גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

05/11/09, 10:36
ע.גרסיאל, י.מידד, ח.לוז

 

עלייה לצורך ירידה/ עדי גרסיאל

סמיכות חשיפת שתי הפרשות, של יעקב טייטל ושל דמיאן קרליק, היא הזדמנות טובה למפות את העיתונות הישראלית היומית באמצעות בחינת ההבדלים בסיקור שני המקרים. מהעבר השמאלי ניצב כצפוי 'הארץ', שהקדיש לטייטל פי שניים עמודים מאשר לפיענוח הרצח המזעזע בראשל"צ. הכותרת שלו, "יהודי חשוד שבמשך 12 שנים ביצע פעולות טרור, בהן רצח שני פלסטינים ופיגוע בבית פרופ' שטרנהל", היא אכן האינפורמטיבית ביותר. אולם כבר בעמוד השער של גיליון יום שני הוא טרח לשבור שמאלה עם שמונה טורי דעות, רובם ככולם מצד שמאל, עם כותרות כמו "בערבים מותר לפגוע" ו"לא עשב שוטה" (מאת גדעון לוי. ראו בהמשך ניתוח של המאמר). במקרה של קרליק, לעומת זאת, לא ראה 'הארץ' צורך להתייחס לסוגיית הקשר בין מוצאו לבין מעשיו. אולם הכתב אנשיל פפר לא שכח לעקוץ את מערך העלייה, "שיודע לחקור היטב אם המועמד לעלייה הוא אכן יהודי על פי ההלכה, אבל חסר כלים לבדוק אם העולה היה מעורב בפלילים". למחרת פרסם העיתון כי קרליק, שאינו יהודי, עלה מכוח העובדה שסבה של אשתו היה יהודי.

מהעבר השני, 'ישראל היום' בחר להקדיש לרצח בראשל"צ פי שניים עמודים מאשר לטייטל, ולא חשש לפרסם את הציטוט הבא מפיו של הרוצח, שנאמר בעת חקירתו: "מה אתם כל כך מתלהבים מהרצח הזה? אצלנו ברוסיה רוצחים משפחות שלמות ואונסים. זה רגיל". לשם איזון הובא מאמר של ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ שכותרתו "רצח נתעב, הכתמה נפשעת". בפרשת טייטל בחר העיתון להבליט בשער את מאמרה של אמילי עמרוסי תחת הכותרת "זה הוא, לא אנחנו".

ואילו 'ידיעות' ו'מעריב', שבחרו שניהם את הכותרת "מחבל יהודי" בהתייחסם לטייטל (ובאמת מפתיע שדווקא לחשודים ממגזרים מאוד מסוימים נותנים כינויים: "הרב המתעלל", "אמא טליבן" ו"האמא המרעיבה"), ממוקמים איפשהו בין הארץ לישראל היום, כשמעריב פונה יותר ימינה. הדבר בולט בכותרת הגג בשער מעריב ביום שני: "ג'ק טייטל - ארגון טרור של איש אחד". שימו לב: ג'ק ולא יעקב, איש אחד ולא חלק מקהילה.

ואילו 'ידיעות' בחר בעיקר לתקוף את השב"כ על שלא עצר את טייטל למרות שפעל 12 שנה, ולהזהיר מפי אלכס פישמן ש"יש סיכוי שהרוצח הבא כבר מסתובב בינינו".

 

 

חרב גדעון / ישראל מידד

כמי שבמשך יותר משבועיים קיבל שיחות טלפון מעיתונאים, אני יכול לספר שלמרות צו איסור הפרסום על מעצרו של טייטל, עבדו העיתונאים והפרשנים קשה בכל הזמן הזה. היה להם מספיק זמן להתכונן לסיפור לכשיותר להתפרסם. אחת התגובות היתה רשימה מיום שני השבוע, "כולם טייטל" מאת גדעון לוי, בה הוא לא רק מוצא פורקן לשנאתו לציבור המתנחלים, אלא נותן דוגמא לתקשורת מגויסת ב'מיטבה'. בכתיבתו מאשים גדעון לוי "שג'ק המרטש משבות רחל... פעל על קרקע גידול פורייה מאין כמותה. כן, ההתנחלויות, ובעיקר המאחזים ה'בלתי חוקיים', דוגמת שבות רחל בה חי".

מעבר לכינוי הזול והמזלזל, דבריו של לוי מדגימים אופן חשיבה מעוות. על פי ההאשמות שפורסמו, שתי הרציחות שלכאורה ביצע טייטל, אירעו ב-1997, כשהיה תייר בארץ ובטרם גר בהתנחלות או מאחז כלשהו. ואגב, שבות רחל חוקי לגמרי. איפה היה העורך שהיה צריך לשלוח את לוי למצוא סיבה הגיונית ועובדתית יותר כדי להכתים ולהשחיר ציבור גדול?

 

* בהודעה מטעם מחלקת הכשרות של רבנות ירושלים מכ"ה תשרי, נקבע שאין למזנוני רשות השידור תעודת הכשר ופיקוח מטעמה. יידע הצבור וייזהר כפי שנמצא ב"עדכוני כשרות" מס' 003 תש"ע מטעם הרבנות הראשית לישראל.  והשאלה היא: האם השידורים מספיק כשרים מבחינת האתיקה המקצועית?

 

 

חרש, שותה ושדרן / חני לוז

וכך נשמע הקדימון לשידור מיוחד שנערך ביום שלישי בגלי צה"ל: "קו פתוח על שתיית אלכוהול בקרב צעירים... גלי צה"ל מתגייסת למאבק בצריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער". אלא שכפי שנכתב כאן לפני שבועיים על השר גדעון סער, ההצהרות והתוכניות לא מספיקות כל עוד התקשורת והפרהסיה הישראלית מעודדות את צריכת האלכוהול.

יש לי הצעה: לפני שמארגנים משדר מיוחד, שימו לב למה שקורה אצלכם בתחנה. קחו למשל את הפתיחים לתכנית 'בוקר טוב ישראל', המכונים 'פסוקו'. ב'פסוקו' מוצג בכל יום אירוע שגל"צ נותנת לו במת קידום. הפתיח שלהלן שודר בפתיחת מהדורת הבוקר של גל"צ לפני כשמונה חודשים:

"שלום, מדבר שון לוי.

"שלום, מדברת תום.

"היום אנחנו חוגגים באירלנד את יום פטריק הקדוש. פטריק הקדוש, הפטרון של אירלנד, היה המבשר של הנצרות באי. שש שנים היה פטריק עבד במאה החמישית לספירה, עד שנתגלו לו חזיונות שעודדו אותו להימלט מהשבי... באירלנד יחגגו במשך ארבע ימים, אבל כאן אצלנו בישראל נסתפק ביום אחד, שבמהלכו נלבש כולנו ירוק, הצבע של אירלנד, נשתה בירה אירית ובעיקר נשמח.

"אתם מוזמנים להצטרף אלי ב... (כאן מוזכר שם הפאב - ח.ל.) ובעוד עשרות פאבים בארץ. שיהיה יום פטריק שמח, בוקר טוב ישראל!"

מעבר לבעייה של קידום תרבות ודת זרה, יש כאן קריאה להגיע לפאבים ולצרוך אלכוהול, תוך קישור לאסוציאציה של שמחה וחג. וזה לא 'פסוקו' בודד:  ב-29.6 היה 'פסוקו' לקידום 'תערוכת בארמנס 2009', והיו ימים בהם קודמו הופעות שונות במועדונים תוך קריאה להגיע לאירוע מלווה באלכוהול. 

אם גלי צה"ל החליטה להירתם למאבק בנגע האלכוהול, צריך לעורר מודעות גם בשידורי התחנה. אי אפשר לטבול עם השרץ ביד. יש לדאוג לכך שבפרסומות הגלויות והסמויות ובתוכניות המלל לא יקדמו את תרבות צריכת האלכוהול. אפשר ליישם גם כאן את האיסור לפרסם סיגריות בערוצי השידור, ואת הלחץ החברתי שגרם לכך שפוליטיקאים וגיבורי תרבות כבר לא יופיעו בימינו בטלוויזיה עם סיגריות.

 

 

ביקורת הנקרא

"זהו יום חשוב לדמוקרטיה הישראלית"

פרופ' זאב שטרנהל, ההוא שהמליץ לפלשתינים להתמקד בפיגועים במתנחלים, קצת נסחף עם חשיפת פרשת טייטל (ווינט)

 

לא כולם טייטל: ברור שלא כל המתנחלים רוצחים

גדעון לוי בפרץ של  סלחנות לא אופיניית (הארץ)

 

"סוף השבוע שלי כבר שנים מנותק לגמרי מתקשורת. אני לא קורא עיתוני סוף שבוע, לא רואה שום טלוויזיה"

רזי ברקאי עם מתכון לשבת מוצלחת (הארץ)

 

איפה בדיוק הם (מבקרי היוזמה לפיצול סמכויות היוהמ"ש) מזהים מערכת משפט ואכיפת חוק מתפקדת?

בן כספית מתפכח מ'כנופיית שלטון החוק' (מעריב)

 

חדשות בחדשות / עדי גרסיאל

 

בית הדין לעבודה בירושלים ידון היום (חמישי) בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש כתב חדשות ערוץ 2, סלימאן אל-שאפעי, נגד פיטוריו.

 

בעקבת תלונות גופי שמאל שהגיעו אל רשות השידור, הוחלט ברשות להפסיק את שידור התשדיר בו קורא ח"כ ד"ר מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) לציבור להגיע לאזכרה לזכר הרב מאיר כהנא.

 

עורך אתר 'וואלה', ראש מערכת החדשות והכתב המסקר את הפרשה נחקרו במשטרת מחוז ירושלים בשל פרסום המפר לכאורה את הצו בפרשת יעקב טייטל; וואלה: "לא הפרנו את צו איסור הפרסום" (אתר 'אייס').