בשבע 365: גאוות יחידה

למרות המחיר הכבד, שני חיילי שמשון שנכלאו והודחו מהגדוד לא מצטערים לרגע על הביטוי שנתנו להתקוממות הנרחבת בקרב חבריהם נגד מדיניות הפינוי הברוטאלית בחומש .

חגית רוטנברג , י"א בחשון תש"ע

 

 רוחמה ארבוס, אשת אחד החיילים: "היתה לזה תמיכה בקרב חיילי הגדוד, אבל רבים פחדו לעשות את המעשה. אחרי המשפט של החיילים, הם קיבלו המון תמיכה, כולל מאנשי סגל. חברים שלהם קינאו בהם על כך שלא עשו זאת גם"

 

"רציתי מאוד להיות בקרבי", אמר בטלפון אחיה עובדיה להוריו לאחר שנשפט השבוע ל-20 ימי מחבוש והודח משירות בגדוד 'שמשון', "מבחינתי, את הקרבי שלי כבר עשיתי". עובדיה, בן היישוב טל מנשה בצפון השומרון ותלמיד ישיבת ההסדר בהר ברכה, הוא אחד משני החיילים שהניפו את השלט נגד פינוי חומש במהלך השבעת טירוני חטיבת 'כפיר' בכותל בשבוע שעבר.

מכיריו בישיבה מספרים על בחור מוכשר בלימוד תורה, שרצונו העז לשרת בצבא שירות קרבי ומשמעותי הביא אותו להתגייס אחרי שנה אחת בישיבה. חברו ליחידה ולמעשה אריה ארבוס, תושב יצהר, התלבט אמנם בתחילה איזה סוג של שירות הוא מעוניין לתרום לצה"ל, אולם ההחלטה נפלה על שירות קרבי כלוחם כיוון שרצה למרות הכול שירות משמעותי בצה"ל. השבוע, לאחר שנשפט יחד עם עובדיה למאסר והדחה מהיחידה, אומרת רעייתו, רוחמה, כי בעלה שלם עם הצעד שעשה: "אמנם הוא יהיה עכשיו ג'ובניק וזה קצת לא נעים, אבל הוא התגייס מלכתחילה כדי לעשות משהו משמעותי, ואם המחאה הזו היתה המעשה המשמעותי שלו בצה"ל - זה שווה את כל השירות".

מלבד השניים שהועמדו לדין, ידוע על לפחות ארבעה חיילים נוספים שהניפו את שלטי ''שמשון לא מפנים את חומש" במהלך ההשבעה. בצה"ל ביקשו כנראה למזער את ממדי המחאה של הטירונים, ולכן העמידו לדין רק שניים, אולם התמיכה במעשה משותפת לחיילים רבים ביחידה. השלטים הונפו לא רק במחלקת חיילי ההסדר אלא גם במחלקה של חיילים חילונים. אחיו של אחד החיילים שהניפו את השלט אמר לאחר מעשה: "הם ידעו איזה סיכון הם לוקחים. אחי נלחם להיות קרבי. האידיאולוגיה הביאה אותו לצבא להילחם באויב ולא באחינו היהודים". האח מספר שהחיילים "התכוננו לזה לא מעט זמן. הם ידעו שזה יכול להרוס להם את השירות. כאשר המח"ט דיבר, הם הרימו שלטים ואנחנו יחד איתם. הקצינים היו די בשוק. אנחנו גאים בהם מאוד, למרות שאנחנו לא אנשים פוליטיים. זה היה מה שהם מאמינים בו".

 הצקות חוזרות ונשנות

מה גרם לחיילים איכותיים, בעלי מוטיבציה גבוהה לשרת כלוחמים בצה"ל, לוותר על כל שאיפותיהם לטובת הפרת משמעת חמורה במהלך טקס השבעה? התשובה נעוצה כנראה אי שם בהחלטות דרגי הפיקוד הגבוה בצה"ל, שבאות לידי ביטוי בפועל בתפקודם של מח"ט שומרון, אל"מ איציק בר, ומג"ד 'שמשון', סא"ל ציון שנקור. תלמידי ישיבת חומש, השוהים בקביעות על ההר, מספרים כי מאז החל גדוד 'שמשון' לאייש את האזור לפני מספר חודשים, הידרדרו היחסים בין צה"ל לאנשי חומש לשפל חסר תקדים. "אנחנו סובלים יום יום מהצקות חוזרות ונשנות", מספר הרב אלישמע כהן, ראש הישיבה. "יש פה תופעה של חיילים המשמשים כשוטרים, על כל המשתמע מכך. הם רודפים אחרינו, מכים את החבר'ה שלנו, זה בלתי נסבל. הגדירו להם את התפקיד להילחם בנו". חידוש נוסף שהביאו איתם מפקדי 'שמשון' הוא נוהל הפינויים בשבת וחג המתקיים בחומש ובמאחז 'שבות עמי', שהפך אינטנסיבי מאז הגיעם לגזרה - מעל עשרה ניסיונות פינוי כאלה בתוך חודשיים. הפינויים עצמם הפכו אלימים יותר, מלווים באיזוק ובמכות שאף הביאו לפציעתם של המפונים. הוראה נוספת של מח"ט שומרון, האוסרת על חיילים להתארח בשבתות אצל תושבי האזור, נשזרה גם היא כחלק מהמדיניות המתנכרת של צה"ל בגזרה.  

השמועות על אופי התעסוקה המבצעית של גדוד 'שמשון' הגיעו לאוזניהם של טירוני היחידה, שלא אהבו את הרעיון, בלשון המעטה. התסיסה בקרב הטירונים החלה לעלות על פני השטח בדרכים שונות. אחת מהן היתה ההחלטה לוותר על קבלת סמלי היחידה בסיום מסעות, כאות לפגיעה בגאוות היחידה שחשים החיילים לנוכח המציאות בשטח. המפקדים, שביקשו לכבות את הלהבות בעודן באיבן, מיהרו להכחיש באוזני החיילים כי הגדוד אכן מועסק בהתנכלות ליהודי חומש. "החיילים הזדעזעו לשמוע שגדוד שמשון מפנה את חומש, ובצורה אכזרית כל כך", מספרת רוחמה ארבוס. "לקראת ההשבעה הם החלו לחשוב על הרעיון. לפני שזה קרה, היתה לזה תמיכה בקרב חיילי הגדוד, אבל רבים פחדו לעשות את המעשה. אחרי המשפט של בעלי, הם קיבלו המון תמיכה, כולל מאנשי סגל. חברים שלהם קינאו בהם על כך שלא עשו זאת גם".

 

 זכותם של החיילים למחות

בעקבות המחאה המהדהדת של חיילי 'שמשון', שכוסתה בתקשורת בהרחבה, החל פולמוס פנימי במגזר הדתי בשאלת נכונותו הטקטית והאסטרטגית של המעשה. מול הטוענים כי מדובר בהפרת משמעת חמורה שאינה במקומה, וכי מדובר באקט של סרבנות הפוגע בחוסנו של צה"ל, אומר הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה, כי רק באופן זה השיג המעשה את מטרתו. "הם רצו להסעיר את צה"ל כולו. אם היו עומדים ומוחים ליד הבסיס שלהם, העסק היה מסתיים בנזיפה של המפקדים ובעוד כמה שעות שמירה. לחיילים אין הזדמנות להביע בפומבי את מחאתם על כך שמערבים את צה"ל בפוליטיקה. זו זכותו של כל חייל למחות על כך שמכניסים פוליטיקה לצה"ל, ואני מחזק את ידם של הבחורים האמיצים". הרב לבנון תמה על כך שכותבי מכתבי הסרבנות מהשמאל לא זוכים לעונשי מאסר דומים, וסבור כי התנהלות צה"ל בפרשה תגרום נזק תדמיתי חמור לגדוד 'שמשון'. "זהו אות קלון לצה"ל שגזר על החיילים עונש כזה. זה יגרום כעת לכך שחיילים טובים ישקלו שנית האם להתגייס ליחידה כזו, שבה מתייחסים כך לחיילים טובים".

בגילוי דעת שמתפרסם בסוף השבוע, מביעים גם הרבנים דב ליאור, יצחק גינצבורג ויעקב יוסף את תמיכתם במעשה. "יישר כוחם של בחורי ישראל המצהירים מראש ובגלוי על נאמנותם לה' ולתורתו - נאמנות שעליה הם "מושבעים ועומדים מהר סיני" והיא קודמת וגוברת על כל נאמנות אחרת. יישר כח מיוחד לבחורים מגדוד שמשון על קידוש-השם של הצהרת הנאמנות האמיתית. אנו קוראים לציבור לחזק את ידי החיילים הנ"ל, ולתמוך בחיילים נוספים ללכת בעקבותיהם".

גם הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש, שלח מכתבי תמיכה לחיילי הגדוד בעקבות המחאה. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב כהן כי לשיטתו יש לחלק את ההתייחסות לפרשה לשני מישורים: "לגבי העניין הכללי של התייחסותנו לצבא, או 'סרבנות' כפי שהגדירו זאת בעיתונים, כאן יכולה להיות מחלוקת אם הנפת השלט היתה מעשה טוב או לא, אם העיתוי נכון או לא. אבל ביחס לנושא חומש, אני חושב שצריך להיות קונצנזוס לאומי של כל מי שבאמת חשובה לו שמירת הצבא, שאסור לתת לצה"ל להתקרב לתפקידים כאלו. זה צריך להיות חוצה מגזרים.

"לכן השאלה היא לא איזה עונש נתנו לחיילים והאם המעשה טוב, אלא האם מי שהופנה אליו המרד עשה בדק בית אמיתי. אם המפקדים יתחבאו מאחורי ה'לא בסדר' של המעשה, זה יתפוצץ שוב ביחידה במוקדם או במאוחר. אמנם ברמה הצבאית המערכתית זה לא העוול הכי נורא שנתנו להם 20 יום בכלא, כי המערכת צריכה לשמור על היציבות שלה. אבל בד בבד יש לומר - מדובר כאן בחבר'ה בריאים, וטענתם צודקת. הפוליטיקאים צריכים לומר - מישהו ניער אותנו, גם אם המח"ט מתבייש בזה.

"יש פה חיילים שמתים להגיע לקרבי ולא מחפשים מהומות. גם אנחנו לא מחפשים את המלחמה הזו נגד הצבא. אבל יש לנו תביעה נגד הסגל הפיקודי, שמוריד הוראות לחיילים על דברים שהם לא מתפקידם. צריך לומר שזה פשע לתת לצה"ל לעסוק בזה, אין תפקיד הצבא לפנות יהודים", מסכם הרב כהן.

 

 מגנים את הגינוי

אחד המגנים הבולטים של המחאה היה דווקא מנכ"ל מועצת יש"ע, פנחס ולרשטיין, שאמר בסוף השבוע שעבר בראיון ל'קול ישראל' כי מדובר ב"אירוע בלתי נסלח", אירוע שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.  

"דווקא משום שלדעתי לצה"ל אסור להיות מעורב בפינוי מאחזים, אני חושב שאסור בשום פנים ואופן להכניס איזשהו אלמנט של פלגנות בצבא", אמר ולרשטיין לאתר ynet. "פלגנות בצבא עלולה לרסק את מרקם החיים בחברה הישראלית ועל כן יש לעקור זאת מן השורש".

דבריו של ולרשטיין זכו לתשבחות מצד שר הביטחון אהוד ברק, במהלך ישיבת ועדת חוץ וביטחון השבוע: "אני רואה בחומרה רבה את מעשה החיילים בכותל, אולם תגובתו החריפה של מנכ"ל מועצת יש"ע, פנחס ולרשטיין, נגד המעשה, היא בעיניי הקול הנכון של המתיישבים ביש"ע".

אולם בבית פנימה חולל ההתבטאות של המנכ"ל זעם רב בקרב חברי מועצת יש"ע. הרב אליקים לבנון, חבר ההנהלה, קרא לפיטוריו של ולרשטיין באומרו: "ולרשטיין מנצל את מעמדו באופן מחפיר, למרות ידיעתו שדעתו הינה דעת מיעוט מבוטל במועצת יש"ע. אני קורא לו להתפטר מיידית מתפקידו כמנכ"ל המועצה".

"מדובר בחיילים אמיצים, ואנשי ימין צריכים ללמוד לעודד את הציבור שלהם ולא להכות אותו", אמר השבוע הרב לבנון ל'בשבע'. "לצאת עם גינוי על כל דבר זה דבר מגונה. ולרשטיין מייצג גוף גדול ורחב והוא לא נתמנה לדובר, על כן לא לגיטימי שידבר בשם חברי המועצה. מה גם שרוב מוחלט של חברי המועצה מתנגד לגינוי הזה".

בשבוע הקרוב אמורה להתכנס מועצת יש"ע ולדון בסוגיית ההתבטאות של ולרשטיין, אשר זו אינה הפעם הראשונה בה הוא מביע בתקשורת עמדה שמקוממת את חבריו במועצה. יו"ר המועצה, דני דיין, סירב בינתיים להתייחס לנושא, ורק רמז כי הוא עוטף את עצמו כרגע ב"שתיקה רועמת" בעניין.