשיית הרקטות העזתית, וטווח האיום של אש האויב החמאסי הגיע עד לאשדוד ובאר שבע. גם חטיפת גלעד שליט והעלמתו במשך למעלה משלוש שנים היא תוצאה ישירה של הנסיגה מעזה. במשך ארבעים שנות שלטון ישראל בעזה וביו"ש לא הצליחו המחבלים לחטוף ישראלים בלי שהללו התגלו תוך ימים ספורים לכל היותר. הפגיעה המוראלית הקשה בעקבות חטיפת גלעד, והפגיעה הביטחונית החמורה לאין ערוך אשר צפויה עקב שחרורם המתוכנן של מאות רבי-מחבלים בעסקת שחרורו, הן תוצאותיה הישירות של הנסיגה אשר זכתה לחותם כשרות מבג"ץ בזכות ההישגים הביטחוניים החשובים שהיא צפויה להניב.

 

5.  אם מישהו חשב שלפחות במישור המדיני תביא הנסיגה להישגים, באו השנים הבאות וטפחו על פנינו. קרה לנו מה שקרה לעבד ממשל חז"ל הידוע שגם בלע את הדג המסריח, גם ספג מלקות וגם גורש מהעיר. רק שהפעם הסדר היה הפוך: קודם נסוגנו מהעיר, אחר כך ספגנו מטחי רקטות, ולבסוף נאלצנו לבלוע את הדו"ח המסריח של גולדסטון.

מהר מאוד התברר שהאהדה הבינלאומית לה זכינו בעקבות הנסיגה היא שברירית מאוד. הבטחות שרון והשמאל אודות לגיטימציה בינלאומית נרחבת שתינתן לפעולה צבאית במקרה שנותקף גם לאחר הנסיגה, התבררה כמשאלת לב מנותקת מהמציאות. דבר לא נותר עוד מההישג המדיני שכביכול הניבה ההתנתקות בימים אלו, בהם מאוימים בכירי מערכת הביטחון בהעמדה לדין בינלאומי, ומדינת ישראל ולוחמי צה"ל מוקעים באו"ם כפושעי מלחמה. גם ההישג המדיני של מכתב בוש, שלגביו נטען כי יש בו הסכמה אמריקנית לפיתוח גושי ההתיישבות ביו"ש, התברר כחסר כל ערך בימים אלו, כאשר ממשל אובמה מתכחש אליו לחלוטין.

 

6.  צריך להדגיש: התוצאות החמורות של הנסיגה מעזה לא מוכיחות רק שההתנתקות היתה טעות, כפי שמודים היום רבים ממי שתמכו בה באופן אקטיבי או פסיבי. התוצאות הללו מוכיחות, למי שזקוק להוכחה, שההתנתקות היתה פשע. כי אם אין הישגים מדיניים ואין הישגים ביטחוניים, העקירה נותרת רק פגיעה חמורה בזכויות אדם, ללא תכלית ראויה שיכולה להצדיק אותה. לכן הגירוש הוא אסור מבחינה חוקתית ופסול מבחינה מוסרית. ועדיין לא אמרנו אף מילה - ומן הראוי שנאמר, בוודאי בשבוע בו יחול ה'יארצייט' של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל - על כך שמדובר באיסור הלכתי חמור.

אריאל שרון התעלם מהנזק הצפוי משום שרצה לשאת חן בעיני האליטה המשפטית והתקשורתית ולחמוק מהעמדה לדין על שחיתותו. אנשי השמאל התעלמו מהנזק הצפוי משום שגירוש המתנחלים היה בעיניהם המטרה העיקרית, בלי קשר לשאלת התועלת הביטחונית או המדינית. גם שופטי בג"ץ הלכו אחר נטיית ליבם השמאלנית, עמדו מנגד ונתנו את ידם לפשע של הפרה בוטה של זכויות אדם.

 

7.        שר הביטחון אהוד ברק, שהשבוע נעשה ניסיון להוציא נגדו צו מעצר באנגליה, מבקש להדוף את המתקפה המשפטית הבינלאומית באמצעות ועדת חקירה ישראלית שתחקור את טענות דו"ח גולדסטון. בראש הוועדה הוא מבקש להעמיד את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. כמה אירוני. האיש שמצפונו נרדם מול הפרה בוטה של זכויות אחיו יבדוק כעת האם ישראל אשמה בהפרת זכויות אויביה. האיש שיכול היה לצוות על ביטול הגירוש ולמנוע את כל המפולת המדינית-משפטית הזאת, בו נתלה כעת את תקוותנו לטיהור שמם של לוחמי צה"ל ומפקדיו.

אגב, לא בטוח שהתקוות לא יתבדו. כדאי להזכיר שבוועדת השופט יצחק כהאן, אשר הפכה את ישראל לנאשמת העיקרית בטבח שביצעו הנוצרים במוסלמים בסברה ושתילה, כיהן שופט נוסף מבית המשפט העליון. אהרון ברק.