בשבע 363: הקנוניה לדילול המדינה היהודית

המאבק ההומניטארי-כביכול נגד 'גירוש' העובדים הזרים הוא חלק ממהלך נרחב שנוקטים אנשי שמאל כדי למנוע מהציבור הדתי ההולך ומתרבה 'להשתלט' על המדינה.

גד דורלכר , כ"ז בתשרי תש"ע

לפני כ-20 שנה הבין השמאל הקיצוני בארץ שברמת הילודה הנוכחית, ממוצע של 6-5 ילדים למשפחה דתית לעומת ילד אחד בממוצע שלהם, יהיה רוב יהודי-דתי מוצק בארץ כעבור דור. לכן הם החליטו לצאת למלחמה נגד התהוות מדינה יהודית שבה הדתיים הם רוב. חלק מהם נתקף פחד אמיתי, אותו שמעתי בשיחות עימהם, שמדינה יהודית תכניס אותם לגטאות, לא יהיה ים בשבת, אוטובוסים יושבתו ו"התרבות" תדרדר. חלקם פועלים מתוך אוטו-אנטישמיות לשמה.

הם סימנו את הציונות הדתית כאויב, ופתחו במהלך שאנו בשיאו, שתכליתו מניעת רוב יהודי-מסורתי בארץ. כדרכם, השתמשו בכל מוקדי הכוח שבידיהם כדי לקדם את המהלך.

בית המשפט העליון בהנהגת אהרון ברק פעל לקידום הפיכת המדינה היהודית ל"מדינת כל אזרחיה". זוהי מכבסת מילים שמשמעותה מניעת רוב יהודי בארץ ישראל. במקביל, גופים שונים דואגים להכנסת גויים לארץ בסיטונות.

במסגרת זאת הובאו לארץ עד היום כחצי מיליון גויים בצורות שונות. כך למשל, בימי כהונת פרופ' שלמה בן-עמי כשר לביטחון פנים הוא הצליח ליצור מעין מאבק מדומה בין משרד הפנים למשרד לביטחון פנים, שבעטיו לא רשמו במשך שלוש שנים את כניסות הזרים לארץ, וכך לא ניתן לעקוב אחר מציאותם של גויים אלו בארץ. דוגמה נוספת: בין השנים 1993 (אוסלו) ל-2002 קיבלו 150 אלף ערבים, שחדרו לארץ מכל העולם הערבי, תעודות זהות ישראליות.

זרם ה'עולים' החדשים היה כה ניכר, שאפילו נכתבה עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה על קליטתם בכפרי הערבים בארץ, כי התופעה היתה קשה אפילו להם.

הדוגמאות לדרכי ההחדרה של גויים לארץ כה רבות ומגוונות, שניתן לכתוב על זה ספר שיעלה בהיקפו על ספרי ההעפלה בתקופת הבריטים. כמובן שמכבסת המילים הישראלית קראה לאותם גויים "עובדים זרים" כדי לבלבל אותנו, הטיפשים. הם לא עובדים זרים. הם גויים שמוחדרים לארץ כדי שבארץ ישראל לא תהיה מדינה יהודית. עובדים זרים בארץ יש 66 אלף בלבד. גויים שחדרו לארץ יש למעלה מחצי מיליון.

הם עושים את המוות למחזיקי עובדים זרים ברישיון. ממציאים חדשות לבקרים תקנות חדשות שהופכות אחזקת עובד זר אמיתי לבלתי כדאית. כך הם מתחזים לשומרי המדינה נגד הרעים, אלו שרוצים להציף את הארץ בעובדים זרים, ובו זמנית מחדירים גויים לארץ בכל דרך אפשרית. זה לא מפריע להם לטעון בציניות שמוכרחים להתנתק מערביי יו"ש כדי לשמור על רוב יהודי במדינה.

עמותות רבות הוקמו בכל רחבי מדינת תל אביב הדואגות לצרכי כל גוי, החל משמיכה חמה ועד אוכל יומיומי, וכמובן לקופת חולים חינוך הילדים וכו'. עמותות אלו ממומנות ברובן ע"י כספים של שונאי ישראל, בעיקר מאירופה, שרואים בהשמדת ישראל יעד. רשימה חלקית שלהן עם גורמי המימון הופיעה לא מזמן באחד מעיתוני סוף שבוע.

ברחוב 'מולדת' בתל אביב 'נמצא 'בית ספר ביאליק'. בית ספר עירוני זה נקרא היום "בית ספר רב-לאומי רב-תרבותי". אין זו כי אם מכבסת מילים המסתירה את האמת: בבית ספר זה לומדים 600 בני גויים. על חשבון מי? לא על חשבון ההורים.

כבר מספר שבתות אני עוקב מקרוב אחר פעילות  תנועת הנוער של הצופים בשכונת שפירא בתל אביב. במרכז השכונה מתקיימת כל שבת פעילות ענפה, שהרוב המוחלט של משתתפיה הם בני גויים. מי מממן פעילויות אלו? כבר אמרנו.

ייאמר לזכותם של חלק גדול מהעוסקים במלאכה שהם אינם יודעים מה מסתתר מאחורי פעילותם. הם עטופים בכל מיני 'כוונות טהורות' של סוציאליזם ו'אחוות עמים'.

מרכיב נוסף בתכנית הוא ניסיון לפגוע בכל דרך אפשרית באנשי הציונות הדתית, המזוהים כמסוכנים ביותר בחברה הדתית, כי הם מעורים בכלכלה ונמצאים כבר בחצי הדרך 'להשתלט' על הצבא. הם עלולים להוות אלטרנטיבה שלטונית. על כן הוטל על אריק שרון לגרש את היהודים מבתיהם בצפון השומרון וגוש קטיף. בשכר זה הובטח לו להימלט מנתינת הדין על פשעיו. לכן התבצע גירוש היהודים בדרך המשפילה והפוגעת ביותר, כי זו היתה מטרת התוכנית: לפגוע במיטב אנשי הציונות הדתית.

מי שלא מבין את המהלך הגדול של השמאל הקיצוני, שתכליתו למנוע רוב יהודי-מסורתי בארץ, משול למתאגרף על הבימה שעיניו נקשרו. הוא מכה לכל עבר ומחטיא, בעוד יריבו פוגע בו בקלות רבה.

אל"מ (במיל') גד דורלכר הוא חבר קיבוץ שדה אליהו ומטה 'חומש תחילה'.