בשבע 367: אפילו ממשלת אולמרט הכירה בחשיבות החינוך הדתי

אלחנן גלאט, יו"ר פורום מוסדות החינוך הדתיים

חגית רוטנברג , כ"ה בחשון תש"ע

 

אור ליום ד', ובתום שבועות ארוכים של משא ומתן מתיש, איומים בשביתה כוללת והפעלת לחצים על מקבלי ההחלטות, אושר תקציב למוסדות החינוך הדתיים, שסוכם במשותף על ידי משרדי האוצר, החינוך וראש הממשלה. את סעיף התמיכה, הכולל 75 מיליון שקלים, יממנו משרד האוצר - 65 מיליון, משרד החינוך - 5 מיליון, משרד ראש הממשלה - 5 מיליון. את 11 המיליון הנותרים יגייסו המוסדות ממקורות שונים. האוצר הבטיח להעביר את הסכום תוך 3 שבועות.

יודגש כי הפתרון המושג הוא רק לתקציב 2009, אולם תקציב 2010, שכבר אושר, אינו טומן בחובו הבטחות למוסדות החינוך הדתיים, וייתכן כי בקרוב תחל מחדש הרוטינה של המאבק להשגת התקציב לשנה הבאה.

בפורום מוסדות החינוך הדתיים, הגוף שניהל את המאבק מול משרדי הממשלה, תובעים כעת לעגן את תקציב מוסדותיהם בבסיס התקציב, ולא כסעיף תמיכה חיצוני, החל מתקציב 2011. שר החינוך ויו"ר הקואליציה הבטיחו לפעול בעניין.

על אף הפתרון שהושג והשביתה שנמנעה, נציגי המגזר הדתי לאומי בכנסת הביעו אי נחת בלשון המעטה מדרך התנהלותה של הממשלה בכל הפרשה, ומהיחס המזלזל לו זוכים מוסדות החינוך הדתיים.

יו"ר 'הבית היהודי', השר דניאל הרשקוביץ, בירך על השגת הסיכום לתקצוב החינוך הדתי, ועם זאת אמר כי "נותרנו עם טעם מר בפה. תקצוב החינוך הדתי צריך להיות מובן מאליו, ולא נושא לדיון ומיקוח. כל קיצוץ כאן הוא קיצוץ בבשר החי, הפוגע בחינוך לזהות יהודית בקרב כלל החברה הישראלית".

יו"ר האיחוד הלאומי, יעקב כ"ץ (כצל'ה), תקף בוועדת החינוך את התנהלותו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו בסוגיית תקציבי החינוך הדתי. "אנחנו בציבור הדתי שייכים ככל הנראה למשפחת הזוחלים", אמר כצל'ה. "נתניהו זכה לקולותיהם של רוב הציבור הדתי לאומי, והיום הוא לא סופר אותנו. במגעים הקואליציוניים בטרם כינונה של הממשלה שאפתי לכך שתקציבי הישיבות יעוגנו בבסיס התקציב, ושהציבור הדתי לא יצטרך כל שנה לזחול כדי לקבל את מה שמגיע לו, או להיות תלוי בגחמות של עסקנים וחברי כנסת כמו פריצים בגלות".

בשיחה עם 'בשבע' הסביר אלחנן גלאט, יו"ר פורום מוסדות החינוך הדתיים ומנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, את הרקע למאבקים החוזרים ונשנים על התקציב, ואף התייחס לעצם שאלת העלויות הגבוהות של הלימודים במוסדות הדתיים.

מדוע בעצם יש לנהל בכל שנה מחדש מאבק על תקציב מוסדות החינוך הדתיים?

"שורש הבעיה נעוץ בעובדה שרוב סעיפי התקציב שמגיעים למוסדות החינוך הדתי, מגיעים כסעיף של תמיכה ולא כחלק מבסיס התקציב הקבוע. סעיף המוגדר כ'תמיכה' - מתנהל עליו כל שנה מחדש דיון, כמו גם על הקריטריונים לקבלתו, כך שאף פעם אין ביטחון מה יהיה גובה התקציב ואיך יחולק.

"עוד לפני בעיית הקיצוץ בתקציב, יש בעיה נוספת: ככל שיש גידול במספר הנהנים מתמיכה זו, קרי גידול במספר המוסדות והתלמידים שלנו, הרי שהסכום - שאינו צמוד לשום מדד - יורד בכל שנה משמעותית. ככל שהחינוך הדתי גדל, גרף התקציב יורד בהתאמה. זאת כאמור מלבד הקיצוץ בתמיכות שאינן בבסיס התקציב".

חלק מטענותיכם כנגד קיצוץ סעיף זה, היו כי התקציב משרת למעשה את כלל האוכלוסייה הישראלית.

"נכון. לא במקרה יש התחייבות של משרד רה"מ שתקציב זה לא יהיה חלק משום הסכם קואליציוני עם אף מפלגה. גם בממשלת אולמרט עמדו על החשיבות בהענקת תקציב זה, כי היתה הכרה בחשיבות הפעילות הזו ע"י משרדי הממשלה. מדובר במדרשות ללימודי יהדות וא"י, מרכזים להעמקת החינוך היהודי, גרעינים תורניים - פעילות שמגיעה למאות בתי ספר בכל הארץ, אלפי כיתות בחודש מקבלות העשרה ביהדות וציונות. ועל תרומתן של ישיבות ההסדר ביישובים ובעיירות לחברה הישראלית אין מה לדבר בכלל".

האם הפורום המאוחד שכונס לצורך המאבק ימשיך בפעילות משותפת לקידום מטרות החינוך הדתי?

"היתה ויש לי הזכות וההתרגשות לשבת עם עוד 15 ארגונים במטה משותף, לראות את העוצמה של העשייה ושיתוף הפעולה שבא ממקום עמוק של הבנה של הצורך באחדות, פרגון ועשייה משותפת. הפורום ימשיך לעבוד בשיתוף פעולה ויהווה דוגמה לעשייה משותפת לציונות הדתית בכלל".

מדוע בעצם עלויות החינוך במוסדות הדתיים גבוהות כל כך? האם יש תכניות ליצור פיחות בעלויות הללו?

"זו אחת השאלות שמטרידות את כל ראשי המערכות. אנו עושים מאמץ גדול לייעול וצמצום ההוצאות. מאידך, הדרישה לאיכות חינוכית ומגוון העשייה החינוכית - יש לכך משמעות כלכלית, בעיקר במקומות בהם רוצים חינוך פנימייתי, דבר הכרוך בהוצאות גדולות. הורדת העלויות היא יעד שיש להסתער עליו, למצוא מקורות מימון אלטרנטיביים, מהמדינה או אחרים. שלא יהיה מצב שילד רוצה להתקבל למוסדותינו ומנוע מלעשות זאת מסיבה כלכלית".