בשבע 365: סדק ראשון בסכר

למעלה מ-60 שנה עמדו המפלגות הדתיות כחומה בצורה מול כל ניסיון להקים מערכת של נישואין אזרחיים בישראל, אך לא עוד * בהסכמת המפלגות החרדיות מוביל דוד רותם, הח"כ חובש הכיפה מ'ישראל ביתנו'.

עפרה לקס , י"א בחשון תש"ע

 

בכל הנוגע לברית הזוגיות המורחבת, הרב רצון ערוסי מסביר כי "רבנות לא יכולה להסכים עם דבר כזה, כי המדינה בעצם מאפשרת נישואי תערובת. היא מוצאת לכאלה זוגות את המסגרת הרשמית, וזו מדינה שאמורה להתנהל על פי היהדות!"

 

רונה וגבי הכירו באוניברסיטה. היא היתה תלמידה מצטיינת, הוא בכלל לא הגיע לקורסים. הם נפגשו בחופשת הסמסטר לפני הבחינה הראשונה. גבי התחנן לקבל מחברות, רונה משום מה הסכימה. כעבור שנה הוא שוב ביקש, הפעם שתינשא לו. רונה שוב נאותה, אך הפעם הם עמדו בפני בעיה. גבי, בשמו הקודם יבגני, אמנם נולד וגדל בישראל, אבל אימו איננה יהודיה. רונה וגבי אינם מודעים לכך שהזוגיות שלהם אסורה על פי התורה. מבחינתם, שניהם ישראלים. גיור של גבי אינו עולה על דעתם, והם מצפים שמדינת היהודים, שהביאה הנה את משפחתו של גבי, תספק פתרון חוקי להכרה בהם כזוג נשוי.

אבל לא רק זוגיות של נישואי תערובת אינה מוכרת על פי חוקי מדינת ישראל. מכיוון שנישואין בישראל מוכרים רק במסגרת דתית, לא יכולים מי שאינם יהודים, אך גם אינם רואים את עצמם כנוצרים או מוסלמים, להינשא בינם לבין עצמם. התביעה החילונית הישנה ליצור מסגרת לנישואין אזרחיים בישראל התעצמה בשנים האחרונות, בעיקר מצד אותם עולי רוסיה שאינם יהודים ולכן לא יכולים להתחתן ברבנות, אך גם אינם מעוניינים להינשא בכנסייה. הצעת חוק 'ברית הזוגיות', שבימים אלו נמצאת על שולחנה של וועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת, אמורה לפתור את החסר בחוק בכל הקשור לנישואי חסרי דת בינם לבין עצמם. על פי הצעת החוק הם אמנם לא יוכלו להינשא, אך יוכלו לבוא ב'ברית הזוגיות' - רישום זוגי-פורמלי המקנה זכויות כשל זוג נשוי.

לגבי הכרה רשמית בזוגות מעורבים של יהודים עם חסרי דת, כמו גם לגבי מסגרת זוגיות רשמית אלטרנטיבית לבני זוג יהודים שאינם מעוניינים להתחתן ברבנות, העתיד מעורפל יותר.

 

צעד קטן ראשון

חבר הכנסת דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, שמוביל את נושא 'ברית הזוגיות', אינו מסתיר את כוונותיו להרחיב בעתיד את מתווה 'ברית הזוגיות' עבור כל המעוניין. הצעת החוק הנוכחית שלו תעבור בכורח הסכם הקואליציוני, ורותם משוכנע שגם ההצעה המורחבת שלו תיכתב בסופו של דבר בספר החוקים של מדינת היהודים.

בישראל של היום חיים כ-300 אלף איש 'חסרי דת'. בפני אלה, וגם בפני יהודים שמשום מה אינם רוצים להינשא כדת משה, עומדות היום שתי אופציות: להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, או לחיות יחד ללא זוגיות רשמית, תחת הכותרת 'ידועים בציבור'.מי שבוחר בנישואי חו"ל ייחשב ברישומי במשרד הפנים כנשוי לכל דבר. זאת משום שמדינת ישראל אמנם אינה מאפשרת נישואין אזרחיים מטעמה, אך מכירה בנישואין אזרחיים שנערכו מטעם מדינה אחרת. מעמדם המשפטי של 'ידועים בציבור' גמיש יותר, מפני שהוא אינו מוסדר בחקיקה אלא מתגבש בהדרגה לפי פסיקת בתי המשפט. חובותיהם ההדדיות וזכויותיהם נמצאות בתהליך זוחל לקראת שוויון מעמד עם זוגות נשואים, ולפעמים אף עולים עליהם. כך למשל, 'ידועים בציבור' יכולים להיות נשואים לאחרים בו-בזמן שהם 'ידועים' זה של זו, מה שמרבה תופעות של איסורי אשת איש וממזרות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין השנים 2000-2006 בחרו למעלה מ-17 אלף זוגות להינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל. בלמעלה מ-50 אחוז מהמקרים היו שני בני הזוג יהודים. ב-46 אחוזים מן המקרים מדובר בנישואי תערובת. רק מיעוט מבין הנישואין בחו"ל (8.6 אחוזים) היו של חסרי דת עם חסרי דת.   

התופעה של 'ידועים בציבור' היא קשה יותר למעקב, משום ששותפויות בלתי רשמיות מסוג זה קמות ומתפרקות חדשות לבקרים. לפי נתוני ארגון 'משפחה חדשה', נכון לשנת 2007 הקיפה התופעה 85 אלף איש בישראל.

חבר הכנסת רותם, תומכי הנישואין האזרחיים אומרים שהחוק שלך, שמקנה פיתרון רק לנישואי לא יהודים עם לא יהודים, הוא להוסיף כמו דלי מים לכינרת.

"בקצה עומדים תמיד הקיצוניים - הרפורמים, הקונסרבטיבים והגופים שרוצים משפחה חדשה, כי הם רוצים הכל: ברית זוגיות מורחבת, כולל בני זוג מאותו המין". מצד שני, אומר רותם, הגופים הללו ייעלמו ברגע שברית הזוגיות המורחבת תותר, ולכן הם רוצים להכשיל את החוק כבר היום. "הם אומרים 'הכל או לא כלום'. אמרתי להם 'ניסיתם לפעול בגישה הזאת 62 שנה ולא הצלחתם. אני אומר קצת או לא כלום, ואני אצליח".

 

 ימשיכו לטוס לחו"ל

"אנחנו לא תומכים בחוק כמו שהוא היום" אומרת ד"ר לודמילדה אויבנגליק, מנכ"לית 'העמותה לזכויות המשפחות המעורבות בישראל', "בגלל שהוא לא יפתור את הבעיה של המשפחות המעורבות בישראל".

'משפחה מעורבת' לפי הגדרת העמותה, היא משפחה בה אחד מבני הזוג הוא יהודי על פי ההלכה והשני לא. המשפחות הללו חוות קשיים מזוויות שונות: מעמד אזרחי רעוע של בני משפחה, בעיות בקבורה, וכמובן היעדר יכולת להינשא בישראל. הם אינם מבינים את האיסור היהודי המוחלט של נישואי יהודי עם גוי. מבחינתם כולם אותו דבר.

ד"ר אויבנגליק ממשיכה וטוענת שהחוק של רותם יסייע לכמות קטנה מאוד של משפחות, ויסמן את בני הזוג הבאים בברית הזוגיות במרקר אדום זוהר ומזהיר, מה שיגרום לבידודם. "זה הקמת מיעוט חדש, רק באופן חוקי. אף אחד לא ירצה להתקרב למי שנישא ב'ברית הזוגיות'. אוכלוסיית 'חסרי הדת' היא אוכלוסייה מושפלת ביותר, ולא ברור מדוע. כמעט כולם עשו ברית מילה, אנחנו מציינים את החגים כמו כולם, ולא רוצים להיות אחרים".

כמו כל המרואיינים לכתבה הזאת, אויבנגליק מגיעה מהר מאוד לשורש, לגיור: "אנחנו גדלנו במדינה שבה לא התרגלנו להיות מאמינים, ופתאום אחרי שאנחנו עולים ארצה אנחנו צריכים, כל המשפחה, לעבור קורסים מאוד מסובכים של גיור, הילדים שלנו צריכים ללכת לבית ספר דתי. זה לא כל כך מקובל עלינו. בפועל רק 2 אחוזים מהלא- יהודים עברו גיור". אויבנגליק היתה רוצה שהמדינה תכיר בגיור סמלי: "כמו רות. עמך עמי, האלוקים שלך זה האלוקים שלי. למה לא נותנים לאנשים שעלו תחת חוק השבות להיות יהודים?" לדבריה, "מה שקורה בעצם, זה שגם מי שלא יהודי על פי ההלכה מתחתן עם יהודים. אולי קשה לשמוע את זה, אבל זה מה שקורה".

לדעתה של אויבנגליק, אנשים שירצו להינשא ימשיכו לטוס לחו"ל. "אף אחד לא ירצה להשתמש בחוק הזה. אני חושבת ש'ישראל ביתנו' צריכים לעשות מו"מ כדי לגבש חוק מתאים יותר".

ואם בכל זאת יתקבל החוק במתכונתו המצומצמת, אויבנגליק מתכוונת לעתור לבג"ץ, לטעון לאפליה בין מי שזכאי להירשם על פי החוק לבין מי שמנוע מכך, ולבקש מהשופטים להרחיב את תחולת החוק גם על זוגות מעורבים.

 

התבוללות תחת מעקב

בדיון בטועדת חוקה של הכנסת, שהתקיים לפני שבועיים וחצי, הודיע רותם כי החוק המוצע היום "בא לפרוץ את הדרך בשלב הראשון. כשיש סדק בסכר הוא לא יכול להחזיק מעמד, ואת הסדק הזה אנחנו צריכים לנצל", אמר. בסופו של תהליך חותר הח"כ הדתי ממפלגת 'ישראל ביתנו' להעביר את הצעת החוק המקורית שלו, שאיננה דורשת כרטיס כניסה כזה או אחר ממי שמבקש לבוא בברית הזוגיות. יהודים, נוצרים ומוסלמים, חסרי דת ועובדים זרים - כולם עם כולם.

חבר הכנסת רותם, אין לך בכלל סייגים? הרי אתה מקדם נישואי תערובת!

"תגידי, אם הבן שלך יחליט להתחתן עם גויה, 400 דולר יפריעו לו? הוא יטוס לחו"ל ויינשא לה שם. אל תשלו את עצמכם שבאמצעות חוק אפשר להעלים את התופעה הזאת. צריך להביט על המציאות ולראות איך אני מפקח עליה".

לדברי רותם, במקרה שהחוק שלו יתקבל במתכונתו המורחבת, כשנכדו יבקש להינשא, הוריו יוכלו לבדוק אם הורי הכלה חיים בברית זוגיות או כנשואים. "כשהם ייראו שזה 'ברית זוגיות' הם יבינו שיש כאן בעיה, ויחקרו. היום אף אחד לא יודע כלום, יש כבר סיפורים על בחורי ישיבה גויים בבני ברק. לא מזמן גיירו בחור ביום חתונתו".

אגב גיור, אחרי החוק המורחב שלך - בשביל מה להתגייר?

"בואו לא נרמה את עצמנו, יש היום רק 2000-3000 מתגיירים בשנה. אנחנו כציונות דתית נכשלנו כישלון חרוץ בנושא הגיור. מה אעשה? אכריח את העולים להתגייר כדי להינשא? אנחנו לא מצליחים לגייר, למרות שבמערכת הגיור מושקעים 40 מליון שקלים בשנה".

למה בעצם לא להסתפק בחוק 'ברית הזוגיות' עבור שני בני זוג שאינם יהודים, ולהפנות את המאמצים לנושא הגיור?

"היום מתגוררים בישראל 300 אלף אזרחים לא יהודים, מחציתם נשים. הנשים האלה יולדות ילדים גויים. אי אפשר לעצור את זה וצריך לתת לזה מענה".

 

 בעד ונגד

"ברמה העקרונית, לא רק שאין מניעה לתמוך בחוק כפי שהוא מוצע היום, אלא יש חובה דתית ומוסרית לאפשר לאנשים שאינם יהודים להינשא, כחלק מההכרה שלנו ב-7 מצוות בני נוח" אומר הרב דוד סתיו, רבה של שוהם ויו"ר הנהלת ארגון 'צוהר', בהתייחסו להצעת החוק המצומצמת של רותם. "החוק נכון וצודק, הרב יעקב אריאל ורבני צוהר תומכים בו".

"הבעיה היא במימושו. קשה לי להאמין שעשרות אלפי אנשים יעמדו בתור ברבנות כדי לקבל אישור שהם גויים, ואני מתקשה גם לראות את בתי הדין ממהרים לקבוע שפלוני, שלא הצליח להוכיח את יהדותו, הוא בוודאות גוי. מעבר לכך, אנחנו חוששים שלתוך המסגרת של 'חסרי דת' ייכנסו יהודים רבים שלא הצליחו או לא רצו להינשא בבית הדין. אני חושב שראוי שביחד עם החוק תינתן תוספת מינהלית ותקציבית להקמת גוף שייוודא שבברית הזוגיות באים אנשים המתאימים להגדרה, וכך יימנעו נישואי תערובת בדלת האחורית".

הרב סתיו מונה לצד אלה בעיה משנית הקשורה יותר בריח, טעם ואווירה, אם כי גם היא עוסקת באפשרות לעקוף את החוק: "עד כה אנשים רבים ביקשו להוכיח שהם יהודים, והתקשו למצוא תיעוד לכך. כעת הם יבקשו להוכיח שהם גויים, וזוהי מציאות רוחנית קשה".

עו"ד הרב שמעון יעקובי, היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין הרבניים, דווקא חושב שחוק 'ברית הזוגיות' המצומצם הוא ישים, ולא יהפוך יהודים לגויים. "לפי הצעת החוק, רשם הזוגיות צריך להעביר את הפניות לנשיא בית הדין הגדול או לממונה מטעמו, והוא בודק אם יש אצלנו תיק נישואין או דרישת יהדות לקרוב מדרגה ראשונה. יש להניח שרוב הפניות בכלל לא ידרשו התייחסות". הרב יעקובי אינו חושש שיהודים יפכו את עורם לפתע רק כדי לזכות להירשם בברית הזוגיות. "הדברים רשומים במחשבים. בודקים מה אנשים דיווחו כשהם עלו לארץ, ולרוב רישומי משרד הפנים מתגלים כאמת".

הרב יעקובי גם איננו חושש מבג"ץ מצד מי שלא נכללו בחוק: "במשך שנים נמנע בג"ץ מלהתערב בכל מה שקשור לנישואים אזרחיים, גם כאן, אני לא רואה שום שאלה חוקתית שיש סיכוי שבג"ץ יתערב בה".   

 

משכן לשכינה

הרב סתיו, מה עמדתך באשר למקום אליו מבקש רותם להגיע - ברית זוגיות לכל מי שיחפוץ בכך?

"זו סוגיה מאוד קשה. אני מעריך מאוד את רותם ואת עבודתו, אבל יש כאן ביטוי לתסכול עמוק. גם העולם הרבני וגם רותם צריכים להבין שלא נוכל לאחוז בחבל משני קצותיו".

הרב סתיו מנתח את הלוך החשיבה של רותם ואומר כי הוא בעצם מעוניין לגייר, אבל רואה שהמערכת "תקועה", כלשונו, ולכן חותר לאפשר הכרה חוקית בזוגיות מעורבת. "העולם הרבני מקשה על הגיור, אך מצד שני, ביום בו יתקבל חוק 'ברית הזוגיות' המורחב, הגיור ייגמר, כי כשיוקם העם הישראלי-לא יהודי-רוסי, הם לא יזדקקו לגיור כדי להתערב בעם ישראל. אני אומר לרבנים שיש למצוא את הדרך לעודד את הלא יהודים להתגייר. צריך ללכת על הקצה המאפשר ביותר, המכיל ביותר במסגרת ההלכה. אנחנו נמצאים בדקה ה-90 אם לא אחר כך".

רותם אומר שהחוק שלו יסייע לרשום ולערוך מעקב אחרי משפחות גויות ומעורבות של יהודים ולא יהודים, מה שלא קיים היום.

"כבר היום כשמתחתנים צריך לבדוק את נישואי ההורים של מי שבאים איתו בקשר. אני לא מבין מה הפיקוח הזה יעלה או יוריד. רותם אומר שנישואי התערובת הם עובדה. אני חושב שקיים עדיין ציבור גדול שרוצה להינשא כדת, עם יהודים. הצעת החוק תאיץ את דרכם אל מחוץ לאופציית הגיור".

'ברית הזוגיות' המורחבת אמורה לפתור גם בעיה של איסורי אשת איש וממזרות אצל זוגות שאינם שומרים מצוות. לדברי רותם, העניין הזה תופס הלכתית. בהצעת החוק נכתב כי הבאים ב'ברית הזוגיות' צריכים להצהיר בפני הרשם "כי הם מסכימים לבוא בהסכם הזוגיות, לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף מבלי שחייהם המשותפים ייחשבו כקידושין או נישואין...". גם הרב סתיו מסכים שברית הזוגיות איננה נישואין. "יש ויכוח גדול על המעמד ההלכתי של הנישואים האזרחיים בישראל. בסופו של דבר, בתי הדין אינם מתייחסים כלל לנישואים אזרחיים כאל נישואים. כשאישה תבוא להינשא אחרי פרידה מבן זוג לו היתה נשואה אזרחית, בית הדין לרוב יבקש גט, אך אם האישה לא תוכל להמציא אותו, יוותרו לה".

אופציה זולה וחוקית לבוא בברית זוגיות בישראל לא עלולה להביא לסיומו את מיזם החתונות של 'צהר'?

"אחת השאלות על העולם הרבני בכלל, ולא רק על 'צהר', היא למה בכלל לחתן חילונים לפי ההלכה? בואי ניתן לכולם להינשא אזרחית, לא תהיה להם בעיה להתגרש והם לא יעברו איסורים נוספים. אבל הרבנים נאבקים על מוסד הנישואין משום שהוא לא טכני. אנחנו באמת מאמינים שזה משכן לשכינה, ואנחנו רוצים שכל יהודי יהיה חלק מן החוויה הזאת. וכן, זה שווה גם את הסיכון של ממזרות".

הרב מדגיש את התנגדותו לחוק המורחב מהנימוק של הרחבת תופעת נישואי התערובת, ולא בגלל ההזמנה הפתוחה ליהודים להינשא נישואים אזרחיים בישראל. "זה יכריח אותנו להיות טובים יותר ומזמינים יותר, ובעזרת ה' ניענה לאתגר".

 

 שער רשמי להתבוללות

הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, תומך בברית הזוגיות המצומצמת, זו המונחת היום על שולחנה של הכנסת, משום ש"יש מספר גדול של זוגות לא יהודים, ולא ייתכן שבמדינת ישראל לא יהיה הסדר עבורם". הרב ערוסי מוסיף כי לרבנות עצמה יש אינטרס בהסדרת המעמד האישי של בני זוג כאלה, משום שמהלך כזה מחזק את החוק המשאיר את הנישואים כדת משה וישראל בידי הרבנות. "אני מודע לזה שהדברים עלולים לזלוג וגם להפוך לנישואים אזרחיים", אומר הרב, "ואף על פי כן עדיף כך". בכל הנוגע לברית הזוגיות המורחבת, הרב ערוסי מסביר כי "רבנות לא יכולה להסכים עם דבר כזה, כי המדינה בעצם מאפשרת נישואי תערובת. היא מוצאת לכאלה זוגות את המסגרת הרשמית, וזו מדינה שאמורה להתנהל על פי היהדות!".

קיימת טענה שממילא הזוגות האלה מתחתנים, רק בחו"ל. אם הם יבואו בברית הזוגיות בארץ, תהיה על זה יותר בקרה. אנשים יידעו שצריך לבדוק את ילדיו של מי שבא בברית הזוגיות.

"גם אלה שמתחתנים בקפריסין ומגיעים אלינו, זה מדליק אצלנו נורה אדומה באשר לכשרותם. ברית הזוגיות לכל זה שער רשמי להתבוללות".

ומה לגבי הטענה שברית זוגיות פותרת איסורי אשת איש וממזרות בזוגות שבהם שני הצדדים יהודים?

"בזמנו פרופ' ישעיהו ליבוביץ' התחיל, והמשיך את הטענה הרב חיים דוד הלוי, שכדאי למסד נישואים אזרחיים כדי שלא יהיו ממזרים בישראל. אני מאוד מעריך את הרב הלוי, אבל אינני מוכן לתת יד לכך שבתוך המדינה היהודית אוציא את החוליה החזקה ביותר ששמרה על העם היהודי כל השנים. ברגע שאנחנו מחפשים מסגרות שכאלה, לא נהיה יותר עם יהודי".

הפיתרון למצב הסבוך טמון, לדעת הרב, בחינוך: "כל האוכלוסייה הדתית לגווניה צריכה להתגייס לטובת העניין הזה, לחנך לזה מגיל אפס, כי רבים ניזונים מתעמולה שלילית בנושא הזה. צריך למסור על זה את הנפש".

 

 ברית זוגיות במקום ידועה בציבור

 

"אני תומך ב'ברית הזוגיות' המורחבת, ומעדיף שתהיה אפשרות לרישום אזרחי גם לזוגות יהודיים" - אלו דבריו של הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת ודיין במינהל הגיור. "הרב אליהו בקשי דורון כתב שהוא תומך בצעד הזה כבר ב'תחומין' תשס"ה, והוא אישר לי לומר בשמו שהוא ממשיך לתמוך בזה", אומר הרב רוזן. הנימוק לעמדה זו הוא השיעור הגבוה של זוגות שאינם נאמנים זה לזה. "ברית הזוגיות, שאינה מקיימת מחויבות הלכתית, פותרת את העניין".

לתמיכתו הנדיבה של הרב רוזן בחוק, הוא מוסיף שתי הסתייגויות. האחת, שיבוטל המעמד החוקי של 'ידועים בציבור', כך שלא יהיה מצב בו אישה תוכל להיות רשומה בשתי מערכות יחסים: נשואה וגם ידועה, או באה בברית הזוגיות וגם ידועה. ההסתייגות השנייה היא שיהיה ברור כי 'ברית הזוגיות' איננה נישואים, "כי לכך יש השלכות משפטיות-הלכתיות".

הצעת החוק של רותם אכן חותרת לביטול מוסד הידועה בציבור: "לא יוכרו בציבור בני הזוג שלא נרשמו במרשם, לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף", נכתב בהצעת החוק, "אלא אם היו ידועים בציבור לפני כן". על פניו הסעיף נראה מבטיח. בפועל, אומר הרב צוריאל בובליל, עורך דין וטוען רבני, יש צורך בחסימה הרבה יותר הרמטית: "היום בני זוג שאינם נשואים מנסחים בניהם הסכם ממון והולכים לבקש את אישור בית המשפט". אבל, מבהיר הרב בובליל, הסכמי ממון בין בני זוג תופסים במקרים רבים גם ללא שניתן להם תוקף בבית המשפט, ולכן "כדי לבטל בפועל את המושג 'ידועים בציבור', החוק צריך לציין מפורשות שאדם נשוי לא יכול לערוך הסכם ולתבוע זכויות או מזונות מכוח חיים משותפים עם אדם אחר".

הרב רוזן, האם אינך חושש שברית זוגיות מורחבת תחסל כליל את מוסד הגיור?

"אני כופר בטענה הזאת מכל וכל. זאת הוצאת לעז על המתגיירים. מתוך עיסוק של 13 שנה בתחום, אני יכול לומר שאין היום כמעט אנשים שבאים להתגייר רק כי הם רוצים להינשא כדת משה וישראל. חלק מהמתגיירים מגיעים אלינו עם תעודת נישואים אזרחיים מחו"ל. מה שדוחף אותם זו המשפחה, והלחץ מצידה לא יפסיק אחרי 'ברית הזוגיות'. מתגיירים אחרים מגיעים מתוך הכרה פנימית עמוקה ורצון להשתלב במדינה, כי זו מדינה יהודית".

הרב רוזן כן מסכים עם הטיעון שתדמיתה היהודית של המדינה תיפגע, כאשר מוסד הנישואים הדתיים יינגס ללא הכר. "בזה אני מודה, אבל אני חושב שאפשר להתמודד עם זה. גם ברית מילה היא לא חוק, ומרבית היהודים מבצעים אותה. אני מקווה שהנישואין אצל הרב עדיין ימשכו אנשים רבים, ולשם כך אני רוצה גם לשמר את המושג 'נישואין' עבור הנישואין כדת משה וישראל".

 

.פלונטר לא פשוט

 חברי כנסת אינם ששים להביע את עמדתם בנושא. תפוח האדמה הזה חורך את לשונם. היו שאמרו זאת בגלוי, כמו סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. אחרים, כמו שר הפנים אלי ישי, התחמקו. ח"כ מיכאל בן ארי, חבר ועדת החוקה, כבר יודע שהוא יצביע נגד החוק, אבל מודה שהתמונה סבוכה ודורשת עיון רב: "יש פה פלונטר לא פשוט. כשאני מקשיב לטיעונים ורואה מה קורה בשטח, אני אומר לעצמי, למה לא לאשר את החוק? מצד שני, העובדה שהנישואין והגירושין נמצאים בידי הרבנות מאפיינת ומאחדת אותנו כמדינה יהודית, מעבר לכל הבדלי המעמדות והאמונות. מעבר לכך, כשאני בודק מי בעד החוק, אני מוצא מולי את כל ארגוני טשטוש הזהות היהודית של המדינה, ואני לא רוצה להיות חלק מזה. בכל הדיון שהיה בשבוע שעבר, איש לא דיבר על קדושת ישראל, וזה הנושא שעליו אדבר כשאציג את הסתייגויות שלי לחוק. כשאני מסתכל לאן הדברים הולכים, אני יוצא במפח נפש. הארגונים הללו מתוזמנים ואנחנו לא. אני מתכוון לכנס רבנים מכל הקצוות וללבן איתם את הנושא".

בפועל, כאמור, יצביע בן ארי נגד, "כי לכאורה המציאו דת חדשה שנקראת 'חסר דת'. כל האנשים שהיו בדיון בוועדה התחילו להגיד 'הנה, גם אני חסר דת. מי יקבע לי שאני לא כזה'? המושג 'חסר דת' הוא לא סדק, כמו שאמר רותם, אלא ריסוק של כל מה שהיה קודם. אני מבין שיש בעיה וחייבים למצוא לה פיתרון, אבל לא פותרים בעיה אחת ביצירת קטסטרופה".

ח"כ אורי אורבך, גם הוא חבר בוועדת החוקה, מתכוון להרים יד בעד. "זה חלק מההסכם הקואליציוני, וגם אין לי בעיה שחסרי דת יוכלו להינשא זה לזה".

אינך חושש מהרחבה של החוק בבג"ץ? ממדרון חלקלק?

"אני חושש מנישואי תערובת באופן כללי, אבל עמדותינו מפגרות אחרי המציאות המתהווה. אנחנו כבר בתחתית המדרון ומתווכחים ויכוח שעבר זמנו. לצערי ולאסוננו, אין היום בעיה חוקית לזוג המבקש להינשא בנישואי תערובת למסד את קשריו".

אורבך עדיין לא גיבש דעה סופית על רעיון 'ברית הזוגיות לכל'. "מן הבחינה הדתית אני מתנגד לנישואים אזרחיים, אבל השאלה היא לא האם אני מתנגד או לא, אלא מה עושים עם מה שקורה בשטח".

אורבך חושב שהציונות הדתית צריכה לא להתמקד במלחמה אבודה מול מה שקורה בפועל, אלא להפוך את הנישואין הדתיים לאטרקטיביים. "שאנשים יעמוד בתור להינשא כדת משה וישראל".

'ברית הזוגיות' המצומצמת תעבור כפי הנראה, בתוקף ההסכם הקואליציוני. אבל גם 'ברית הזוגיות' המורחבת אמורה לעלות לדיון בקרוב. "בהסכם הקואליציוני נקבע כי ועדה שתורכב מנציגי הקואליציה צריכה למצוא תוך 15 חודשים פיתרון סופי לבעייה", מסביר ח"כ רותם, ומשוכנע ש'ברית זוגיות לכל' היא הפתרון. "שם יהיו יותר ויכוחים, כי הפערים גדולים יותר, אבל בסוף חייב להימצא פיתרון".

 

ofralax@gmail.com