בשבע 365: מכתבים למערכת

קוראי העיתון , י"א בחשון תש"ע

 

דרושה הכרה הדדית / תדהר הירשפלד, המרפאה לרפואה טבעית ביצהר

(בתגובה ל'אין אלטרנטיבה', גיליון 364)

 

בשיח הציבורי קיימת תופעה: מישהו יוצא יום אחד עם תזה קיצונית, 'שוחט פרה קדושה', מעורר סנסציה, מוכר ספר - ונעלם. 'אבן השתייה איננה תחת כיפת הסלע אלא תחת אל אקצה', או 'אין אלוהים' (ח"ו) הן דוגמאות לכך.

חושבני שכזה הוא הספר 'ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית במבחן', שזכה כאן בשבוע שעבר לביקורת נלהבת ולטעמי אף נסחפת.

'הרפואה הטבעית היא שטויות - נקודה', גורס הספר, ובזה הוא רוצה לחתום את הדיון. אלפי שנות ידע, אבחנה וריפוי, עשרות מחקרים סותרים - כל אלה נעלמים מתחומה המשכר של הסנסציה.

אין זו דרך לנהל דיון. אם רפואה אחת תבטל את חברתה, הציבור ישלם על כך בבריאותו. כשם שאני כמרפא טבעי יודע לשלב ידיים עם הרפואה המערבית כשצריך, כך צריכים גם היא ונציגיה להכיר בערכה של הרפואה הטבעית - וברובם המכריע הם אכן מכירים.

במקום לעסוק בלהטים חולפים המגרים את סקרנותו של הציבור לשווא, עדיף שכל העוסקים ברפואה יתמקדו בעיקר - מיצוי היכולות הגלומות בכל השיטות למען בריאות האדם.

 

 

ללמוד מאסירי ציון / יוסף מנדלביץ, ירושלים

(בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 363)

אני מסכים עם עמדתו של העורך לגבי מחיר שחרורו של גלעד שליט.

לא מזמן השתתפתי בערב השקת הספר 'על פדיון שבויים' מאת הרב משה ישועה הגר-לביא. נתן שרנסקי נאם שם והזכיר  שאנו, אסירי ציון, פנינו לממשלת ישראל בבקשה לא לעשות שום ויתור למען שחרורנו שעלול לפגוע בביטחון המדינה. ואני ישבתי 11 שנים בכלא.

ולמה כל מנהלי הקמפיין למען שליט לא מדברים על יונתן פולארד, שכלוא בתנאים מזעזעים כבר 8700 יום?

 

 

מי באמת הריבון / סוזי דים, רחובות

שימו לב למשפט המדהים הבא שהופיע במדור שאלת השבוע. נציג של הממסד המשפטי, שופט בית המשפט העליון חשין, מספר בתמימות, בלי להרגיש כמו שאומרים, איך הממסד המשפטי נוטל לעצמו את התפקיד השלטוני המרכזי במדינת ישראל:

"שר... הוא בבחינת אורח נטה ללון...  והיועץ המשפטי לממשלה, לעולם עומד. ליועץ המשפטי יש מעמד מרכזי של מעין 'רכז' - הוא מעביר את הכדור ימינה ושמאלה ומחליט החלטות הרות גורל ומשקל. הוא מרכיב מרכזי במערכת השלטון".

 

אם המצב לא יתוקן מהר, המסקנה של הציבור תהיה, שרק 5 חברי הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה יש להם השפעה, ולשאר מיליוני האזרחים - אין כל משקל אמיתי כאן.

 

צימוקים לשבת / משה טאו, רחובות

ליברמן : אין צורך לפחד מהעולם.

*      ללא  חשש תבל.

נתניהו : הבירוקרטיה, המכשול החמור ביותר ליזמים ומשקיעים.

*       חסם - בה.