בשבע 362: על טהרת הקודש

כל מי שמכיר מקרוב את 'הישיבות הקטנות' יודע להעריך את הבניין הרוחני הלימודי והאישיותי של התלמידים, שדוחים את לימודי החול מתוך יכולת להבדיל בין עיקר לטפל. תגובה לראיון עם הרב ירחמיאל וייס

הרב מתניה אריאל , י"ג בתשרי תש"ע

 

 בראיון שפורסם ב'בשבע' לקראת ראש השנה, צוטטו דברים מפי הרב ירחמיאל וייס שליט"א, ראש הישיבה לצעירים, כאילו הרב מתנגד לדרכן של 'הישיבות הקטנות'. הדבר הפתיע אותי, משום שבשיחות שקיימתי איתו בעבר דיבר הרב וייס על חשיבותן של הישיבות הקטנות, וכי הוא רואה ערך רב בקיומם של שני מסלולים בחינוך, ישיבות קטנות וישיבות תיכוניות. בשיחה נוספת שהתקיימה לאחר פרסום הראיון, הביע הרב וייס את צערו על האופן בו הוצגו הדברים, ואף ביקשני לציין זאת במאמרי.

בראיון צוטט מפי הרב וייס המשפט "מי שרוצה להקדיש את עצמו רק לתורה - בבקשה, אבל כדאי להזכיר שחלק מאותם תלמידים רוצים בסופו של דבר להשלים את הבגרויות. זה מראה שבסך הכל חסר להם משהו באיזון האישיותי". ברצוני להתייחס לדברים אלו.

אכן, חלק מתלמידי הישיבות הקטנות משלימים את הבגרות, אך הם תכננו מראש לעשות כך - ללמוד בישיבה רק תורה, ולהשלים את הבגרות בשלב מאוחר יותר. אין זה מראה על חוסר באיזון האישיותי, אלא על יכולת להבדיל בין עיקר לטפל, והעמדת לימוד התורה בראש סדר העדיפויות.

עמותת "ישיבה קטנה לאומית" העמידה ב"ה מסגרת להשלמת בגרות עבור תלמידי הישיבות הקטנות. בכל שנה חלק מתלמידי הישיבות הקטנות לומדים במסגרת זו, ומוציאים בשנה אחת תעודת בגרות מלאה בציונים טובים. מספר תלמידים אף מצליחים להשלים את כל הבגרות בכוחות עצמם, גם ללא מסגרת זו. מסגרת זו הוקמה בהכוונת הרב יעקב אריאל שליט"א, וב"ה כבר סיימו בה שלושה מחזורים את חוק לימודם, וכעת החל המחזור הרביעי. לאורך שנה זו הם לומדים סדרי בוקר וערב בישיבה, וללימודי החול מקדישים את שעות הצהרים, ואת זמנם הפנוי בלילה. כל מי שמכיר מקרוב את הישיבות הקטנות יודע להעריך את הבניין הרוחני הלימודי והאישיותי של התלמידים, ויודע גם להעריך את ההתמסרות לתורה עד כדי ויתור על תעודת בגרות, או לחילופין - את ניצול הזמן המקסימאלי במסלול לימודי הבגרות למעוניינים בכך.

דרך חינוכית זו עוצבה מתוך נאמנות להדרכתם של רבים מגדולי ישראל, שעל אף שהחשיבו את לימודי החול, הדריכו להתרכז מספר שנים בקודש בלבד, ולדחות את העיסוק בחכמות העולם לשלב מאוחר יותר (ראה למשל דעת מרן הרב זצ"ל באגרות הראיה תרמד, תרנד, תקע, ועוד, וחבל שיש המנסים להציג את דעתו באופן מטעה, ואין כוונתי לרב וייס). הנצי"ב, על אף שכותב על חשיבות לימודי החול, מדגיש שמשעה שמגיע הנער לגיל בו הוא יכול להתמסר לתורה שבעל פה, "בן חמש עשרה לגמרא", עליו להתרכז בתורה בלבד למשך מספר שנים, וכי לא ניתן להיבנות בניין משמעותי בתורה ללא התמסרות שכזו ('משיב דבר' א, מד). אמנם ישנם גם גדולים שלא הדריכו כך, ובעיתון 'בשבע' מובאים דבריהם מפעם לפעם. זכותם של תלמידי חכמים בני דורנו להכריע כגדולים אלה ולא כגדולים אחרים, אך תמוהה מאד האינטנסיביות בה מנסים לגרום לכולנו לחשוב דווקא בהתאם לדרכם של גדולים מסוימים, ולשלול את דרכם של מי שהולכים לאורם של גדולים רבים. להם אומר כי הם מוזמנים ללכת בדרכו של הרב וייס שליט"א, שכמו הרב קוק, הרב אברהם שפירא, ורבים רבים אחרים, רואה ערך בקיומן של ישיבות קטנות ותיכוניות במקביל.

נכון הדבר שנוצרה "מסורת" שעל פיה החינוך הדתי-לאומי דוגל בשילוב לימודי קודש וחול, אך מסורת זו, שקטעה מסורת בת אלפי שנים, נוצרה בדיעבד ובלית ברירה. הרב נריה זצ"ל הקים את ישיבת כפר הרוא"ה כישיבה קטנה, וכך היתה בעשור הראשון לקיומה. כך כתב לקראת הקמתה ("זרעים" ניסן ת"ש): "אין מקום בישיבה ללימודי חול. מי שניחן בדעה מבין כי לשם ביסוסו של הקודש בלב ונפש, נחוצה הבדלה גמורה בין קודש לחול. שכרם של מרבי שעות לימודי קודש לא יקופח, וכבודן של ישיבות הקודש שיש בהן תערובת חול במקומו מונח, ברם - רוח של ישיבה עם כל המורם ממנו והנוגע מתוכו, אין בכל אלה".

מאשתו הרבנית תבדל"א, ומשותפו להקמת הישיבה, הרב אברהם צוקרמן שליט"א, שמעתי על כך שהוא נאלץ לבסוף להכניס לימודי חול כתוצאה של לחץ ההורים, ועל שמחתו שבערוב ימיו החלו לקום ישיבות קטנות. לנוכח העובדה שתלמידי ישיבות קטנות מצליחים להשלים את כל הבגרות בשנה אחת, הביע אף את דעתו שהישיבות התיכוניות צריכות לעבור למתכונת של שנתיים קודש בלבד ושנתיים שילוב קודש וחול.

אסיים בסיפור שסיפר לי בעבר הרב וייס שליט"א, כשדיברתי איתו על דעת הרב אברהם שפירא זצ"ל בסוגיא זו, וראויים הדברים להתפרסם לקראת יום פטירתו: לפני מספר שנים פנה ר' אברום זצ"ל לרב וייס בשאלה, אולי כבר הגיעה שעת הכושר להפוך את הישיבה לצעירים לישיבה קטנה, וביקש לברר מהו אחוז התלמידים שיתאימו לכך. משנענה שמדובר בשליש, קבע ר' אברום שלא ניתן לעשות צעד שיחייב שני שליש מהתלמידים לעזוב את הישיבה.

להערכתי, וזו כבר פרשנות, זה מה שגרם לר' אברום זצ"ל לקדם את הקמתן של ישיבות קטנות ולסייע לישיבות הקיימות, לעיתים אף באופן שחורג מהרגלו.

יזכנו ה' לראות את בני הנוער בישיבות הקטנות והתיכוניות עוסקים בתורה בעמל והתמדה, מתוך אהבת ה' ויראתו, והאמת והשלום אהבו.