בשבע 365: המשרד לאיפה ואיפה

בעוד הפרקליטות מתנגדת בעקביות לעתירות נגד בנייה ערבית בלתי חוקית, מרגיע עוזר היועהמ"ש את 'שלום עכשיו': נמשיך לתמוך בהוצאת צווי ביניים נגד בנייה יהודית .


יאיר שפירא , י"א בחשון תש"ע

 

לפני כחודשיים קרא מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, את משרד היועץ המשפטי לממשלה לסדר. תשובות המדינה לעתירות של ארגונו נגד בנייה יהודית ביו"ש לא התיישרו עם טעמו כבעבר, ואופנהיימר החל לחשוד שהשפעתה של הכנסת הנוכחית על משרד המשפטים הפכה למשמעותית משלו. במכתב תקיף מחה אופנהיימר על כי המדינה מתנגדת לצווי ביניים להריסת בתי יהודים המבוקשים על ידו בבג"ץ.

במכתב הצטדקות ששלח עוזר היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורון פונו, הוא ניסה לשכך את חמתו של אופנהיימר, ולהבהיר כי משרד המשפטים נאמן לדרכו כבעבר, וכי אופנהיימר לא ירד לעומקם של הליכים. התנגדות המדינה, הסביר פונו, היא לצו ביניים כנגדה, וזאת משום שהיא אוכפת בעוז את החוק על בנייה יהודית ביו"ש. לעומת זאת, המדינה אינה מתנגדת ואף תומכת בהוצאת צו ביניים נגד הבונים עצמם.

בעמותת 'רגבים', המנסה להשית את חוקי הבנייה גם על המגזר הערבי, קראו את מכתבו של פונו בהתפעלות. הם לא ידעו כי מכתבים בנושאים כאלה אל לשכתו של מזוז נענים ביסודיות שכזו. במכתב ששלח ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמיר פישר, המייצג את העמותה, הוא תמה באוזניו של מזוז היאך זה נענה מכתבו של אופנהיימר בידי לשכתו, כאשר מכתבים דומים של 'רגבים' מועברים בידי לשכת היועץ לגורמים זוטרים יותר בפרקליטות, שאף הם לא מוצאים את הזמן להשיב.

לגופם של דברים הקשה פישר, היאך זה כותב היועץ כי במקרה של בנייה בלתי חוקית המדינה אינה מתנגדת להוצאת צו ביניים ע"י בג"ץ כנגד הבונים עצמם. הרי בבג"ץ שהגישה 'רגבים' נגד בנייה ערבית של כמעט 300 מבנים על אדמות מדינה בתחום השיפוט של היישוב כפר אדומים, התנגדה הפרקליטות להוצאת צו ביניים כנגד העבריינים, בטענה כי היא מפקחת על הקפאת הבניה במקום. הערבים לא טמנו את ידם בצלחת, ובחסות הגנת המדינה אוכלסו בינתיים המבנים, ובהם מסגד ובית ספר. המדינה מתנגדת עדיין לצו ביניים של בג"ץ, בטענה שהמבנים כבר אוכלסו.

זה כנראה עתיד להיות גם גורלה של חלקת אדמה בבעלות יהודית בתוך השטח המוניציפאלי של ירושלים, שנותרה מחוץ לגדר ההפרדה. על החלקה הולכים ונבנים במהירות מבני מגורים גדולים ע"י ערביי האזור, ללא כל היתר מהרשויות או מבעלי החלקה היהודים. הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים בראשות אריה קינג - גוף נוסף המנסה להלחם בבנייה הערבית הפרועה - עתר בחודש שעבר לבג"ץ נגד רשויות הממשלה ונגד עיריית ירושלים שלא נוקפות אצבע בנושא.

עיריית ירושלים ענתה בקצרה לבג"ץ כי ידה קצרה מלהושיע. משטרת ישראל מסרבת להעניק ליווי לאנשי העירייה אל מעבר לגדר ההפרדה, ומפנה אל החלטת ממשלה הקובעת כי גיזרה זו היא באחריותו של הצבא. ואילו הצבא אינו מתפנה לאבטח את אנשי העירייה באזור.

פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט שאין היא רואה צורך להתייחס לעובדות, כי להשקפתה יוכל בית המשפט לדחות את העתירה על הסף בשל עניינים טכניים משפטיים. הפרקליטות טוענת לשיהוי בהגשת העתירה, ולהימצאותו של עותר פרטי שיכול היה לעתור במקומו של העותר הציבורי. מכל מקום, מנחמת הפרקליטות את בית המשפט והעותרים כי בעוד יותר מחודש אמורים להיפתח דיונים באשר לדרך האכיפה בבירת ישראל שמעבר לגדר ההפרדה. קצב הבנייה בחלקה מאפשר להניח בביטחון כי בעוד חודשים ספורים תוכל המדינה להודיע לבית המשפט שהיא מתנגדת לכל צו ביניים כנגד שוד הקרקע והבנייה הבלתי חוקית, שכן המבנים אוכלסו זה מכבר.

 

 סכנה לדמוקרטיה

חיילי גדוד שמשון שילמו את מלוא המחיר על מחאתם נגד שליחתם החוזרת ונשנית לפינוי יהודים מחומש. מפקד החטיבה בה שירתו הדיח אותם מהגדוד, לא לפני שגזר עליהם עשרים ימי מחבוש.

אמת נכון הוא כי צבא לא יכול להסתכן במחאה פוליטית של חיילים. סירוב פקודה או קריאה לסירוב פקודה הם מעשים ששלטונות הצבא לא יכולים להישאר אדישים כלפיהם. אך מסוכנת פי כמה היא הסרבנות של בכירי הצבא להישמע לצו אדוניהם, לכנסת ישראל. גם כאן היו על הפרק הפינויים מחומש, אלא שהפעם היה זה הצבא שנקט סרבנות, ונמנע מלשלוח קצינים שהוזמנו לדיון בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

ח"כ זאב אלקין, העומד בראש ועדת המשנה, הורה למשרד הביטחון לעדכן את הוועדה בצעדים שננקטו נגד הגורמים שמנעו את הגעת הקצינים לוועדה. ספק רב אם במשרד הביטחון יכבדו את דרישת הוועדה, אך האחריות מוטלת על כתפיו של ח"כ אלקין לשמור על ריבונותה של הכנסת ולא להרפות, עד שלא רק טירונים אלא גם קצינים בכירים ישלמו את מלוא המחיר על סרבנותם.

 

 תחזירו אותי למעצר

לעיתים נראה שהעבודה השוחקת באכיפת החוק עלולה להקהות את רגישותם של פרקליטים אל האנשים מולם הם מתייצבים בשם החברה.

חשוד ששוחרר ממעצר בתנאים מגבילים ביקש השבוע באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, לחזור למעצר. האיש שוחרר למעצר בית בערבות של אלפיים שקלים, באיזוק אלקטרוני, ובתנאי שישהה תחת השגחת הוריו. אלא שהאם חלתה והמצב הכלכלי בבית הלך והתדרדר. כשהגיעו מים עד נפש פנה האיש לבית המשפט בבקשה החריגה להחזירו למעצר בכלא, כדי לשחרר למשפחה את אלפיים השקלים של הערבות, ועל מנת לשחרר את אביו מפיקוח עליו כדי שיוכל לצאת לעבוד.

התובעת תמכה בהשבת האיש למאסר, אך התנגדה לשחרור סכום הערבות. לטענתה, יתכן והאיש הפר את תנאי מעצרו, ועל כן היא מבקשת לעכב את הכסף לחודש נוסף בקופת בית המשפט, כדי שהיא תוכל לבדוק האם ניתן לחלט את הערבות.

השופט שפירא קבע כי העוני אינו עוול ובית המעצר אינו מענה למצוקה כלכלית. הוא העדיף לאפשר לאב לצאת לעבוד, ולהסתפק בפיקוח האלקטרוני במהלך היום.

 

למה לא סיפרת שאתה עבריין?

באותו בית משפט ניתן בשבוע שעבר פסק דין מעניין הנוגע לרבים מהיישובים הקהילתיים בארץ. השופט רון סוקול  השית הוצאות משפט כבדות של 75 אלף שקלים על היישוב הקהילתי רקפת שבגוש משגב.

השופט דחה את בקשת היישוב להתיר חוזה לחכירת קרקע שנחתם עם משפחה, לאחר שהתברר כי לאבי המשפחה עבר פלילי. האגודה הקהילתית הלינה על כי בפגישה עם ועדת הקבלה לא סיפרו בני הזוג מיוזמתם על הכתם בעברו של האיש. השופט קבע כי החברה מעוניינת בשיקום עברייניה, ואדם ששילם את חובו לחברה לא אמור ליידע מיוזמתו על עברו הפלילי אלא במקרים שהוא מחויב על פי חוק.